איך צועדים לעבר המשכורת הנוספת? מציבים מטרות ומגבשים תוכנית עבודה!

אזור הנוחות שלנו הוא חמים ונעים, אבל הוא גם עלול להיות אזור של נכות. אם אנחנו רוצים משהו שלא נמצא ברשותנו עכשיו, אנחנו צריכים לפעול. אגב, זה נכון שיש הרבה כוח לכוח הרצון, אבל לא בלי פרואקטיביות…

למה זה חשוב בכלל?

בדיוק כפי שבמקום העבודה אנחנו מבינים היטב שאין התפתחות וצמיחה בלי תוכנית ברורה, מותאמת למטרות ברורות, גם החיים הפרטיים שלנו דורשים תוכנית כדי להתפתח ולצמוח. האלטרנטיבה היא דריכה במקום או הליכה במעגלים. ומעגלים לא הולכים הכי טוב עם התקדמות. יותר מזה, זו צורה שמזכירה את גלגל העכברים ומכאן שאת “מרוץ העכברים” המפורסם, שממנו בדיוק אנחנו שואפים לצאת…

אז איך מתחילים? מה עושים?

בדיוק כמו שאנחנו רגילים בעבודה – מתכננים. והתכנון שאנחנו מדברים עליו הוא תהליך מחזורי – כלומר תכנון, בקרה, עדכון וחוזר חלילה. 

קבוע הזמן של שנה הוא הראשי והמעשי ביותר, אבל כדאי לשים על השולחן (או על האקסל) גם יעדים ארוכי טווח. מגדירים מטרות לשנה הקרובה, לשנתיים הקרובות, לחמש השנים הקרובות, ואפילו לעשור הקרוב. כמובן שככל שפרקי הזמן ארוכים יותר, כך המטרות שנגדיר תהיינה כלליות יותר, אבל הן יהיו שם ו”ידברו” עם המטרות של התקופות הקרובות יותר. וכשנחזור אליהן בשלב הבקרה והעדכון, נוכל לחדד ולפרט אותן. 

בנוסף, אנחנו מדברים על תוכנית מרובדת – אישית, זוגית, משפחתית. שוב, בדיוק כמו זו שאנחנו יודעים לעשות במקום העבודה, רק שהפעם זו תוכנית שמתמקדת ביעדים והנכסים הפרטיים שלנו, ולא ביעדים ובנכסים של הבוס או החברה שמשלמת לנו משכורת.

מהו לוח הזמנים? מתי ואיך בדיוק עושים את זה בפועל?

תוכנית עבודה שנתית כדאי להתחיל לגבש כשלושה חודשים לפני תחילתה של שנה חדשה. אנחנו בדרך כלל “מתניעים” אותה סביב חודש אוקטובר. אנחנו קובעים לעצמנו פגישות זוגיות שבועיות – פגישות “עבודה” שהן למעשה “דייטים אסטרטגיים”; דיונים על עצמנו, על הזוגיות שלנו, על המשפחה שלנו ועל החלומות שלנו.

במהלך נובמבר אנחנו ממשיכים את הפגישות האלה, אך הפעם מתמקדים באופן שבו החלומות מתכתבים עם המציאות, ועם יצירת המציאות שתאפשר להגשים אותם…

ואחרי כל זה, בדצמבר אנחנו מנסחים על דף אחד בלבד את המטרות שלנו לשנה הקרובה, רצוי לא יותר מחמש מטרות מפורטות, כדי שנוכל גם ליישם. ליד המטרות נכתוב כמובן גם את הדרכים להשגתן, גם כאן – בפירוט, ותוך חלוקת משימות ברורה בין השותפים לדרך (גם ילדים יכולים לקחת חלק, אם הם בגיל המתאים וברמת הבגרות המתאימה).

בינואר – בטח הבנתם שמתחילים לעבוד.

חשיבותה של בקרה

אז יצאנו לדרך הטובה הזו. איזה כיף! עכשיו באחריותנו לבדוק את עצמנו ולוודא שאנחנו מתקדמים בכיוון שסימנו לעצמנו.

אחת לרבעון קובעים ביומן פגישות זוגיות או משפחתיות עוברים יחד על התוכנית ובודקים את סטטוס ההתקדמות. מעדכנים ומחדדים לקראת הרבעון הבא – ובאופן דומה גם ברמה השנתית. והכול בפירוט שמאפשר בחינה ומדידה.

פרט לעצירות הרבעוניות, כדאי לשלב עצירות נוספות במועדים ברורים שנכניס מראש ליומנים שלנו. זו נקודה חשובה מאוד – רק כך נוכל לבחון את התהליך במבט-על, לאתגר את עצמנו ולוודא שאנחנו בתנועה ושהיעדים לא נשארים על הנייר. 

כל כמה זמן? זה באמת סובייקטיבי. אלה צריכות להיות נקודות הזמן שיתאימו לכם, כנגזרת של המאפיינים האישיים שלכם ושל אורח החיים המקצועי והאישי.

בכלל, את כל הפגישות העתיות אנחנו ממליצים לקיים באווירה נעימה, אפשר מחוץ לבית, בלי טלפונים והסחות דעת אחרות. פשוט לשבת יחד, לדבר על מה שחשוב לנו ועל הדרכים לשמר את הדברים שעובדים לנו מצוין ולשפר את הדברים שאנחנו רוצים שיהיו מוצלחים יותר. אה, ולא לשכוח גם לסכם לעצמנו בכתב את השיחות הנעימות האלה! הניסוח הופך את הדברים לברורים יותר, למדידים יותר, למעשיים יותר. וגם למשהו שנוכל לתלות לנגד עיננו ולהיזכר ברמה יום-יומית בכיוונים שלנו.

לסיכום

זה, על רגל אחת, כל הסיפור של תוכנית העבודה ושל היישום שלה. זה בהחלט סיפור מאתגר, אבל אלה החיים שלנו, שכדאי שנקבל עליהם אחריות. 

בהצלחה!

ברוכים הבאים לפלטפורמה – חדש