נזכיר שהסדרה שלנו עוסקת בחוקיות כלכלית, דרך ההצצה על ההיסטוריה הכלכלית. היא עוסקת במה שמוכר כ”מחזורי עסקים” – התנודתיות המאפיינת את הפעילות הכלכלית, התנועה בין גאות לבין מיתון, בין נקודות שיא ושפל; בקיצור – גלים כלכליים. גלים מתפתחים המשתנים מהקשר להקשר, אבל כאלה שניתן ללמוד מהם ולהיעזר בלמידה הזו גם כמשקיעים פרטיים.
אז אחרי שבחנו את האינפלציה דרך המשקפיים האלה, הפעם נעסוק במשברים.
אנחנו תמיד אומרים שכישלונות הם אירועי הלמידה המשמעותיים ביותר, אז בואו נלמד משהו על ההתפתחות הכלכלית העולמית דרך המשברים הגדולים של המאות ה-20 וה-21. הנה המרכזיים שבהם.
“השפל הגדול” (בין השנים 1939-1929)
אחד המשברים הכלכליים הקשים בהיסטוריה, שמוקדו בארה”ב אך האדוות שלו – אפרופו גלים – השפיעו עמוקות על הכלכלה, הפוליטיקה והחברה בעולם כולו. הוא התחיל עם קריסת שוק המניות בוול סטריט, ונמשך לאורך שנות ה-30 של המאה הקודמת. האירוע המשברי המרכזי היה “בועת בורסה” שהתפוצצה וגרמה לבהלה רחבה ולירידה חדה בהוצאות הצרכנים. האירוע הוביל לצמצום הייצור, לאבטלה המונית, לפשיטות רגל ולתקופה ממושכת של שפל כלכלי. התערבות ממשלתית אמריקנית, שבמרכזה תוכנית ה-New Deal, הביאה בסופו של דבר להתאוששות (בדמותן של הרחבת התעסוקה, הקמת הביטוח הלאומי ועוד).
אגב, המשבר הזה היווה נקודת מפנה קריטית בהיסטוריה הכלכלית – הוא לימד את הדורות הבאים לקחים חשובים, בראשם הכרה בחשיבות רשת ביטחון סוציאלית וצורך ברגולציה שתמנע ספקולציות מוגזמות ותשמור על יציבות פיננסית.
המיתון שלאחר מלחמת העולם השנייה (1949-1945)
בעקבות המלחמה חוו מדינות רבות ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית. הממשלות התמודדו עם אתגרי ההסתגלות מחדש לייצור אזרחי ולשילוב מחדש של החיילים בכוח העבודה האזרחי. המיתון השתנה בחומרתו בין המדינות, והגיע לסיומו בסופו של דבר, באמצעות מדיניות כלכלית מתאימה, בדגש על “תוכנית מרשל” האמריקנית, שסיפקה סיוע כספי לשיקום אירופה שסועת המלחמה.
מהלך חשוב נוסף שננקט בתקופה זו הוא הקמת “קרן המטבע העולמית” ו”הבנק העולמי” – מוסדות פיננסיים שנועדו להתמודד עם האתגרים הכלכליים, לסייע בשיקום ולטפח שיתוף פעולה בינלאומי.
משברי הנפט של שנות ה-70
המשבר הראשון התרחש בשנת 1973, כאשר OAPEC (“ארגון המדינות הערביות המייצאות נפט”) הטיל אמברגו על מדינות התומכות בישראל במלחמת יום הכיפורים, והשני – בשנת 1979, לאחר המהפכה האיראנית והשיבושים באספקת הנפט שבעקבותיה. אירועים אלו הביאו לעלייה חדה במחירי הנפט, וגרמו לסטגפלציה – מצב שבו משולבות רמות גבוהות של אינפלציה ואבטלה ולפיכך גם האטה כלכלית – במדינות רבות.
משבר ה”דוט-קום” (2001-1997)
“בועת הדוט-קום” מתייחסת להשקעות הספקולטיביות במניות הטכנולוגיה בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000. משקיעים הזרימו כמויות גדולות של הון לחברות מבוססות אינטרנט, לעתים מבלי לבחון את תוכן והיקף העשייה שלהן ואת רווחיותן. חלק גדול מהחברות הללו לא הצליחו לעמוד בהבטחות וביעדים, והבועה התפוצצה בסופו של דבר בשנת 2000. מחירי המניות צנחו, באופן שהביא להפסדים גדולים ולמיתון כלכלי.
המשבר הפיננסי העולמי (2007-2009)
משבר המכונה לעתים “משבר 2008”, או “משבר הסאב-פריים”. מקורו בארה”ב, עם קריסת שוק משכנתאות הסאב-פריים (בסיכון גבוה) ונפילתן, מייד לאחר מכן, של כמה מוסדות פיננסיים גדולים. המשבר התפשט ברחבי העולם והביא למיתון חמור ולסערה פיננסית. כלכלות רבות חוו התכווצות בפעילות הכלכלית, עלייה באבטלה וירידה באמון הצרכנים והמשקיעים. ממשלות יישמו צעדים שונים, כולל חילוץ בנקים וגיבוש חבילות תמריצים, במטרה לייצב את השווקים הפיננסיים ולקדם התאוששות.
עד כאן מעשה בחמישה משברים…
אלה היו חמש נקודות שפל מרכזיות במאה השנים האחרונות.
בשנה האחרונה העולם חווה משבר כלכלי נוסף – תהליך שאנחנו עדיין חיים אותו גם בימים אלה, לאחר למעלה מעשור של צמיחה רחבה בכלל הסקטורים.
ברקע למשבר ניצבת כמובן, בין היתר, מגפת הקורונה, שנתנה את אותותיה גם על הכלכלה העולמית ועל שוק הכסף. כאמור, משברים גדולים הם אירועי למידה גדולים – העולם לומד ומפנים את הלקחים, מקבלי ההחלטות לומדים, המשקיעים לומדים וחשיבות היציבות הכלכלית והרגולציה מתחדדת. וכמו שכבר הבנו, אחרי כל משבר מגיעות גם התאוששות וצמיחה.. אז נא לשמור על אופטימיות ושמחה!