“מחזורי עסקים” מתארים את התנודתיות המאפיינת את הפעילות הכלכלית – התנועה בין גאות לבין מיתון, בין נקודות שיא ונקודות שפל. עד כה דיברנו בסדרה שלנו על התנועה המעניינת הזו בהקשרים של רמות המחירים והמשברים הגדולים של מאה השנים האחרונות.
הפעם נתמקד בעוד נושא חשוב ומרכזי ורלוונטי לנו כמשקיעים פרטיים: שער חליפין.
בפשטות, שער החליפין הוא ערכו של מטבע אחד ביחס למשנהו, או המחיר של מטבע אחד במונחי מטבע אחר. הערך או המחיר הזה ממלא תפקיד משמעותי בכלכלה העולמית ומושפע מגורמים רבים ושונים – לרבות מחזורי העסקים.
לאורך ההיסטוריה בלט מִתְאם חזק בין שערי החליפין לבין מחזורי העסקים. נציג כאן סקירה קצרה של המִתְאם הזה, של האופן שבו שערי החליפין באים לידי ביטוי בכל אחד משלביו שונים של מחזור העסקים.
שלב הגאות
כאמור, שלב זה מתאפיין בהתרחבות כלכלית, בצמיחה המורכבת מהגדלת התפוקה, מעלייה ברמת התעסוקה ובהיקף הצריכה. בתקופות כאלה, הביקוש לסחורות ולשירותים בדרך כלל עולה על ההיצע, מה שמוביל ללחצים אינפלציוניים, כלומר לעליית מחירים. הבנקים המרכזיים מגיבים בהעלאת ריבית כדי לרסן את האינפלציה.
ריביות גבוהות מושכות השקעות זרות, מכיוון שהן מציעות תשואות טובות יותר. ביקוש מוגבר זה למטבע מקומי מחזק אותו, כלומר את הערך שלו, כלומר את שער החליפין שלו מול מטבעות אחרים. תהליך זה מכונה ייסוף המטבע. בנוסף, אינדיקטורים כלכליים חיוביים וציפיות אופטימיות מצד משקיעים הם גורמים המובילים לעתים קרובות להזרמת הון – ובכך תומכים במטבע המקומי ומגבירים אף יותר את ערכו.
שלב השיא
שלב המייצג את שיא הגאות, שיא ההתרחבות הכלכלית. הוא מאופיין בתעסוקה (כמעט) מלאה, ברמת אמון גבוהה מצד הצרכנים וברמות תפוקה גבוהות (למעשה מקסימליות). עם זאת, ככל שהמשק מתקרב לשיא, עלולה להיווצר “התחממות יתר”, חוסר איזון שיכול גם להתבטא באינפלציה.
הבנקים המרכזיים עשויים להגיב בהידוק המדיניות המוניטרית, ולהעלות עוד יותר את הריבית. ריבית גבוהה, כאמור, הופכת את הנכסים המקומיים לאטרקטיביים יותר עבור משקיעים זרים, מגבירה את הביקוש למטבע המקומי ומחזקת את השער שלו (כאמור, ייסוף מטבע).
שלב המיתון
לאחר שהגיע לשיא הפעילות, המשק נכנס לשלב של התכווצות, המכונה גם מיתון או שפל. שלב זה מאופיין בירידה בייצור, בעלייה באבטלה ובצמצום הוצאות הצרכנים. בתגובה להאטה הכלכלית, בנקים מרכזיים בדרך כלל מורידים את הריבית כדי לעודד פעילות כלכלית מקומית – שביטוייה המרכזיים הם הוצאות וצריכה.
שיעורי ריבית נמוכים הופכים את הנכסים המקומיים לפחות אטרקטיביים למשקיעים זרים, מה שמוביל לירידה בביקוש למטבע. ירידה זו בביקוש יכולה להחליש את שער החליפין – תהליך המכונה פיחות המטבע. בנוסף, במהלך מיתון כלכלי המשקיעים עשויים לחפש השקעות בטוחות יותר בחו”ל, מה שעשוי להחריף אף יותר את הפיחות.
שלב השפל
שלב זה הוא התחתית של כל מחזור עסקים. מצב שבו הכלכלה חווה את הנקודה הנמוכה ביותר שלה, לפני שמתחילה להתאושש. כאן הבנקים המרכזיים נוקטים בדרך כלל מדיניות מוניטרית מרחיבה, כלומר הגדלת כמות הכסף הזמינה לפעילות במשק. מדיניות זו כוללת למשל הורדת ריבית והצעת תמריצים שונים – מהלכים שמגבירים את הפעילות הכלכלית.
שיעורי ריבית נמוכים מצמצמים את הביקוש להחזקת המטבע המקומי, כלומר מביאים לפיחות בערכו ביחס למטבעות אחרים. עם זאת, מכיוון שאחרי נקודת השפל הכלכלה מפגינה סימני התאוששות, “רוח” המשקיעים מראה גם היא סימני שיפור, שבתורם יתמכו בערך המטבע המקומי, או בשער שלו.
ולסיום
זו הייתה התבנית הכללית והעקרונית של שער החליפין בתוך או ביחס למחזורי העסקים. חשוב כמובן להדגיש ששער החליפין מושפע משורה ארוכה של גורמים אחרים, כגון ההתנהלות הכלכלית של הממשלה (מה שמוכר כמדיניות פיסקאלית), יציבות פוליטית, חברתית וביטחונית, מאפייני הסחר בשוק ההון ועוד.
בעולם שלנו היום עוצמת ההשפעה ההדדית של הרכיבים השונים היא גבוהה מאוד. הכול קשור בהכול, הכול משפיע על הכול. הדינמיקה הזו וקצב השינויים המהיר יוצרים סביבה מורכבת גם עבור שוקי המטבע, שכדאי שנהיה מודעים אליה ולהשלכותיה גם כמשקיעים פרטיים.
למי שמעוניין להעמיק בסוגיית מטבע החוץ ושער החליפין בהקשרי ההשקעות מוזמן להאזין לפודקאסט שהקלטנו בנושא, בסיוע איש המקצוע, מר יוסי פריימן (הנה גם המאמר שכתבנו בסיוע שלו).
בהצלחה!