במאי 1945, הגיעה לסופה, מלחמת העולם ה-2, המלחמה הקשה ביותר שידע העולם עם אבידות נזקים קשים לרכוש ונפש. אבל אם יש מדינה אחת שיצאה עם ידה על העליונה וחוותה שנות שגשוג וצמיחה בתקופה שאחרי, היא ארה”ב.
ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, שהיתה נתונה אז עמוק בתוך משבר כלכלי, התגייסה כל כולה למלחמה, והתעשייה המקומית שלה, החלה בייצור המוני של כלי נשק, טנקים, מטוסים, משאיות, כשבשיא התעשייה בארה”ב יצרה אמצעי לחימה בכמות שהייתה שווה כמעט, לכל בעלות בריתה ואויבייה יחד. הייצור המאסיבי הצליח לחלץ את אמריקה מהשפל הכלכלי הגדול ולהוריד את האבטלה מרמות שיא של 14.6% ב-1939 עד לרמות שפל של כל הזמנים, שהגיעו ל-1.2% ב-1944. רק לשם השוואה, בשיא המחזור הכלכלי הנוכחי ב-2022 ירד שיעור האבטלה רק ל-3.6%, כך ששיעור אבטלה של 1.2% משמעו שהמובטלים היחידים הם רק מי שנמצאים בין עבודות.
עם תום המלחמה, כלכלנים ופוליטקאים אמריקאיים, חזו שהאבטלה והמיתון עלולים לחזור. החשש היה שהלוחמים האמריקאיים שיחזרו משדה הקרב יתקשו למצוא עבודה, כשאין צורך יותר בייצור אמצעי לחימה בכמויות גדולות. המציאות הוכיחה אחרת. ארה”ב החלה בייצור מאסיבי של סחורות ומוצרים רבים, כשאזרחים רבים יצאו אל השוק והחלו ברכישת מוצרי צריכה, כמו מכוניות, מוצרי חשמל ועוד, אחרי המשבר הכלכלי ותקופות המלחמה הקשה שעברה עליהם.
מי הם הבייבי בומרס?
תופעה מרתקת נוספת, שקרתה לאחר המלחמה ושעיצבה את כלכלת ארה”ב, היא תופעת הבייבי-בומרס. אותו דור שנולד אחרי המלחמה, בין השנים 1964-1946, והיה חלק מגל לידות עולמי חסר תקדים. כדי להבין למה המונח הזה מלווה אותנו עד היום, ולמה יש לו משמעויות כלכליות אדירות על ארה”ב, צריך להסתכל על הנתונים המדהימים הבאים:
ב-1946, בשנה אחת, נולדו בארצות הברית כ-3.4 מיליון תינוקות!
גם בשנים שלאחר מכן, גל הלידות המשיך, ועד 1964 נולדו לא פחות מ-72 מיליון ילדים.
אוכלוסיית בני גילאי ה-65 פלוס בארה”ב, גדלה ביותר משליש (34.2% או 13,787,044) בין 2020-2010.
עד 2019, הבייבי בומרס היוו את קבוצת הגיל הגדולה ביותר בארה”ב, באותה שנה קרה תהליך העברת מקל מרתקת בפני עצמה, במהלכה דור ה-Y כבש את הפסגה עם 72.1 מיליון בני אדם, לעומת 71.6 בני דור בייבי בום, ע”פ נתונים של משרד העבודה האמריקאי, נכון ל-2019.
ב-2040 האוכלוסיה המבוגרת בארה”ב צפויה למנות 80.8 מיליון בני אדם, ב-2060 כבר 94.7 מיליון, לפי ACL.
מקור: ACL
“בשנים הקרובות, האוכלוסייה המבוגרת בארה”ב, צפויה להחזיק בכ-70 טריליון דולר”
ע”פ נתונים של ה-FED, שפורסמו בעיתון וול סטריט ג’ורנל, עולה כי “הבייבי בום”, הוא דור אמיד מאוד, שהצליח במהלך השנים לצבור נכסים וסכומי כסף משמעותיים מאוד, שמגיעים לפי הערכות לכ-35 טריליון דולר, 27% מכלל העושר במדינה, שמחזיקים היום אמריקאיים בני 70 ומעלה. הסכום צפוי לגדול בשנים הבאות, כשבני הדורות הבאים אחרי יצטרפו לקבוצת הגיל המבוגרת, כשלא פחות מ-70 טריליון דולר יוחזקו על ידי קבוצת הגיל המבוגרת.
הנתונים האלו, מסבירים את התפתחותה של “כלכלת אריכות הימים” בארה”ב. האוכלוסייה המזדקנת תשנה גם את שוקי הנדל”ן ואת תעשיית הדיור המוגן בארה”ב, שכבר היום נמצאת במחסור משמעותי של יחידות דיור.
עליית הריבית ומחירי הנכסים בארה”ב הופכת את עסקאות רכישת הקרקעות למשתלמת הרבה יותר
בתקופה האחרונה, אנו עדים לשתי מגמות עיקריות שהופכות את רכישת בתי ה”סינגל” וה”מולטי פמילי” להשקעה פחות כדאית ובטח כזאת שיותר קשה לאתר:
1. עלייה משמעותית במחירי הבתים בשנתיים האחרונות.
- עליית הריבית במשק – בחודשים האחרונים, הבנק המרכזי בארה”ב העלה את הריבית במספר הזדמנויות עד לרמה של בין 1.75-1.5%. מגמה שצפויה להימשך כל עוד נתוני האינפלציה (שעומדים נכון להיום על 8.6%) ימשיכו להיות גבוהים.
הביקוש של הבייבי בומרס למתחמי מגורים פרטיים יחד עם תמיכת הרשויות – הזדמנות למשקיעים
במקביל, אנו רואים מגמת נדל”ן מעניינת בשוק בארה”ב, במסגרתה אמריקאיים רבים מבקשים לגור בבתים פרטיים במודלים של החזקה ושכירות מתקדמים, וחברות הנדל”ן מוצאות את עצמן מתאימות מודלים מיוחדים עם פתרונות חדשניים לגילים שונים. אחת מאותן קבוצות היא בני דור הבייבי בומרס, שנמצאים בגילאי הפנסיה ומחזיקים בממון ונכסים משמעותיים. אחרי שחסכו את כספם כל החיים, בין היתר, לקראת הפרישה. בניגוד לדורות ה-Z וה-Y, דור הבייבי בומרס היה חסכן ושמרן, הוא עבר אירועי חיים שונים ותמיד דאג לשמור יותר כסף ליום סגריר, כך שהציפייה היא שהוא ירצה לחיות ברמת חיים גבוהה, בין היתר בדיור מוגן, בשליש האחרון של חייו.
דור הבייבי בומרס היוצא לפנסיה, איננו מעוניין לטפל ולתחזק בית גדול כשהילדים כבר מזמן עזבו את הבית, והם מחפשים מתחמי דיור מוגן עצמאיים (Independent senior living) באזור מגוריהם, עם העדפה ברורה למתחמי מגורים פרטיים, שאינם בניינים, כלקח בעקבות נגיף הקורונה.
הבייבי בומרס הם אנשים פעילים, המבקשים לגור במתחמי דיור מוגן ירוקים ורחבי ידיים, מגורים בבתים פרטיים ללא מעליות, על פני שטחים גדולים, במטרה להתאימם לאופי החיים שגיבשו. עם מתחמי הייקינג, ספורט, puddle tennis, ומתחמי עבודה משותפים (we work) שיאפשרו להם לתרום מכישוריהם בעבודה מהבית.
הרשויות המקומיות מבינות את הביקוש העולה לדיור מותאם לאוכלוסיה המבוגרת, ומנסות לעודד יזמים לבנות בשטחן. הן לא רוצות לאבד את הפוטנציאל להרוויח הכנסות שיא, מיותר מ-70 מיליון בני אותו הדור, שיוצאים בשנים הקרובות לפנסיה. גם הרשויות עדות למחסור העצום בפתרונות מגורים, לרשימות ההמתנה הארוכות למגורים הקיימים, יחד עם המתקנים הישנים והתשתיות העתיקות, והן רוצות שישארו בתחומיהן ומוכנות לעודד יזמים שיקימו מתחמים כאלו בקרבתן.
כך שנוצר חלון הזדמנויות שנפתח לאחרונה ובו נמצאים שחקני נדל”ן מרכזיים שמבינים את המתרחש. במקביל ישנה תחרות גדולה וקשה על קרקעות לבניה במיקומים אסטרטגיים ומבוקשים.
העולם אולי שייך לצעירים, אבל ההון מצוי אצל המבוגרים. השכבה הזאת שמהווה את הדור שנולד אחרי מלחמת העולם השניה נכנס בצעדי ענק לשליש האחרון של חייו עם ממון מספק לחיות ברמת חיים טובה במתחמי דיור שיתנו לו את כל מה שהוא צריך.