“הורים עשירים” – שיעורים כלכליים על בסיס הספר “אבא עשיר, אבא עני”

פרק 3

“אבא עשיר, אבא עני”, שכתב רוברט קיוסאקי (1997), הוא אחד הספרים המוכרים והחשובים הנוגעים לכסף ולעושר.

הוא מאתגר את התפיסות שרובנו גדלנו עליהן בנוגע לכסף, ומספק תשתית של ידע מעשי סביב השאלה: איך אפשר להפוך לאנשים עשירים?

קיוסאקי מתאר את חוויותיו כמי שגדל עם שני אבות: האחד הוא אביו הביולוגי, שהיה משכיל מאוד אך גם “עני”, והאחר הוא אביו של חברו הטוב, שהיה רחוק מלהיות משכיל אך זכה בתואר “עשיר”, בזכות עצמו.

על בסיס ניסיונו ובאמצעות שורה של אנקדוטות ו”שיעורים”, קיוסאקי מסביר את ערכו הרב של חינוך פיננסי ומתאר בהרחבה את חשיבותה של ההכנסה הפסיבית, שתאפשר יציאה ממה שהוא מכנה “מרוץ העכברים”: המסלול המוכר של החיים, שכולל לימודים, עבודה, שגרה שוחקת והיעדר חשיבה מספקת על יצירת רווחה כלכלית ועצמאות כלכלית.

מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שלנו, העוסקת בעיקרי התובנות שניתן ללמוד מהספר החשוב הזה (הפרקים זמינים במקביל גם בערוצי הפודקאסט והיוטיוב שלנו).

שיעור שלישי: “דאגו לעסקים של עצמכם”

שני השיעורים הראשונים בסדרה עסקו בצורך לנתק את הקשר בין עבודה לבין כסף ובחשיבות ההשכלה הפיננסית – שביסודה ניצבת ההבחנה בין נכס לבין התחייבות.

עכשיו הגיע תורהּ של הבנת הנכסים; השיעור השלישי בלימודי הכסף של קיוסאקי עוסק בטיפוח נכסים: הבנת הדרכים שבהן אנחנו יכולים ליצור נכסים ולנהל אותם. 

עסק מניב

כשקיוסאקי מדבר על טיפוח נכסים הוא מדבר למעשה על הקמת עסקים משלנו, ועדיף שיהיו קשורים לתחומים שאנחנו אוהבים.

“עסק” הוא לא בהכרח חברה גדולה או רשת של חנויות, אלא כל דבר שאנחנו יכולים לייצר בעצמנו או לרכוש, כך שיהיה בבעלותנו ויניב לנו הכנסות.

אם להיות קונקרטיים יותר, הכוונה היא, לפי קיוסאקי, למוצרים דוגמת: מכשירים פיננסיים (ניירות ערך – מניות, אג”ח, קרנות נאמנות); נדל”ן מניב; קניין רוחני מניב; עסק פעיל שלא דורש את נוכחותנו (כי אחרת הוא הופך למקום עבודתנו…); וכל מוצר אחר, בעל ערך, סחיר, שמייצר הכנסות או שעולה בערכו לאורך זמן.

ה”מועסקים” בעסקים האלה הם כל שקל או דולר או יורו שאנחנו משקיעים בהם – והכסף, כידוע, הוא “עובד” חרוץ ופעיל בכל שעות היממה…

סיפור יפה שמספר קיוסאקי בהקשר הזה של טיפוח עסקים הוא סיפורו של מייסד מקדונלד’ס, ריי קרוֹק.

חבר של קיוסאקי שנכח במפגש סטודנטים עם קרוֹק, באוניברסיטת טקסס, אי שם בשנות ה-70′ של המאה הקודמת, סיפר על שיח מעניין שהתפתח באירוע הזה: קרוק שאל את הסטודנטים איזה עסק לדעתם הוא מנהל.

התשובה המתבקשת הייתה כמובן עסקי המזון, או עסקי ההמבורגרים, אך הוא הפתיע כשאמר שהוא פועל בעסקי הנדל”ן… ואכן, רשת מקדונלד’ס היא רשת של שטחי נדל”ן.

חלק גדול מעשרות אלפי הסניפים שלה ממוקמים במיקומים אסטרטגיים ברחבי העולם, שטחים שרובם נמצאים בבעלות החברה, שטחים שערכם רק הולך ועולה במשך השנים. 

הסיפור הזה של קרוֹק, או של מקדונלד’ס, ממחיש את ההבדל בין מקצוע לבין עסק, שקיוסאקי ואביו העשיר מתעקשים לחדד.

המקצוע הוא העשייה עצמה (הכנת המבורגרים ומילקשייקים) והעסק הוא בעל פוטנציאל ההכנסות המנותק מהעבודה (הנדל”ן שעליו ניצבות המסעדות).

כדי לרכוש ביטחון כספי אמיתי, אנשים צריכים שיהיה להם עסק, או במילותיו של קיוסאקי, “אנשים צריכים לטפל בעסקים של עצמם”. 

אם נדבר במונחי השיעור הקודם – העסק הוא שורה בעמודת הנכסים בדוח המאזן, שבשלב כלשהו וכתוצאה מהתנהלות נכונה יוכל לבוא לידי ביטוי גם בעמודת ההכנסות שבדוח הרווח וההפסד. וכזכור, כדי להתפתח לכיוון של ביטחון כלכלי ועצמאות כלכלית בעתיד, המיקוד שלנו צריך להיות בעמודת הנכסים ולא בעמודת ההכנסות.

ואם בכל זאת אנחנו רוצים להצביע על קשר חיובי בין שתי העמודות האלה גם בהווה, הוא נמצא בצעדים “שוטפים” (כמו שיפור תנאי שכר או החלפת משרה), שננתב להשקעה ברכישת נכסים המייצרים הכנסות.

כלומר, כל הכנסה “שוטפת” נוספת שנייצר לא תישאב לצרכים שוטפים, אלא תושקע באפיקי השקעה

בשורה התחתונה

עסקים הם נכסים. אנחנו צריכים להיות פעילים בייצור ובטיפוח שלהם, לאורך זמן.

אפשר להתחיל בצעד פשוט של בירור עצמי: מהו העיסוק, העבודה או העשייה שלנו, ומולם – מהו העסק או העסקים שלנו, אלה שכבר קיימים ואלה שהיינו רוצים שיהיו קיימים ויעבדו עבורנו.

הדרך שקיוסאקי ממליץ עליה, שכאמור אימצנו גם אנחנו בחיינו הפרטיים, היא להשתמש בידע הפיננסי הנצבר ובהכנסה הפנויה הנצברת כדי ליצור עמודת נכסים מרשימה, שתביא איתה רווחה כלכלית בדמותו של תזרים מזומנים הולך וגדל. 

ברוכים הבאים לפלטפורמה – חדש