“אבא עשיר, אבא עני”, שכתב רוברט קיוסאקי (1997), הוא אחד הספרים המוכרים והחשובים הנוגעים לכסף ולעושר. הוא מאתגר את התפיסות שרובנו גדלנו עליהן בנוגע לכסף, ומספק תשתית של ידע מעשי סביב השאלה: איך אפשר להפוך לאנשים עשירים?
קיוסאקי מתאר את חוויותיו כמי שגדל עם שני אבות: האחד הוא אביו הביולוגי, שהיה משכיל מאוד אך גם “עני”, והאחר הוא אביו של חברו הטוב, שהיה רחוק מלהיות משכיל אך זכה בתואר “עשיר”, בזכות עצמו.
על בסיס ניסיונו ובאמצעות שורה של אנקדוטות ו”שיעורים”, קיוסאקי מסביר את ערכו הרב של חינוך פיננסי ומתאר בהרחבה את חשיבותה של ההכנסה הפסיבית, שתאפשר יציאה ממה שהוא מכנה “מרוץ העכברים”: המסלול המוכר של החיים, שכולל לימודים, עבודה, שגרה שוחקת והיעדר חשיבה מספקת על יצירת רווחה כלכלית ועצמאות כלכלית.
מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שלנו, העוסקת בעיקרי התובנות שניתן ללמוד מהספר החשוב הזה (הפרקים זמינים במקביל גם בערוצי הפודקאסט והיוטיוב שלנו).
שיעור שני: “מדוע צריך ללמד השכלה פיננסית?”
השיעור השני בלימודי הכסף של קיוסאקי הוא שיעור שכותרתו “מדוע צריך ללמד השכלה פיננסית?”, ואולי במילים אחרות – מהם יסודות ההשכלה הפיננסית?
אבני הבניין
אחרי שבשיעור הראשון למד קיוסאקי הילד את טעמה של עבודה תמורת כסף ואת הטעם בניתוק הקשר בין עבודה וכסף, בשיעור הנוכחי הוא כבר לומד להכיר את אבני הבניין של שפת הכסף, שפת העושר. אבני הבניין, או יותר נכון יסודות הבניין הם הידע הפיננסי הבסיסי שכל אדם שחושב על רווחה ועל התעשרות חייב להחזיק בו. קיוסאקי אף מגדיל וטוען, כי “כסף ללא אינטליגנציה פיננסית הוא כסף שייעלם מהר”; כסף בלי מטען ידע נלווה שמסביר את אופן ניהולו והצמחתו לא יפתור בעיות ולא יוביל לעושר, כמו שאנשים נוטים לחשוב.
ורגע לפני שצוללים ליסודות, מילה על הגדרות. מהו עושר בעצם? מי קובע “איזהו עשיר”? מיהו “השמח בחלקו” ומהו אותו חלק? כל אלה הן שאלות סובייקטיביות לחלוטין, כמובן, נושא מרתק לדיון פילוסופי וגם מעשי במהלך ארוחת ערב משפחתית או חברתית. אנחנו ממליצים בחום להתמודד עם השאלות האלה ולגבש להן מענה כנה ומדיד – משם הדרך לעשייה ולצמיחה תהיה ברורה יותר.
בואו נשמע מה לקיוסאקי יש להגיד על הנושא. ההגדרה שלו לעושר היא במונחים של הישרדות, כלומר: מהו כושר ההישרדות שמייצר עבורנו הכסף, וכמה זמן נוכל להתקיים על בסיסו, מבלי לעבוד תמורתו? הוא גם מוסיף דגש חשוב מאוד בעינינו, אפרופו יחסיות וסובייקטיביות: “ההגדרה הממשית של העושר היא בעיני המתבונן. לעולם לא תוכל להיות עשיר מידי”.
עוד מונח חשוב שקיוסאקי מתייחס אליו הוא המצב שכל אדם עובד שואף אליו – “פרישה”. יהיה הכי נכון והכי פשוט כאן להביא דברים בשם אומרם, או כותבם: “פרישה אין פירושה לא לעבוד. פירושה, שפרט למקרים של שינויים קשים ובלתי צפויים מראש, אנחנו יכולים לבחור אם לעבוד או לא, ועושרנו גדל אוטומטית, מעבר לאינפלציה”. במילה אחת: חופש. בשתי מילים: חופש לבחור.
אחרי שהנחנו כאן את ההגדרות לשאיפותינו – עושר, פרישה, חופש, בחירה – אפשר עכשיו לדבר על יסודות הבניין שלנו. לשיטתו של קיוסאקי, אותם יסודות הם החינוך וההשכלה הפיננסית שיכול לרכוש עבורנו הנכס הגדול ביותר שלנו: הראש שלנו; היכולת לחשוב, ולהפגין גמישות, פתיחות ונכונות ללמוד. בפרט בקצב השינויים הכל-כך גבוה המאפיין את העולם שלנו, כבר לפני 25 שנים, כשהספר נכתב, ובוודאי שבימים אלה.
להבין את השפה
יסודות ההשכלה הפיננסית הם היכולת שלנו להבין הבחנה פשוטה מאוד למראית עין, אבל מורכבת יותר במהות שלה: הבחנה בין נכס להתחייבות. אנשים שמבינים שנכס הוא גורם שמייצר לנו הכנסות וכדאי לקנות כמה שיותר ממנו, הם אנשים שיתעשרו. וכדי להבין נכסים צריך “לדעת לקרוא ולהבין מספרים”, ולו כמה עקרונות ממש בסיסיים בעולם החשבונאות שאביו העשיר של המחבר דאג שיכיר ויפנים בתחילת דרכו. העקרונות האלה הם דוח הכנסות או דוח רווח והפסד, ולצידו המאזן. דוח רווח והפסד הוא תמונה של הכסף שנכנס ויוצא מהמנגנון שלנו, והמאזן משקף את תמונת הנכסים וההתחייבויות. הדבר החשוב באמת, שלא מרבים לדבר עליו, הוא הקשר בין השניים והסיפור שהקשר הזה מספר.
ההגדרה הפשוטה של “נכס” דרך שני הדוחות האלה היא שנכס מכניס כסף לכיסנו – מעמודת הנכסים בדוח המאזן הוא הופך למספר שיופיע בעמודת ההכנסות בדוח הרווח וההפסד. “התחייבות” (או נטל) היא בדיוק הצד השני של המטבע: מעמודת ההתחייבויות במאזן היא הופכת למספר בעמודת ההוצאות בדוח הרווח וההפסד. התנועה הזו בין הדוחות, תנועת הכסף שנכנס או יוצא מכיסנו – היא הסיפור שלו, סיפור הזרימה של הכסף, או מה שמכונה “תזרים המזומנים”. לצד הנכסים, זה עוד מונח חשוב ביותר שאנחנו חייבים להבין בדרך העושר.
זו ממש כל התורה על רגל אחת. ואת התורה הזו, שכוללת גם מספרים וגם מילים, צריך לרכוש. בסיס החשיבה הפיננסית הזה הוא בדיוק ההבדל בין מאבקים כספיים (שנובעים מבורות) לבין עושר (שנובע מידע).
אם עוד לא קראתם, רוצו לקרוא את הספר הזה במלואו (כולל התרשימים החשובים שהוא מכיל) ותכירו את התורה הפיננסית של קיוסאקי, לא רק על רגל אחת. הבנה אמיתית של העקרונות – בראשן ההבחנה בין נכס לבין התחייבות – תאפשר לכם לפחות לעצור לרגע את מרוץ העכברים, להציץ החוצה ממנו, לזהות הזדמנויות ולמהר להיענות להן.