הצלחה פיננסית – 5 המלצות על 5 ספרים

חלק ממסע ההשקעות, או אולי השלב הראשון של היציאה לדרך, הוא תהליך למידה. למידה או השכלה פיננסית אפשר כמובן לעשות במגוון רחב מאוד של ערוצים, כלים, פלטפורמות – ועידן המהפכה הטכנולוגית שאנחנו חיים בו הוא באמת מרחב אינסופי ללמידה הזו. לצד כל זאת אנחנו ממליצים על כמה מקורות ידע בסיסיים בעולם הפיננסי – ספרים שחיברו אנשים מצליחים מאוד, עשירים מאוד, ששיתפו בתפיסת עולמם, בעקרונות העושר שלהם ובדרכים שהביאו אותם להצלחה ולעצמאות כלכלית.

התובנות המובאות בספרים שנציג כאן לפניכם – שהם כולם מעוררי השראה, מעודדי למידה ומהנים מאוד – הם חלק מבסיס ההשכלה הפיננסית שרכשנו בעצמנו. הם גם ספרים שאנחנו חוזרים אליהם מעת לעת ומרעננים את זיכרוננו או מחדדים את הבנותינו סביב הסוגיות השונות.

ממליצים בחום.

מוזמנים גם להרחבה על הספרים באשכול התודעה שבמרכז הידע. תהנו!

אבא עשיר אבא עני

“אבא עשיר, אבא עני”, שכתב רוברט קיוסאקי (1997), הוא אחד הספרים המוכרים והחשובים הנוגעים לכסף ולעושר. הוא מאתגר את התפיסות שרובנו גדלנו עליהן בנוגע לכסף, ומספק תשתית של ידע מעשי סביב השאלה: איך אפשר להפוך לאנשים עשירים? 

קיוסאקי מתאר את חוויותיו כמי שגדל עם שני אבות: האחד היה משכיל מאוד אך אדם שנאבק כלכלית, והאחר נשר מבית הספר התיכון אך הפך למיליונר בזכות עצמו. על בסיס ניסיונו ובאמצעות שורה של אנקדוטות ו”שיעורים”, קיוסאקי מסביר את ערכו הרב של חינוך פיננסי ומתאר בהרחבה את חשיבותה של ההכנסה הפסיבית, שתאפשר יציאה ממה שהוא מכנה “מרוץ העכברים”: המסלול המוכר של החיים, שכולל לימודים, עבודה, שגרה שוחקת והיעדר חשיבה מספקת על יצירת רווחה כלכלית ועצמאות כלכלית.

5 תובנות מרכזיות שניתן ללמוד מהספר:

  1. חשיבותו של חינוך פיננסי – אנשים חייבים להבין כיצד עובד הכסף, מעבר לחינוך האקדמי המסורתי.
  2. ההבדל בין נכסים לבין התחייבויות – הראשונים יוצרים כסף (הכנסה פסיבית שיכולה לאפשר חופש כלכלי) והאחרונים עולים כסף (מוצרי צריכה למיניהם).
  3. כוחה של הכנסה פסיבית – יצירת “ברזים” של הכנסה שממשיכים “להזרים” כסף גם כשאנחנו לא עובדים באופן פעיל.
  4. ערכו של סיכון מחושב – אין סיכוי בלי סיכון. והדרך כוללת גם כישלונות, שהם חלק חשוב בלמידה ולכן אל לנו לחשוש מפניהם.
  5. הלך הרוח של העשירים – שונה מאוד מהלך הרוח של מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים, וכולל אחריות אישית על עתידנו והבנה שהכסף צריך לעבוד עבורנו, ולא להפך. 

האיש העשיר ביותר בבבל

“האיש העשיר ביותר בבבל”, מאת ג’ורג’ קלאסון (1926), מורכב מסדרה של משלים וסיפורים המתרחשים במרחב ובזמן של ממלכת בבל העתיקה, שבאופן מעורר השתאות מתאימים מאוד גם לימינו. לאורך הספר הדמויות המעניינות מלמדות את הקוראים את העקרונות הנצחיים של ההצלחה הפיננסית. קלאסון ממחיש באמצעותן את חשיבות החיסכון וההשקעה, הערך שבהתייעצות עם מומחים, והיופי שבסימון המטרות הפיננסיות וההתמדה בדרך שאנחנו מתווים לעצמנו. 

5 תובנות מרכזיות שניתן ללמוד מהספר:

  1. “תשלום לעצמנו” – הקצאת סכום מסוים מההכנסה שלנו, סכום קטן ככל שיהיה אך קבוע, והשקעתו בחוכמה.
  2. כוחה של צבירה – גם סכומים קטנים הנחסכים ומושקעים בחוכמה לאורך זמן יכולים להפוך לעושר גדול.
  3. ניהול החוב – לא צריך להימנע מחובות (“טובים”, מצמיחים), אבל צריך גם לדאוג לתוכנית סדורה של החזרתם.
  4. צריכה נמוכה מהכנסה – הוצאות מופרזות עלולות למנוע או לעכב הגעה ליעדים פיננסיים הכוללים ביטחון כלכלי ורמת עושר גבוהה. 
  5. סבלנות וזהירות – יש לזכור שתהליך בניית העושר הוא לרוב תהליך איטי ומדוד. לצד ההתמדה יש להתאזר בסבלנות ולנקוט מהלכים שקולים, תוך התייעצות עם מומחים. 

4 שעות עבודה בשבוע

“4 שעות עבודה בשבוע”, שחיבר טים פריס (2007), מאתגר את התפיסה המודרנית, אך המסורתית, של ימי עבודה בני שעות קבועות וארוכות (“Working nine to five” ומעלה…). הוא מספק שורה של אסטרטגיות להשגת חופש כלכלי ויצירת חיים מלאי סיפוק תוך הקדשת מספר מינימלי של שעות לעבודה המכניסה עצמה. לאורך הספר פריס חולק את התהליכים האישיים והמקצועיים שעבר בעצמו – כשכיר, כיזם ולבסוף גם כמי שהצליח להגשים את חלום החופש הכלכלי ומי שחי חיים המכונים היום “נוודות דיגיטלית”.

5 תובנות מרכזיות שניתן ללמוד מהספר:

  1. חידוד ההבדל בין פרודוקטיביות ליעילות – מיקוד בדברים החשובים לנו והמועילים לנו (תיעדוף ברור), לעומת “תקתוק משימות” לא בהכרח חשובות ומועילות. 
  2. כוחם של מיקור חוץ ותהליכים אוטומטיים – העברת משימות שגוזלות זמן יקר או שאינן בתחום מומחיותנו לגורמים אחרים או לאוטומציה היא מהלך שיאפשר לנו להתמקד בעשייה חשובה יותר עבורנו. 
  3. חשיבותה של ההכנסה הפסיבית – יצירת מנגנון של הכנסות פסיביות באמצעות השקעות או מכירת ערך (בדמותם של מוצרים דיגיטליים) תספק מקור הכנסה קבוע ותצמצם את הצורך בעבודה שוטפת.
  4. עיצוב אורח חיים – קריאה לבחון באופן מדוקדק וביקורתי את המטרות ואת הערכים המנחים אותנו, ולעצב את חיינו סביבם. חשיבה כזו תגביר את סיכויי ההצלחה – גם הפיננסית – ותהפוך את הדרך למהנה יותר, באופן שיחליף את הקבלה ה”עיוורת” של שבוע העבודה המסורתי.
  5. פוטנציאל העבודה מרחוק – הספר נכתב שנים רבות לפני משבר הקורונה, וכבר אז סימן את  היתרונות הרבים של עבודה מרחוק: עצמאות, גמישות, חופש, הגשמה. 

חשוב והתעשר

“חשוב והתעשר”, מאת נפוליון היל (1937) מספר את סיפורם של יזמים מצליחים דוגמת הנרי פורד, תומס אדיסון ואנדרו קרנגי. על בסיס או באמצעות הסיפורים האלה משרטט היל פילוסופיה שלמה של הצלחה פיננסית – הוא לא עוסק ישירות באסטרטגיות השקעה והצמחה של כסף, אלא מניח תשתית תודעתית שתאפשר את התהליכים האלה. 

5 תובנות מרכזיות שניתן ללמוד מהספר:

  1. כוח הדמיון והרצון – המחשת העוצמה של היכולת האנושית לדמיין מציאות רצויה, ולהפוך את הדמיון למציאות עצמה.
  2. חשיבות החשיבה החיובית – מאפשרת התמודדות עם מצוקות ועיצוב המציאות הרצויה.
  3. כוח הנתינה – חלוקה נדיבה של זמן, של ידע ושל משאבים שנמצאים ברשותנו לאחרים היא מהלך שיכול להעניק לנו בחזרה שפע והצלחה. 
  4. ערך המעשה – כדי להגשים מטרות לא מספיק רק לסמן אותם. חלק מהתהליך ומהלמידה הוא נקיטת המהלכים, לרבות חוויית הכישלונות. 
  5. מומחיות וקבוצות תמיכה – כדאי להקיף את עצמנו במוקדי ידע רלוונטי, כמו גם ב”מוחות” של אנשים שמתעניינים כמונו באותם תחומים. אנשים כאלה יוכלו לסייע לנו להעמיק את הידע שלנו, לחדד אותו ולהתקדם על בסיסו לעבר הגשמת המטרות. 

המדריך למשקיע המתחיל

“המדריך למשקיע המתחיל”, שחיבר ג’ון בוגל (1951), מספק סקירה מקיפה על עולם ההשקעות, לרבות סוגים שונים של השקעות ושל אסטרטגיות השקעה – מניות, אג”ח, נדל”ן ועוד. הוא מספק עצות מועילות למזעור הסיכונים ולמיקסום התשואה, וכמו משקיעים רבים וטובים, גם בוגל מדגיש את חשיבות הסבלנות וההשקעה לטווח ארוך (במקום החשיבה על רווחים מהירים).

5 תובנות מרכזיות שניתן ללמוד מהספר:

  1. התחלה מוקדמת ועקביות – ככל שנקדים להשקיע וככל שנתמיד ונייצר “שגרת השקעות” משלנו, כך נגדיל את סיכויי ההצלחה וההתעשרות שלנו לאורך הזמן. 
  2. למידה מתמשכת – חשיבות רכישה קבועה של השכלה פיננסית. מהבסיס ועד מגמות עדכניות, מספרים ועד השתתפות בכנסי השקעות. החלטות ההשקעה שלנו צריכות לנבוע מתוך מחקר עצמי והתייעצות עם מומחים, ולא מתוך רגשות כמו פחד או חמדנות. 
  3. סיכון מחושב או “סבילות הסיכון” – המחבר ממליץ למשקיע המתחיל להעריך את יכולת ההתמודדות שלו עם סיכונים (ועם הכישלונות הפוטנציאליים), וליטול את הסיכונים ברמה המתאימה לו (מינימום לחץ, מינימום חרדות).
  4. כוחה של ההשקעה החוזרת – או במילים אחרות: כוחה של הריבית דריבית. אם נשקיע מחדש את הרווחים שלנו, התשואה שלנו תגדל באופן מעריכי (או אקספוננציאלי). 
  5. מיסים – חלק מתהליך מקסום התשואות כולל תשומת לב לסוגיית העלויות והמיסים. כדי לצמצם את “נגיסתם” ברווחים שלנו, ההמלצה היא לבחון בקפידה את המסלולים המתאימים, תוך התייעצות עם גורמי מקצוע מוסמכים.
ברוכים הבאים לפלטפורמה – חדש