ומה אם יבוא משבר?

בפני כל מי שמתכוון להשקיע בכל תחום ובכל נישה ניצבת תמיד השאלה המאיימת ״ומה יקרה להשקעה שלי אם השוק יכנס למשבר״?

שאלה מצוינת,
שאלה לגיטימית,
שאלה שמעידה על שיקול דעת,
שאלה שמעידה על תהליך כלשהו של ניהול סיכונים,
שאלה, שצילה המאיים, ימנע ממשקיעים פוטנציאלים רבים לעשות את ההשקעה הראשונה ואלה שאמורות לבוא בעקבותיה….

כששואלים אותנו את השאלה הזאת, יש לנו תשובה מפתיעה אולי, אבל מי שמכיר אותנו, לא יופתע ממנה.

התשובה שלנו היא: ״זה לא מה אם יהיה משבר, אלא, מתי יגיע המשבר״

כן, אנחנו מחכים למשבר, אנחנו יודעים שהוא יגיע!
למה אנחנו בטוחים שהוא יגיע?
כי העולם בכלל והעולם הכלכלי בפרט נע במעגלים של משבר וצמיחה, מיתון ושפע. אלה הן תופעות חיצוניות, מאקרו כלכליות, שקשורות בהמון גורמים שאין לנו שום יכולת לצפות, להעריך או למנוע.
המשבר האחרון בעולם הפיננסי היכה בארצות הברית וברוב העולם בשנים 2008-2009. קשה להפריז בחומרתו ובהשלכות שלו על כלכלת העולם ועם זאת מזה עשור שלם כלכלות העולם נמצאות במגמת צמיחה. עד מתי הן תצמחנה ועד מתי שוקי ההון יעלו, אף אחד לא יודע. האם זה ימשך לנצח, בטוח שלא.
לכן מודל ההשקעות שלנו בנוי במציאות שתשאף להבטיח שרידות בעת משבר.

שני הנעלמים עבורנו בסוגיית המשבר

1. טיימינג – מתי הוא יפרוץ.
2. טיימינג – כמה זמן הוא ימשך.

אז איך בונים מודל השקעות שישרוד בתנאי משבר?

1. מודעים ומצפים להגעת משבר – אולי זה נשמע מצחיק אבל ציפייה תודעתית לאירוע כלשהו טובה בהרבה מהפתעה וחוסר וודאות שנוחתים לכם באמצע החיים משום מקום.

2. פועלים לבנות מגוון מקורות הכנסה ממספר נישות ואפיקים בניסיון לייצר קורלציה מזערית עד אפסית בין הנישות. הכוונה היא להכנסות ממקורות שונים ומעולמות תוכן שונים, שסביר שלא יושפעו באותה המידה מהמשבר שיגיע.

3. מייצרים פיזור גיאוגרפי, פיזור סקטוריאלי גם בנישות שאתם משקיעים.
לדוגמא אם אתם משקיעים בנדלן בחו״ל, אז לא להינעל על מדינה מסוימת או לסקטור מסוים (מגורים, מסחרי, תיירותי וכו׳).

4. משקיעים הרבה זמן, אנרגיה וכסף בבחירת שחקנים/שותפים שאיתם נבצע את ההשקעות שלנו. אצלנו ב״מודל הרפת״ הנדלנית זיקקנו מודל שנשען על שתי רגליים – כל ההכנסות הן פסיביות ב-100% והכסף שלנו יהיה מושקע עם שחקנים מהשורה הראשונה בתחום שעברו את מבחן ארבע השאלות שלנו (כמה שנים אתם פעילים בנדלן בשוק ספציפי בחו״ל? איך שרדתם את משבר 2008? כמה הון עצמי אתם – השחקנים – תכנסו להשקעה ביחד איתנו, המשקיעים? ומיהו השותף המקומי שאיתו אתם ואנחנו, המשקיעים, נכנסים לעיסקה הספציפית).

5. רוב ההשקעות צריכות להניב הכנסות פסיביות, כדי לשחרר את הזמן שלנו (המשאב היקר ביותר) ולאפשר לנו להמשיך ולחפש עוד השקעות ועוד הזדמנויות.

6. להגדיל במחזור הגיאות את פורטפוליו ההשקעות – ההבנה היא שמעגל הגיאות קצוב בזמן והוא צריך לדחוף אותנו לעשייה מאומצת בשנים האלה להשיג עוד נכסים מניבים איכותיים.
כשיגיע המשבר, סביר שבמשך שנה-שנתיים, השוק יהיה בירידה ונמתין להתייצבותו בטרם נבצע עוד השקעות.

7. למנף בחוכמה – מינוף כספים והסתייעות בהלוואות ו-other people money הם מנוע לצמיחה וצבירת הון, אך יש בהם גם סיכונים ביום בו הריביות מתחילות להעלות ומחיר הכסף הממונף מתייקר.
לכן צריך למנף אבל מתוך גבולות גיזרה וניהול סיכונים שבוחן את יכולת ההחזר שלכם ביום סגריר.

8. חשבון ביטחון – כחלק ממעגלי האבטחה על מודל ההכנסות הפסיביות אנחנו גם חייבים לתחזק חשבון חירום שישמש כ״חמצן כלכלי״ בתרחיש קיצון של אם כל המשברים.
כמה נכניס לחשבון הזה?
כלל האצבע שלנו מחשב את הסכום בצורה הבאה:
– מהו הסכום החודשי של העלויות על ההלוואות והמינופים שלנו (לדוגמא 10 אלפים שח).
– מהו הסכום החודשי המינימלי שהמשפחה מוציאה למחייתה ברמה סבירה (לדוגמא 20 אלף שח).
כלומר נזדקק ל-30 אלף שח לכל חודש של פגיעה קשה במודל ההכנסות.
כעת נותר להחליט לכמה חודשי ״חמצן כלכלי״ אנחנו רוצים להיערך.
לדעתנו, המינימום ההכרחי הוא 3 חודשים. במקרה כזה, יופקדו בחשבון החירום 90 אלף שח שיופעלו רק במקרה חירום.
אם נרצה ״חמצן״ ל-6 חודשי חירום, יופקדו בחשבון 180 אלף שח וכו׳.
איפה יופקד/ינוהל הכסף של חשבון החירום:
– במקום עם נזילות גבוהה.
– במקום עם בטוחות מקסימליות.
– במקום שבו הריבית שיצבור הכסף תיהיה גבוהה יותר מהאינפלציה.
גם כאן יש מספר אפיקים רלוונטים וגם כאן כדאי לשקול לחלק את חשבון החירום בכמה אפיקים.

9. להזכיר לעצמנו מידי פעם:
– למה אנחנו משקיעים.
– בטווח הארוך משברים מתקנים את עצמם כלפי מעלה.
– פחד אינו יכול לשתק אותנו לעשות מהלכים שאמורים להיטיב איתנו ועם ילדינו בעתיד.

אז מה אם יקרה משבר?

זה לא ״אם״, אלא ״מתי״,
תכל׳ס, נתמודד איתו ממקום של מוכנות ושל היערכות מקדימה.