להבין מה זה אומר להיות חלק משוק העבודה
אנחנו מתקדמים עם הסדרה שלנו “חוגר כלכלי”; מתקדמים עם ההבנות של המשתחררים הצעירים לגבי החיים שהם נכנסים אליהם זה עתה. אז דיברנו על הצורך למפות את השטח ולהבין את מצבנו הפיננסי, דיברנו גם על עלויות – על כמה עולים החיים האלה, לקראת מה אנחנו, או יותר נכון הם, הולכים.
עכשיו אנחנו מגיעים לשוק הגדול של האנושות, הוא שוק העבודה. לא שוק עבדים חלילה, שוק עבודה… זה נושא עצום ומרתק, והמאה ה-21 – עם הטכנולוגיה המפותחת וגם עם המגפות שמשנות סדרי עולם ותפיסות עולם – המאה הזאת הרחיבה מאוד את השוק הזה, לאורך ולרוחב. יריעת האפשרויות הניצבות היום בפני כל אדם המחפש את דרכו בעולמות העבודה והכסף, היריעה הזו היא עצומת ממדים.
אנחנו לא מתיימרים להקיף את היריעה הזו במסגרת המרחב הצנוע שלנו כאן, ואנחנו גם רוצים להיות ממש ממוקדים בצרכים של המשתחררים הטריים. הרשת מלאה במידע ואנחנו גם עסקנו בנושא הזה לא מעט ממגוון זוויות – למשל לסדרות “שלוש ארבע לעבודה” ו“לא על התלוש לבדו” – מוזמנים להרחיב!
אבל לפני שמרחיבים, בואו נדבר על עיקרי הדברים.
קודם כל ברוכים הבאים לעולם העבודה!
ברוכים הבאים להזדמנות לקחת חלק ביצרנות שזוכה גם לתגמול כספי כלשהו, בין אם זה בתחום המסעדנות, התיירות, הטכנולוגיה, ההוראה והידע או כל תחום אחר שתבחרו.
כעובדים בעולם הזה, בוודאי כשכירים – וכשמשתחררים מהצבא בדרך כלל מתחילים עם איזשהו תלוש שכר – התמחור הראשי המקובל הוא במונחי זמן: שעת עבודה, יום עבודה, חודש עבודה. כלומר, אנחנו מתוגמלים על העבודה שאנחנו עושים במונחי המשאב הכי יקר שלנו… שאגב, הוא גם המשאב היחיד בעולם שמתכלה באמת.
השכר
אז איך נראה תלוש השכר? מה הוא כולל? מהן ההטבות שהמדינה נותנת למשרתיה?
ננסה לטפל בכל השאלות האלה, לפחות ברמת הבסיס או כאיזושהי מנה ראשונה שתגרה את התיאבון שלכם לחקור ולהעמיק.
בדרך כלל בתחילת החודש, נוחת בחשבון הבנק של העובדים השכירים מה שנקרא “משכורת חודשית” – אותו תשלום עבור ימי העבודה במהלך החודש החולף, מה שמכונה גם “משכורת גלובלית”. במקביל ישנה גם אפשרות של “משכורת שעתית”, שמחושבת, באופן לא מפתיע, על בסיס שעות העבודה שעבדנו בפועל. במילים אחרות, כמו שאמרנו, המשכורת היא בדרך כלל נגזרת של זמן, המוגדר כ”זמן עבודה”, או כ”שעות עבודה”. אנחנו אומרים “בדרך כלל”, כי זה מה שמקובל ונהוג, אבל העולם היום מאפשר ומציע דרכי השתכרות שונות; תמורה אחרת לתוצר אחר שלנו, או למשאב אחר. אבל אנחנו מקדימים את המאוחר…
בואו נכיר קצת את הרכיבים המרכזיים של תלוש השכר. נתוני הבסיס הם “שכר ברוטו” ו“שכר נטו”. בפשטות, “ברוטו” הוא הסכום שאנחנו מקבלים לפני הניכויים ותשלומי המיסים השונים, ואילו “נטו” הוא הסכום שמועבר לחשבון הבנק שלנו בסופו של דבר. יש נטייה, די טבעית אבל מוטעית, לא להעניק חשיבות רבה לברוטו, ולהתמקד בנטו בלבד. שורת ה”שכר ברוטו” בתלוש שלנו למעשה כוללת כל מיני רכיבים חשובים שמתורגמים לזכויות ולחובות כספיות שונות.
בצד הזכויות או החסכונות, אנחנו מתכוונים למשל להפרשות לפנסיה – חיסכון ארוך טווח, מכשיר השקעות פיננסי, שגם אנחנו וגם המעסיקים שלנו מגדילים אותו מידי חודש, באופן קבוע; או למשל להפרשות האפשריות לקרן ההשתלמות – עוד מכשיר פיננסי חשוב ואטרקטיבי מאוד בהיבטי המיסוי, שאתם מוזמנים להעמיק במאפייניו במאמר שלנו שעוסק בנושא.
בצד שורות החובה או הניכויים בתלוש ייכללו למשל המיסים למיניהם – מס הכנסה, מס בריאות, דמי הביטוח הלאומי. בחלק גדול מהסעיפים יש פטורים והקלות למשוחררים, בדרך כלל במהלך השנה הראשונה שלאחר השחרור. שימו לב טוב טוב לתוקף של הפטורים ושל ההקלות האלה – הימנעו מאי-תשלום שיגרור בהמשך כל מיני חובות מיותרים. אגב, באופן עקרוני, ביטוח לאומי למשל הוא תשלום חובה לכל אזרח ישראלי ללא קשר למצב התעסוקתי שלו. גם מי שאינו עובד, או שמטייל בעולם מחויב בתשלום. בקיצור – כדאי לברר מה בדיוק מגיע לכם ומה נדרש מכם, גם בעניין הביטוח הלאומי וגם בכלל בעניין המיסים. ועוד אגב אחד – חיילים משוחררים זכאים להקלות לא רק במיסים הקשורים להכנסה אלא לכל מיני דברים אחרים, כגון ארנונה או מס יבוא על רכישת רכב.
ובמקביל לשכר
אז זו הייתה טעימה מתלוש השכר. מה עוד חשוב לדעת על עולם העבודה כמשוחררים טריים?
ובכן, המדינה מעודדת כל מיני תוכניות לימודיות, הכשרות מקצועיות ועבודות המכונות “מועדפות” – בתחומי החקלאות, תחנות דלק, אתרי בניין ועוד. הדברים דינאמיים וגם לא נמצאים בלב המיקוד שלנו כאן, אבל חשוב לנו להפנות את תשומת ליבכם למרחב האפשרויות הזה, שיכול לשמש גם כסוג של מקפצה לדרך ליצירת ההון העצמי.
ואחרי שתיארנו לכם בקווים כלליים איך נראה עולם העבודה, בעיקר דרך תלוש השכר הצפוי, השלב הבא הוא “עבודה למתקדמים”. או במילים אחרות: מכירת ערך במקום מכירת זמן. וזה קשור כבר לפרק הבא, פרק שעוסק בעשייה…