אמרו לכם להתמקח על עמלת הבנק? להחליף ספק סלולר? לבטל כרטיסי אשראי? העצות האלה לא יביאו לשינוי מהותי במצבכם הכלכלי ובמשק הבית שלכם. הנה ארבע עצות כלכליות שדווקא יכולות לעשות זאת.
בעידן של יוקר מחיה עולה ושאיפה מתמדת לאיכות חיים גבוהה, יחידים ומשקי בית רוצים למקסם את התקציב המשפחתי והמקורות והמקורות הכספיים שלהם. משבר הקורונה יצר שינויים גדולים כמעט בכל משפחה בישראל והגביר ברוב הבתים את המודעות לצרכנות אחרת, חיסכון והשקעה.
עם זאת, על פי רוב, אנשים נוטים “לחשוב בקטן” ולהשקיע אנרגיה וזמן באפיקים שמגלמים תרומה שולית דווקא לתקציב המשפחתי במקום לחשוב יותר בגדול. במאמר הזה התווינו סדר עדיפויות שאולי הוא לא מאוד פופולרי אבל, לדעתנו, הרבה יותר אפקטיבי.
נתחיל אם כך, בסעיפים שיביאו להגדלה משמעותית של מקורות משק הבית בטווח הבינוני־הארוך:
“חשיבה בגדול”: כך תגדילו את המקורות שלכם
1. הפיכת פיקדונות בנקאיים להשקעות מניבות: אין כמעט משפחה שאין בה פיקדון בנקאי כלשהו. בחלק מהמשפחות עוד שומרים פיקדונות לשעת חירום בהיקפים של מאות אלפי שקלים. ככלל, מאז פרוץ הקורונה רבים חוששים מהבאות. אין כיום סיבה אמיתית לחסוך כסף בפיקדונות בנקאיים, הריבית אפסית כבר יותר עשור ומ”החסכונות” בבנק קשה אפילו לשמור על ערך הכסף. קיימות אלטרנטיבות כדוגמת קרן השתלמות, קופת גמל, פוליסת חיסכון ואפיקי השקעות רבים, שאינם חייבים להיות בקורלציה לשוק ההון. בכל אחד מהמכשירים הללו אפשר לצפות לתשואות גבוהות בהרבה מהריבית האפסית שנקבל בבנק.
2. יצירת מקורות הכנסה נוספים לעבודה ה”רגילה”: המשוואה שלפיה הולכים לעבוד כדי להביא פרנסה מגבילה אותנו. רוב הזמן שלנו “נמכר” כבר מראש לאחרים. אם נשקיע זמן וכסף ביצירת מקורות הכנסה שלא תלויים בזמן שלנו, בטווח הבינוני והארוך תהיה לכך השפעה משמעותית על ההון וההכנסות הפאסיביות שלנו. זה ידרוש מאתנו לימוד ומחקר מעמיק על אודות האפשרויות ליצירת הכנסות פאסיביות כמו השקעות נדל”ן, השקעות בקרנות חוב והון או באנרגיות חלופיות, יצירה של נכסים דיגיטליים אישיים ועוד.
3. בחירת מסלולים מנייתיים בקרנות הפנסיה, קופות הגמל וההשתלמות: לרובנו יש חיסכון משמעותי באחד או יותר מהמסלולים הללו. על פי רוב האנשים בארץ נוהגים להיות סולידים “מדי” בבחירת מסלולי ההשקעה של מכשירים פיננסיים אלה. בשוק ההון המגמות לטווח ארוך מצביעות על עליות שערים. הגישה שעליה מדברים וממליצים רוב המתכננים הפיננסים גורסת שמכשירי השקעה לטווח ארוך נכון שיהיו חשופים למניות ברמות גבוהות. נדגיש, סיכון גבוה כשמו כן הוא, אבל בטווחים ארוכים התשואה בו לרוב עולה על שאר המסלולים האחרים. ההבדלים בין מסלולים כלליים למנייתיים — על סכומים של מאות אלפי שקלים ולאורך שנים ארוכות — הם דרמטיים. פער של 2%-3% בתשואה השנתית משמעותו לאורך שנים ארוכות הכפלה ואף יותר מכך של ההון.
4. מינוף השקעות קיימות בקופות גמל, קרנות השתלמות ופוליסות חיסכון:
אם זה נראה טריוויאלי לזוג צעיר לממן דירת מגורים באמצאות 70% הלוואות, שלעתים מגיעות ליותר ממיליון שקלים, מדוע משפחות לא יכולות למנף את כספיהן לטובת השקעות שאינן בשוק הדיור והסיכון בהן לעתים אפילו נמוך יותר? לעתים זהו עניין של אמונות ותרבות של העדפה חזקה למגורים שאין מאחוריה שיקול כלכלי שכלתני גרידא. הלוואה של 70%-80% מההון הצבור בקרן השתלמות בריבית נמוכה מריבית הפריים, עם “בלון” חלקי, או מלא, תאפשר לכספים שלנו להיות מושקעים שוב באפיקים מגוונים וליצור באופן זה מנגנון להגדלת ההון העצמי שלנו. זה מינוף שמגלם סיכונים לא גבוהים ובמידה והכסף הממונף מושקע בתבונה עם בטוחות חזקות, זה מהלך כלכלי בעל פוטנציאל השפעה לא מעטה.
“חשיבה בקטן”: מה פחות כדאי לעשות?
להלן כמה הצעות צרכניות, ששמעתם הרבה פעמים אבל בפועל השפעתן המצטברת על מצבכם הפיננסי לא מהותית.
“מעבר לבנק אחר יחסוך לכם הרבה כסף (תתמקחו)” — אין צרכן כמעט שלא יודע שאם יתמקח מול הבנקאי הוותיק שלו, זה ישלוף לו מיד חבילת עמלות מוזלת, או אפילו הטבה קבועה של חשבון ללא עמלות. אין ספק שכל חיסכון חשוב אבל ההנחות הצפויות כאן יסתכמו, מן הסתם, בעשרות שקלים בודדים.
“עברו לחברת סלולר אחרת” — כיום חשבונות הסלולר זולים מאוד ועדיין, מפעם לפעם תוכלו להוזיל את החשבון החודשי לכל מכשיר בכמה שקלים.
“בטלו את עמלת אחזקת כרטיס האשראי שלכם” — זהו עוד חיסכון שיניב לכם כמה עשרות שקלים בחודש במידה ואתם משלמים עמלות בכרטיסי אשראי, זה חשוב אבל מכאן לא יבוא השינוי למשפחה.
ברוח הדוגמאות הללו של חיסכון צרכני, אתם כבר יכולים לחשוב בעצמכם על הוצאות שוטפות שאפשר להוזיל. הוזלתן תקטין לכם את כלל ההוצאות אבל לא תשנה את מצבכם משמעותית. אין לזלזל בהוצאות האלה. כספים שנמנע את דליפתם מצינור התקציב המשפחתי ישמשו אותנו באפיקים שונים, אבל אנחנו מאמינים שכדאי לכם להקצות לטיפול ב”דליפות” אלה זמן מועט יחסית מזמנכם הפנוי.
את מירב הזמן הפנוי היינו מציעים להקדיש ל”כסף הגדול והמשמעותי”, ברוח הדוגמאות שהצגנו בתחילת המאמר. את חלונות הזמן שנותרים לכם בין המהלכים הגדולים תפנו ל”חיזוק ברגים” של ההוצאות הקטנות. עד כמה מיקוד בכסף הגדול באמת יכול לשנות את רמת החיים שלכם בהווה ובעתיד? זה יהיה תלוי במשמעת שלכם להפנות כספים שלכם וכספים ממונפים לאפיקי השקעות וכמובן ברמות הסיכון שתבחרו להשקעות שלכם.