סיפורו הלא ייאמן של “נאס דיילי”, מספר הסיפורים הגדול

“יזמות פיננסית”: איך נולדה אפליקציית המסרים הפופולארית ביותר בעולם?

פרק 6
כחלק ממסע הלמידה שלנו, אנחנו מחפשים באופן תמידי מקורות השראה שיצמיחו אותנו עוד, לגובה ולרוחב. הסדרה הזו היא אחד הביטויים של החיפוש הזה, ושל (חלק מ)התוצאות שלו. נציג כאן בתמצית סיפורים של אנשים מעוררי השראה, יזמים ויזמיות שהצליחו במסע האישי שלהם, שהביאו ערך לעולם ושבמקביל גם נעשו אנשים עשירים מאוד. כמשקיעים וכיזמים – אלה אנשים וסיפורים שמאוד מעניינים אותנו. מקווים שגם אתם תמצאו בהם עניין וערך.

כמה מילים לפתיחה

הסיפור של WhatsApp הוא לא רק אפליקציית מסרים פופולרית, או הפופולרית ביותר בעולם, אלא גם עדות לרוח היזמית של מייסדיה, יאן קום ובריאן אקטון. קום ואקטון, שהגיעו מרקע צנוע כשהם חמושים בחיבה גדולה לטכנולוגיה, יצאו למסע ששינה מקצה לקצה (תרתי משמע) את האופן שבו אנשים מתקשרים.

בואו נכיר קצת את דרך היזמות של השניים האלה, תוך הדגשת העקרונות שלאורם פעלו והאתגרים המרכזיים שאיתם התמודדו במעלה הדרך.

השנים המוקדמות: מפגש מוחות

דרכיהם של יאן קום ובריאן אקטון הצטלבו בשנת 1997, כששניהם עבדו בחברת Yahoo. החברוּת ביניהם פרחה במיוחד כשגילו את המכנה המשותף שלהם: תשוקה לטכנולוגיה ורצון ליצור משהו משמעותי בעולם.

נגיד רק שהרקע האישי של השניים האלה שונה מאוד, ובאיזשהו מקום זה הופך את החיבור ביניהם לאף מעניין יותר.

קום נולד באוקראינה של ברית המועצות בשנת 1976 וגדל בכפר קטן. בתחילת שנות ה-90 הוא ואימו נמלטו מהתסיסה הפוליטית בארצם ועברו לארה”ב. הם הקימו את ביתם החדש בקליפורניה, ולמרות המאבקים הכלכליים, קום הצטיין בלימודיו, פיתח עניין רב בתכנות והשלים תואר במדעי המחשב.

אקטון, לעומת זאת, נולד במישיגן בשנת 1972, וגדל באווירה יציבה יחסית. גם הוא גילה עניין רב בטכנולוגיה כבר מגיל צעיר ורכש בסיס ידע חזק בהנדסה ובמדעי המחשב במסגרת לימודיו האקדמיים.

למרות הרקע השונה שממנו הגיעו, הם התחברו דרך שאיפות היזמות המשותפות שלהם. הניסיון המר של קום עם מעקב ממשלתי במולדתו והמומחיות ההנדסית של אקטון היו חלק חשוב בבסיסו של שיתוף הפעולה המקצועי שלהם.

הולדתה של WhatsApp: פתרון פשוט

בשנת 2009 קום ואקטון הקימו את WhatsApp Inc, במטרה להביא לעולם ערוץ תקשורת, או העברת מסרים, שפשוט יחבר בין אנשים ברחבי העולם, בכל מקום בעולם. הם דמיינו פלטפורמה שתאפשר שיתוף – של טקסטים ושל קובצי מדיה – שתהיה ידידותית למשתמש, אמינה ונטולת פרסומות וספאם.

WhatsApp קנתה לה אחיזה במהירות, בעיקר בשווקים מתעוררים שבהם שירותי הודעות סבירים היו מוגבלים בתפוצתם. פשטות האפליקציה, בשילוב הבטחת הפרטיות וההצפנה – אלה הבליטו וייחדו אותה על פני האלטרנטיבות.

עקרונות מפתח: פרטיות ואבטחה

אחד המאפיינים המרכזיים של WhatsApp היה, אם כן, המחויבות הבלתי מעורערת שלה לפרטיות ולאבטחה. כאמור, החוויות האישיות של קום מארץ מולדתו עיצבו גם את גישתו לחיים – הוא היה נחוש לבנות את הפלטפורמה כך שתגן על נתוני המשתמשים שלה.

רכיב ה”הצפנה מקצה לקצה” של WhatsApp הבטיח שרק השולח והנמען יוכלו לגשת לתוכן ההודעות – נתון המספק רמת אבטחה ייחודית, בטח ביחס ל”נוף” אפליקציות המסרים. המחויבות הזו לפרטיות המשתמשים הפכה לאבן יסוד בהצלחתה של WhatsApp.

נקודת מפנה: הרכישה

כמה שנים קדימה, בשנת 2014, התרחש האקזיט הגדול. פייסבוק רכשה את WhatsApp בסכום מדהים של 19 מיליארד דולר. הרכישה לא רק הפכה את קום ואת אקטון למיליארדרים, אלא גם היוותה הזדמנות להרחיב את טווח השימוש של WhatsApp.

המשתמשים, מצידם, חששו מפני השפעת הרכישה על רמת הפרטיות שלהם, והמייסדים בתגובה הבטיחו שהאפליקציה תישאר עצמאית ונאמנה לעקרונות היסוד שלה.

אף על פי כן, ככל שחלף הזמן, אקטון התאכזב מהעיסוק הגובר של פייסבוק בנושאי מונטיזציה ו(אי-)פרטיות הנתונים. האכזבה הזו הובילה לעזיבתו את החברה בשנת 2017 – שלוש שנים לאחר רכישתה, ו-8 שנים לאחר שייסד אותה, ביחד עם חברו. קום המשיך להוביל את WhatsApp עד שנת 2018, אז עזב גם הוא. שניהם המשיכו בפעילות יזמית ושילבו בחייהם גם עשייה פילנטרופית.

מורשת והשפעה

על אף עזיבת המייסדים והשינוי שעברה WhatsApp, אי אפשר שלא להכיר בהשפעה האדירה של האפליקציה הזו על העולם. המסע היזמי של קום ואקטון שינה את הרגלי התקשורת היומיומיים של כולנו, של מיליארדי משתמשים.

אפשר כמובן להתווכח על “איכות” השינוי – האם הוא טוב, האם הוא רע; האם הוא קירב בין אנשים (כי קל ונוח ליצור קשר בכל רגע נתון), או האם הוא בעצם הרחיק ביניהם (כי כבר לא צריך לדבר, הכול זמין ומהיר ונגיש בהודעת טקסט קצרה, או אפילו באימוג’י).

כנראה שהתשובה היא גם וגם, כמו כל דבר בחיים, או לפחות בכל הנוגע להיבטים השונים של המהפכה הטכנולוגית, שאנחנו חלק ממנה. מה שבטוח – מדובר בשינוי שהיסודות שלו בנויים מהחומרים שמהם מורכבת חשיבה יזמית; חשיבה שמייצרת ערך, חשיבה שמייצרת גם כסף. וזה, בגדול, דבר טוב. לדעתנו לפחות.

מה עוד לקחנו מהסיפור מעורר ההשראה הזה?

את החיבורים בין אנשים, השותפויות והיתרונות שכל אדם יכול להביא אליהן, והנאמנות לעקרונות מנחים. מקווים שגם אתם אימצתם כמה דברים.

בהצלחה!

ברוכים הבאים לפלטפורמה – חדש