מבינים
פחד הוא רגש לגיטימי וחשוב. רגש שהוא חלק אינטגרלי ממנגנון ההישרדות שלנו כבני אדם, מאז ימי האדם הקדמון (ובתקווה שגם לתמיד). בלי פחד האנושות לא הייתה שורדת את הסכנות הרבות שארבו לה לאורך ההיסטוריה. הרגש ההישרדותי הזה נוכח גם באזורים שלנו, אזורי הכסף וההשקעות. נכון, גם בעולם הפיננסי ישנן סכנות ונדרש שיקול דעת ונקיטת גישה זהירה ומחושבת. אבל במקרה הזה אותו פחד יכול גם להביא לשיתוק, שמשמעותו קיפאון, דריכה במקום, העדר התקדמות… הבנתם. אסור להיכנע לפחד, אלא לנהל אותו (ולא לאפשר לו לנהל אותנו)
למעשה, פחד הוא אחד החסמים הגדולים ביותר העומדים בדרכם של משקיעים פוטנציאליים. הפחד להסתכן, הפחד לאבד את כל מה שיש, את כל מה שהרווחנו בעמל רב… זה אכן מפחיד. אבל בהשקעות – אין סיכוי בלי סיכון. בתחום הזה אפשר אפילו לדבר כמעט במונחי חובה; אתגרי העתיד ממש מצווים עלינו לפעול להגדלת ההון העצמי שלנו, לנקוט מהלכים בהווה שיקדמו את מצבנו בעתיד. אם כבר פחד, כדאי שנפעיל את המנגנון שלו על העתיד… כי המגמות המסתמנות (התייקרות, עלייה בתוחלת החיים ועוד) עשויות להיות מפחידות יותר מהסיכון הכרוך בהשקעות.
מתמודדים
עכשיו, המענה האוטומטי של האדם לפחד המתעורר בקרבו הוא בדרך כלל אחד משלושת המהלכים הפיזיים הבאים, המכונים גם “שלושת ה-F” (וולטר קנון, 1929): מלחמה (Fight), מנוסה (Flight), קיפאון (Freeze).
גם בעולם הכסף וההשקעות “שלושת ה-F” האלה עשויים לבוא לידי ביטוי: כמשקיעים, אנחנו יכולים לבחור לקפוא מול הזדמנויות השקעה, אנחנו יכולים לבחור לברוח מהן, ואנחנו יכולים גם לבחור להתעמת איתן, במובן של בירור ובחינה לעומק של אותן הזדמנויות השקעה.
כלומר, החוש האינסטינקטיבי שלנו להתמודדות עם פחד הוא ברובו בכיוון של “לא לעשות” (קיפאון, בריחה) לעומת מיעוט של “לעשות” (להתעמת). וזה לא נתון טוב. זה נתון מגביל, שאולי היה נכון לאדם הקדמון ולאיומים שניצבו בפניו, אבל בעולם המודרני – על השפע שהוא מציע לנו וגם על האתגרים שהוא מזמן לנו – אנחנו חושבים שכדאי לנהוג אחרת.
אם כבר הישרדות, אז לפחות שתהיה מותאמת לעולם החדש, לא..? אם כבר הישרדות, אז תוך הפנמה שכדאי שנדאג לעתידנו בשליש האחרון של חיינו – משק בית עם שתי משכורות בלבד, ללא תכנון ארוך טווח וללא השקעה במגוון אפיקים כנראה יתמודד עם מצוקה פיננסית מורכבת. למה? כתוצאה של המגמות שציינו את חלקן קודם לכן – התייקרות, עליית תוחלת החיים ואיתה גם גיל הפרישה, ובהתאמה צמצום קצבאות הפנסיה וקצבאות אחרות (קושי של המדינה לתמוך באזרחיה המבוגרים).
בקיצור, לדעתנו, הדרך העדיפה להתמודדות עם הפחד מפני השקעות והשלכותיהן היא לא הקיפאון והבריחה, אלא העימות או הלחימה. ובהקשר שלנו, עימות או לחימה משמעותן למידה, העמקה, בחינה שקולה של כל הסעיפים ושל כל המשמעויות. הרי אם חושבים על זה לעומק, אחד המקורות של הפחד הזה הוא חוסר ידע… אז אם נדע יותר, יש סיכוי טוב שגם נחשוש פחות.
פועלים
אז זאת ההמלצה הממש מעשית שלנו אליכם: צאו ולימדו על השקעות. בכל דרך אפשרית. הכול כל כך נגיש היום, בעידן הדיגיטלי, שממש חבל שלא לפזר את ענני הפחד כבר עכשיו, במקום לחכות 30 שנה ולהגיע ל”רגע האמת” עם חוסרים שלא ניתן למלא; אנחנו חושבים שהרבה יותר מפחיד להגיע לאותו “רגע אמת”, נניח בגיל 70, ולגלות שאנחנו לא יכולים לחיות בכבוד, לעומת החשש מפני כישלון השקעה שאנחנו מתניעים בגיל 40…
תוכנית אסטרטגית, הסתכלות ארוכת טווח, למידה והתנסות. זה המתכון להתמודדות עם הפחד מפני השקעות. זו הייתה ועודנה הדרך שלנו למיצוי הסיכויים ולמזעור הסיכונים – והפחדים – הכרוכים בעולם ההשקעות, ואנחנו ממליצים לכם בחום לאמץ אותה. כי השקעה היא גם כוח וגם כורח, וגם הנאה; והפחד ממנה הוא רכיב שכדאי למנף ללמידה ולצמצם כמגבלה.