פרק שני – רכיבי תלוש השכר
בפרק הקודם דיברנו על גלגולה של המשכורת – גם של המונח עצמו וגם של התוכן שלו. הפעם נדבר על כמה מונחים נוספים הנגזרים ממונח האב (או האם), שכדאי שנכיר, כדי להבין טוב יותר את הסביבה שאנחנו חיים בה או את הקרקע שאנחנו צומחים עליה.
בואו נצלול קצת ונכיר את הרכיבים המרכזיים של תלוש השכר שלנו. אז פרט לנתונים אישיים ולנתוני ההעסקה כדאי להתחיל בנתוני הבסיס, הם “שכר ברוטו” ו“שכר נטו”. בפשטות, “ברוטו” הוא הסכום שאנחנו מקבלים לפני הניכויים ותשלומי המיסים השונים, ואילו “נטו” הוא הסכום שמועבר לחשבון הבנק שלנו בסופו של דבר. יש נטייה, די טבעית אבל מוטעית, לא להעניק חשיבות רבה לברוטו, ולהתמקד בנטו בלבד. שורת ה”שכר ברוטו” בתלוש שלנו למעשה כוללת כל מיני רכיבים חשובים שמתורגמים לחובות ולזכויות כספיות שונות. בואו נכיר חלק מהסעיפים האלה, את הראשיים שבהם:
פירוט התשלומים – החלק הזה כולל את המשכורת עצמה, ולצדה תוספות שכר בהתאם לנתונים שונים, דוגמת ותק, דירוג, שעות נוספות ונסיעות.
זקיפות שכר – כאן הכוונה לשווי כספי של הטבות, דוגמת טלפון, אחזקת רכב והפרשות לביטוח לאומי. זהו שווי כספי שמתווסף לסכום הברוטו לטובת חישוב המס הנדרש לתשלום.
ניכויי חובה – אלה הם תשלומי המיסים. איזה מיסים? מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. גם ההפרשות שלנו לקרן הפנסיה (על פי חוק) ולקרן ההשתלמות (על אף שהיא הטבה ולא מחויבת) יופיעו בסעיף הזה של ניכויי החובה. ניכויים אחרים הקשורים לחברות בארגון המעסיק, כגון דמי חבר או מס ארגון – ניכויים אלה יופיעו בסעיף נפרד.
יש כמובן עוד רכיבים רבים בתלוש שלנו, כמו למשל נתונים הנוגעים להיעדרויות (שהן ימי חופשה או ימי מחלה), התחייבויות וניכויים אישיים, וכן נתונים חודשיים ושנתיים מצטברים (נקודות זיכוי ממס, שיעור מס ההכנסה, שכר ברוטו וברוטו למס ועוד).
מדוע חשוב להבין ממה מורכב התלוש?
התלוש הוא עולם שלם של מידע, של הגדרות, של תתי-נושאים – אפשר וכדאי להתעניין ולהעמיק את ההבנה שלנו ברכיבי השכר. לא חייבים לדעת הכול בכל נקודת זמן, אבל כן חשוב, לדעתנו, להכיר את הקווים הכלליים ובעיקר לקרוא את התלוש קריאה ביקורתית פעם בחודש, או לפחות פעם בכמה חודשים – קריאה שתכליתה לוודא שאנחנו מקבלים את מה שמגיע לנו ושהניכויים השונים מתנהלים כסדרם (נזכיר שחלק מהניכויים האלה הם למעשה הפרשות לקרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות – חלק מהעתיד הפיננסי שלנו, וגם מכשירים פיננסיים שאפשר לנצל גם למינוף ולהשקעות, כשהתנאים מתאימים).
הרף התחתון
רגע לפני שנסיים, חשוב להכיר מונח בסיסי נוסף בהקשר של משכורות, ואנחנו מתכוונים לגובהו של שכר המינימום. זוהי רמת שכר שממשלות קובעות כרף תחתון (לשעת עבודה ולחודש עבודה – בישראל של ראשית 2023 הסכומים האלה עומדים על 29 שקלים לשעה ועל 5,300 שקלים לחודש). במילים אחרות, זה נתון שמחייב מעסיקים – עליהם לשלם לעובדיהם לא פחות מהשכר שנקבע כשכר המינימום במשק. המטרה של שכר המינימום היא לספק איזושהי מעטפת הגנה לעובדים – מניעת ניצול חולשות כאלה ואחרות (לא תמיד זה עובד…). בכל אופן, הנתון הזה, שלעיתים גם מופיע בתלוש השכר שלנו, מאפשר לנו להבין עוד ממד של מצבנו, יחסית למתרחש בשוק העבודה, וכמובן שנשאיר אותו כרף תחתון ונכוון לרף הכנסה גבוה הרבה יותר…
ידע כבסיס לצמיחה
הידיעה הזו, או “השליטה בחומר” בכל הנוגע (גם) לשכר, היא בעינינו חלק מהבסיס שלנו להתפתחות פיננסית. אם לא נדע מה יש לנו, מה אפשרי ואיך הדברים עובדים, לא נוכל להתקדם לקומות הגבוהות יותר של ההכנסה, של יצירת ההכנסה; אקטיבית או פאסיבית. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך במסע הלמידה בעולם הכסף בכלל והשכר בפרט, שמאפשר לנו לגדול ולצמוח פיננסית.