מהו חשבון הנפש של עולם ההשקעות

מהו חשבון הנפש של עולם ההשקעות?

יום הכיפורים הוא יום מיוחד בלוח השנה הישראלי-יהודי. ללא קשר למנהגים השונים – המסורתיים-דתיים שנשתמרו והחילוניים שהתפתחו לאורך השנים – במוקד היום הזה ניצב הנושא של “חשבון הנפש”. “שיחה” שלנו עם עצמנו: הטוב מול הפחות טוב, הסוגיות לשימור מול הנושאים לשיפור, מה שהיה ומה שיהיה, מה שעשינו ומה שאנחנו רוצים לעשות. בקיצור, “דוח חשבונאי” שנתי שאנחנו מגבשים לעצמנו. חיבור יפה בין רוחני לבין מעשי.

באופן לא מפתיע, אפשר לדבר על חשבון הנפש הזה גם במונחים של תודעת השקעות, או על תודעת השקעות במונחים של חשבון נפש. ואפילו בכמה מובנים.

רוח וחומר

ביום הכיפורים אדם עובר מסע רוחני, ומתרגם אותו (בשאיפה) גם למעשים במציאות חייו – מעשים הקשורים בשיפור עצמי ובהתחדשות. לא מדובר רק ברשימת חטאים ובקשת מחילה, אלא גם ברשימת הישגים וחשיבה על דרכי העצמה.

באופן דומה, גם משקיעים חווים תהליכים מתמשכים ומתפתחים של שיפור והתחדשות – החל משלב שאילת השאלות ורגעי החיפוש (איך מגשימים חלומות? איך מצמיחים כסף?), דרך ההחלטה על “התנעה” ועד התנועה במעגלים השונים של מהלכי השקעה ועסקאות. מחזוריות, בדיוק כמו עונות השנה ולוח השנה, אבל ספירלית; כזו המאפשרת לנו לשפר ולהשתפר. 

במילים אחרות, החיבור בין רוח וחומר בעולם המשקיעים וההשקעות הוא חיבור שבין מטרות, יעדים וחלומות לבין המהלכים הפיננסיים שמיועדים להגשמה; בין תוכנית עבודה משורטטת היטב לבין מימוש שלה.

השקעה בטוב

מהי בעצם השקעה? 

במובן הפילוסופי, השקעה היא מחויבות – למשימה, לפרויקט, לחזון, או לערך חשוב בעינינו. השקעה היא מהלך שבקצה שלו יש (בשאיפה) שיפור של המצב הנוכחי והגשמה, והיא דורשת מאמץ, זמן ורצון לפתח ולהתפתח. כאשר אנחנו משקיעים במשהו, אנו למעשה משקיעים את הטוב ביותר שבנו, את מירב היכולות והכישורים שלנו. 

גם כאשר אנחנו משקיעים כסף ביעד כלשהו, אנחנו לא מנותקים מהמשימה, מהפרויקט, מהחזון או מהערכים החשובים לנו. השקעה כספית גם היא סוג של מאמץ ומחויבות – אומנם קצת אחרת, אבל הרעיון הוא אותו רעיון. 

השקעה כספית תכליתה צמיחה, או יותר נכון, הצְמחה – של הכסף שלנו (שמגדיל את עצמו), של עצמנו (בהתאם למטרות שסימנו) ושל הסביבה שלנו. 

ואיך השקעה פיננסית מצמיחה את הסביבה? 

אמרנו שהשקעות הן מאמץ הקשור בשיפור ובהגשמה. כסף שמושקע ביעד מסוים מביא לגידול ולפיתוח שלו. השקעות נדל”ן, למשל, מגדילות ומפתחות את תחום הנדל”ן, ונדל”ן הוא ענף חשוב – לכולנו! בני האדם זקוקים לנדל”ן – למגורים בראש ובראשונה, אבל לא רק, אלא גם לנדל”ן מסחרי, רפואי ועוד. במילים אחרות, כשאנחנו משקיעים בנדל”ן אנחנו למעשה “מסייעים” ליזמי הנדל”ן לייצר היצע / לתת מענה לביקוש שקיים בשוק למוצר הזה (ביקוש קשיח, אגב). 

עוד דוגמה לחשיבותם של כספי ההשקעות היא השקעות בסטארטאפים או בחברות טכנולוגיה. רעיונות חדשניים לקידום פתרונות לבעיות שונות ולצרכים שונים – כל אלה זקוקים למימון. בלי מימון, הרעיונות – נפלאים וטובים ומוצלחים ככל שיהיו – יישארו במגירה, לא יקרמו עור וגידים, לא יהפכו למציאות ולפתרונות שאנשים זקוקים להם.

חשבון נפש והשקעות – קשר כפול

אז מה הקשר בין חשבון הנפש היהודי לבין עולם ההשקעות?

כאמור, קשר כפול. גם בהיבטי ההסתכלות פנימה וגם בהיבטי ההסתכלות החוצה. גם ברוח וגם בחומר. וגם בחיבור ביניהם.

בשני המקרים אנחנו מחפשים את הטוב ביותר – בעצמנו, עבור עצמנו ועבור הסביבה שלנו; בשני המקרים אנחנו מנסים לשפר ולהשתפר. בשני המקרים אנחנו שואפים ליצור שינוי, מחליטים על שינוי ומתחייבים לקדם אותו. 

חשבון נפש טוב והשקעה מוצלחת הם כאלה שכרוכים בנקיטת מהלכים של ממש; אותו חיבור בין רוח לחומר, בין מחשבה למציאות, בין הלכה למעשה. 

נו? אז איך ייראה חשבון הנפש שלכם ביום הכיפורים הזה?

מאחלים לכם שיהיה מוצלח – גם להלכה וגם למעשה. 

שנה טובה וגמר חתימה טובה!

ברוכים הבאים לפלטפורמה – חדש