מפזרים ומגוונים
עקרון הפיזור, שמיוצג הכי טוב האמצעות האימרה “לא לשים את כל הביצים בסל אחד”, הוא אחד העקרונות החשובים ביותר בעולם ההשקעות. כל ילד יודע שאם הוא יניח את כל הביצים שאסף בלול בסלסלה אחת, וחלילה הוא ימעד וייפול, כל הביצים שהיו ברשותו ישברו.
האימרה הכל-כך טריוויאלית הזו היא בסיס להתפתחותן של תיאוריות השקעה רבות – חלקן פשוטות, חלקן מורכבות, אבל המשותף לכולן הוא ההבנה שחייבים לפזר את הביצים (ההשקעות) במגוון סלים (אפיקי השקעה). אפילו הארי מרקוביץ, זוכה פרס נובל לכלכלה ואבי תיאוריית “החזית היעילה” בהשקעות, התייחס למונח המוכר בכלכלה, “אין ארוחות חינם”, ואמר ש”פיזור הוא הארוחה החינמית היחידה שכן קיימת בעולם הפיננסי”.
אז אנחנו מבינים את עיקרון הפיזור ואת חשיבותו, אבל אז אנחנו פוגשים את המציאות: אנחנו מגלים שמגמות כלכליות מייצרות מעגלי השפעה דומים על ערוצי ההשקעה השונים. כלומר, כששוק ההון בעלייה גדולה או בירידה חדה, נראה שכמעט כל המניות בכל הסקטורים נמצאים על אותו “גל”, באותו מחזור כלכלי. אז איפה כאן הפיזור…? אנחנו סבורים שיש בעיה עם שימוש במונח הזה בכל הנוגע לשוק ההון.
המודל שאנחנו מציעים הוא מעט שונה. אחד העקרונות הבולטים בו הוא פיזור בין נישות ובין שחקנים, וכן חיפוש מתמיד אחרי אפיקי השקעה שהקורלציה ביניהן נמוכה ככל האפשר. מדוע? מסיבה פשוטה: מתוך עניין להגן על התיק גם כשחלק מתחומי ההשקעה חווים משברים עמוקים. אנחנו מעוניינים בהשקעות שתושפענה כמה שפחות או בכלל לא מהתפתחויות וממגמות מאקרו-כלכליות שאין לנו שום שליטה עליהן.
תחום המשפט כאפיק אפשרי לפיזור ולגיוון
זה לא סוד שהעולם סביבנו, בדגש על (או בגלל) הרכיב הדיגיטלי שלו, הופך ליותר ויותר רשתי וסבוך. קשה למצוא תחום “עצמאי”, שלא קשור לתחום אחר באיזושהי דרך, או שלא מושפע מכל מיני התפתחויות חיצוניות. גם בעולם ההשקעות קשה למצוא נישות שלא יושפעו באיזשהו אופן מהכלכלה הגלובלית, או מווירוס עולמי, או ממלחמות באירופה… אחת מנישות ההשקעה שבכל זאת זיהינו כפחות מושפעת היא נישת ההשקעות בקרנות משפטיות – תחום העוסק בתביעות הקשורות ביחסים (ובעוולות) שבין אדם לחברו; אין לתביעות האלה זיקה להתפתחויות מאקרו כלכליות כאלה ואחרות.
מעניין לציין, שעד לפני מספר שנים, עולם המשפט, שהוא מאבני היסוד של החברה האנושית, לא היה קשור לעולם ההשקעות ולרווחים כספיים (שיכולים לנבוע גם ממהלכים שהופכים את החברה שלנו לטובה יותר). ובעולם המודרני כמו בעולם המודרני, גם התחום הזה הפך לנישת השקעות אלטרנטיבית לשוק ההון, שהולכת וצומחת בשנים האחרונות – גם בעולם המערבי וגם בישראל.
אז מה זה בעצם?
נתחיל מאמירה כללית על עולם המשפט ועל הקשר שלו לכסף: צדק משפטי הוא אחד מאבני היסוד של המשטרים הדמוקרטיים הנהוגים בחברה האנושית במאות השנים האחרונות. כל אזרח זכאי לזכות בסיסית להסתייע במערכת המשפט במדינתו, כדי להגן על זכויותיו. אולם, לעיתים קיים פער לא קטן בין הזכות החוקית לבין המימוש האפקטיבי שלה – גם במדינות הנחשבות לדמוקרטיות וליברליות מאוד. הפרט לא תמיד יכול לנצל את הזכות העומדת לרשותו, וברקע לכך ניצב לעיתים קרובות מחסור במשאבים, בעיקר משאבים כלכליים.
צדק, משפט, או תביעה משפטית הם עסק יקר. פעמים רבות, מי שידו אינה משגת לא יפתח בהליך משפטי – על אף שסיכויי הזכייה שלו גבוהים למדי – בגלל השיקול הכלכלי. תביעה על רשלנות רפואית לדוגמה היא הליך שעלותו מסתכמת בעשרות אלפי שקלים, והמציאות מלמדת שרבים מהנפגעים בתחום הזה פשוט לא יגישו תביעה, נוכח היעדר יכולת מימון.
השקעה בקרנות משפטיות, אם כן, היא מהלך של WIN-WIN-WIN. קרנות ההשקעה הללו מאפשרות לאותם נפגעים חסרי מימון לממש את זכותם ולתבוע פיצוי על הפגיעה שחוו. זאת, באמצעות חיבור בין משרדי עו”ד הטובים ביותר (המתמחים לדוגמה ברשלנות רפואית), לבין אותם נפגעים, לבין – וכאן הצלע השלישית של המשולש – המימון הדרוש לניהול התביעה הזו. הקרן מנהלת את המימון, שאותו היא מגייסת ממשקיעים.
התוצאה היא צדק בדמות פיצוי שמקבלים הנפגעים, בשילוב עם רווחים כספיים – גם לעורכי הדין על עבודתם על התיק (שכר), וגם לקרן ולמשקיעים שלה על ההלוואה שהעניקו לתביעה הזו (תשואה). הניסיון העשיר של עורכי הדין בעולם התוכן הזה מסייע להעריך את אחוזי ההצלחה של התביעות, וכך גם לגבש מודל עסקי שכולל את הרווחים הצפויים מהשקעה באפיק הזה.
עד כמה התחום הזה מבוקש ורלוונטי להשקעה?
מאוד, ותמיד. כל עוד החברה האנושית קיימת ומתפתחת, כנראה שתמיד יהיו אנשים שירצו לתבוע ישויות אחרות על רשלנות רפואית, על דיני נזיקין, על דיני עבודה… הרצון העז והביטויים המשפטיים שלו כנראה ימשיכו להיות כמעט מנותקים, או לפחות רחוקים מאוד מגבולות השפעתן של התפתחויות מאקרו כלכליות, של וירוסים עולמיים, ושל משק כנפי הפרפר בכל תחום אחר בעולם (כלומר, הכי קרוב לאפס קורלציה לשווקים…).
ומצד המימון, או פוטנציאל הרווח של הנישה הזו – גם זה כנראה תמיד יהיה, מאחר שגם תחום הביטוח פורח וצומח. כולם מבטחים את עצמם לדעת, בין היתר מפני תביעות (מערכות הרפואה למשל), ומכאן שגם ה”גב” הזה שריר וקיים ויציב, ומחכה למשקיעים שירוויחו גם הם ממנו.