פרק שלישי – אינפלציה
אז דיברנו על המחיר עצמו, דיברנו על מדד המחירים, שהוא כלִי המדידה של המחיר, ועכשיו הגיע תורו של מונח חגיגי, יש יאמרו אימתני, או סתם עוד מושג חשוב שקשור למחירים, והוא: האינפלציה.
מילולית, מקור המילה באנגלית הוא ניפוח, כלומר החדרה של אוויר לגוף מתנפח כלשהו (בלון למשל), או הגדלה של נפח מסוים מעל לממדיו הנורמליים. מכאן, בהשאלה, משמעותו של המונח בהקשרים הכלכליים היא עליית מחירים – לרוב בשיעורים גבוהים ולאורך זמן. כלומר, זו לא סתם עליית מחירים, אלא עליית מחירים מ-ת-מ-ש-כ-ת. ובנוסף, זו לא סתם עלייה מתמשכת, אלא כזו שגורמת לירידה בערך הכסף.
כיצד האינפלציה משפיעה עלינו?
צריך באמת לחדד כאן ולהדגיש, שעליית מחירים היא באופן עקרוני תופעה המבשרת על צמיחתו של המשק – המחיר העולה משקף ביקוש מתרחב, ואם הכלכלה בריאה, היא תדע לייצר מענה לביקוש, כלומר לייצר היצע. היצע גדול יותר הוא ייצור נרחב יותר, שמשמעותו תוצרת נרחבת, וגם גידול במספר מקומות העבודה (או צמצום האבטלה) ויותר כסף פנוי לצריכה. כך המעגל הכלכלי מתרחב, אבל לא באופן נטול גבולות. נגיע לנקודה הזו בפרק הבא שיעסוק בריבית.
בכל אופן, כאמור, עליית מחירים נחשבת ללא טובה כשהיא מתרחשת לאורך זמן ובשיעורים גדולים. עלייה כזו, אינפלציה, גוררת שחיקה של ערך הכסף, או כמו שאמרנו כבר – שחיקה של כוח הקנייה שלנו. כשיש אינפלציה, הכסף שלנו שווה פחות ופחות, לעיתים באופן מהיר מאוד. כדי להמחיש נחזור שוב על הדוגמה הפשוטה שהבאנו בפרק הקודם, של כוס הקפה, או אם תרצו – לטובת הגיוון אבל עדיין בעולם הקולינריה – של מנת פלאפל: מנה ממוצעת ונוטפת טחינה כזו עלתה לפני שלוש שנים נניח 10 שקלים. כעבור 3 שנים מחירה של אותה מנה הוא נניח 13 שקלים, ומכאן, שמאז “נקודת האפס” מחיר המוצר התייקר ב-30 אחוזים. כלומר, הכסף שבידינו, אותם 10 שקלים, שווים פחות. ניתן לקנות באמצעותם פחות. הכסף נשחק.
סטגְפלציה – מושג שחשוב להכיר
ואם דיברנו על אינפלציה, כדאי להזכיר גם את הסטגְפלציה – מושג פחות מוכר המתאר מצבים פחות שכיחים, אבל לדעתנו חשוב להיות מודעים אליו, בעיקר בימים אלה, שבהם הכלכלה העולמית חווה משבר לא פשוט. אז מה זה סטגפלציה? זה תיאור מציאות שבה מתרחשות במקביל עליית מחירים משמעותית (אינפלציה גבוהה) והאטה בשיעור הצמיחה (מיתון), באופן שגורר גם עלייה בשיעור האבטלה.
כלומר, מן מצב אבסורדי שבמסגרתו יש ביקושים במשק (ולכן עליית המחירים), אבל המדיניות הכלכלית – של הממשלה או של הבנק המרכזי – שתכליתה להתמודד עם עליית המחירים, היא חדה/חריפה מידי, ולפיכך פוגעת בצמיחה. הפרשנים הכלכליים השונים מזכירים בזהירות בימים אלה את הסטגפלציה כתרחיש אפשרי, אבל המציאות הנוכחית עדיין לא “הוכתרה” ככזו. נקווה גם שלא תוכתר ככזו בהמשך.
אז מה הלאה?
יש עוד שורה של מונחים קשורים לנושא האינפלציה ורקע היסטורי עשיר ורחב. בשלב זה נסתפק בדברים שהצגנו, ובפרק הבא נתחבר למונח מרכזי נוסף, אולי המונח החשוב ביותר לענייני ההשקעות שאנחנו מתמקדים בהם, הוא הריבית. מדד המחירים – או יותר נכון השינויים שחלים בו – הוא במידה רבה הבסיס לקביעת גובה הריבית במשק.