אנחנו בשלהי שנת 2022, ועל אף שאנחנו בפתחו של החורף, נראה שאחד הנושאים הכי חמים היום הוא עליית המחירים, או מגמת ההתייקרות, שהולכת יד ביד עם העלאות הריבית במערכות הכלכליות השונות.
אנחנו מדברים תמיד על הצורך – או אפילו החובה – להרחיב את הידע הפיננסי שלנו לרוחב ולעומק, לאורך הזמן, כדי להתמודד בצורה טובה יותר עם הפחדים, עם חוסר הוודאות ועם השינויים המתרחשים באופן קבוע.
על הרקע הזה חשבנו שיהיה נכון להקדיש כמה פרקים קצרים למחירים הבוערים. להבין מהו בכלל מחיר? מהם המקורות הלשוניים וההיסטוריים שלו? איך בכלל נקבעת רמת המחירים? מהו מדד המחירים? מהי אינפלציה ומה הקשר שלה לריבית? איך נקבעת הריבית? ולבסוף – איך כל זה פוגש את עולם ההשקעות? ובעיקר בעיקר – איפה ההזדמנויות?
פרק ראשון – מהו מחיר?
לפי ההגדרה המילונית, מחיר הוא פשוט התמורה הכספית או “סכום הכסף הנדרש לרכישה של מוצר או לקבלת שירות”. מקור המילה הוא אי שם בתנ”ך, במשמעות של תמורה. יש שקושרים בין המילה “מחיר” למילה “מוהר” (הסכום שנותן החתן למשפחתו של כלתו, תמורתה) ובטעות גם למילה “מכירה” (שעל אף הדמיון הסמנטי ביניהן, המחקר הלשוני קובע כי הקשר מקרי בהחלט…).
בסביבת המילה “מחיר” יש עוד מגוון מילים קשורות, כמו: תעריף, עלות, שער, דמים (או דְמֵי). כולן עוסקות באיזושהי זווית או היבט של ה”מחיר”, אבל לא ניכנס לכל זה עכשיו, ונסתפק בתיאור האטימולוגי הקצרצר הזה, ובהגדרה הפשוטה שפתחנו איתה.
התפתחות המחיר
אז המילה “מחיר” אומנם עתיקה והולכת אחורה עד ימי התנ”ך, כמו שאמרנו, אבל התמורה שהמחיר מייצג לא תמיד הייתה כספית. לפני המצאת המטבעות והשטרות כשיטת תשלום, סחר החליפין היה השיטה המקובלת לצרוך מוצרים או שירותים. עגבניות תמורת חיטה, עיזים תמורת כותנה. המסחר הוא אחד מאבני היסוד של התרבות האנושית ושל התפתחותה. לאורך ההיסטוריה, הוא חִייב תקשורת, עודד יצירתיות וייצור עצמאי ואִפשר הרחבה של היצע המוצרים.
ושלב מרכזי בהתפתחות הזו הוא הופעת הכסף, השטרות והמטבעות (ואח”כ גם האשראי, הפייבוקס והביט), שנועדו להתמודד עם מורכבותו של המסחר – ריבוי מוצרים, ערכים שונים, אתגרי שינוע ועוד ועוד. האנושות הייתה זקוקה לאמצעי תיווך והמרה בין הסחורות האלה. הכסף היה המענה לצורך הזה, והמחיר היה ועודנו המספר שמייצג את ערך או את גובה הכסף.
איך נקבע מחיר?
אז הבנו את הסביבה הלשונית וההיסטורית של המחיר. עכשיו עולה השאלה איך קובעים אותו בכלל? מי או מה משפיע עליו?
כאן נכנסת קצת התיאוריה הכלכלית הקלאסית. בבסיס התיאוריה, או בבסיס ההבנות הכלכליות, ניצב השוק החופשי. זוהי הנחת עבודה שלפיה הדרישות השונות של הפרטים בשוק הן שקובעות את מאפייניו. שוק חופשי הוא גם מצב של תחרות – על מוצרים, על איכות, על יעילות ועל מחירים. והתחרות הזו היא תוצר של שני נתונים חשובים מאוד, מונחי יסוד, אולי מונחי היסוד, בתיאוריה הכלכלית.
אולי כבר ניחשתם שאנחנו מדברים על היצע וביקוש. “כמה יש” מול “כמה דרוש”. ונקודת המפגש בין שני הנתונים האלה – שמשתנים באופן תדיר, בין מוצר למוצר, בין שוק לשוק, ובהשפעת מגוון רחב של גורמים שלא ניכנס אליהם עכשיו – נקודת המפגש הזו נקראת שיווי המשקל. ולשיווי המשקל הזה יש גם תג מחיר. במילים אחרות, גובה המחיר של מוצר מסוים הוא נגזרת של המפגש שבין ההיצע שלו (שמספקים יצרנים ומוכרים) לבין הביקוש לו (שקובעים הצרכנים).
ויש גם מצבים שבהם מתרחש תיאום מחירים – מצב שבו מספר גורמים, לרוב בצד המוכר, מסכימים ביניהם על מחירים ויוצרים בכך פגיעה קשה בתחרות במשק (אלה מצבים שנקראים מונופול, דואופול או קרטל).
וזה, על רגל אחת, או על אצבע אחת, הבסיס של הענף הכלכלי שנקרא מיקרו-כלכלה; ענף שעוסק בהתנהגות הפרטים במשק, שבתורה מעצבת את התנהלות המשק כולו, שהמחירים הם רכיב מרכזי שלו. ברור שמדובר בעולם תוכן עשיר ומפותח. המטרה שלנו כאן היא לא להקיף עולם שלם של ידע, אלא רק להפנות אליו את הזרקור ולהאיר את ההקשר שבו נקבעים המחירים בשוק.
לסיום
אנחנו מקווים שהבחנתם באלומת האור הקטנה הזו, והבנתם קצת יותר את המושג המורכב והדומיננטי כל כך בחיינו, שנקרא “מחיר”. בפרקים הבאים נעסוק בהיבטים נוספים של המושג הזה ובהשפעות שלו עלינו. בינתיים אתם מוזמנים לאתר שלנו, שם תמצאו מגוון רחב ועשיר של פריטי ידע מעולם השפע, ההשקעות וכמובן איך לייצר הכנסה פאסיבית. בואו תרחיבו ותשפרו את היכולת לייצר משכורת שלישית (ורביעית, וחמישית), גם כשהמציאות נראית לוחצת מאוד.