“על נהרות בבל” – שיעורים כלכליים ברוח “האיש העשיר ביותר בבבל” (#5)

פרק 5

“האיש העשיר ביותר בבבל”, מאת ג’ורג’ קלאסון (1926), מורכב מסדרה של משלים וסיפורים המתרחשים במרחב ובזמן של ממלכת בבל העתיקה, שבאופן מעורר השתאות מתאימים מאוד גם לימינו.

לאורך הספר הדמויות המעניינות מלמדות את הקוראים את העקרונות הנצחיים של ההצלחה הפיננסית. קלאסון ממחיש באמצעותן את חשיבות החיסכון וההשקעה, הערך שבהתייעצות עם מומחים, והיופי שבסימון המטרות הפיננסיות וההתמדה בדרך שאנחנו מתווים לעצמנו.

מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שלנו, העוסקת בעיקרי התובנות שניתן ללמוד מהספר החשוב הזה (הפרקים זמינים במקביל גם בערוצי הפודקאסט והיוטיוב שלנו).

פרק חמישי – חוקי הזהב

הפרקים הקודמים בסדרת המאמרים עסקו בממד התודעתי הבסיסי של ההתעשרות, בעקרונות המעשיים של הדרך אל העושר ובסוגיית המזל (כתוצר של מאמץ ושל עשייה, שהם עצמם תוצר של רצון ושל תקווה, ולא במשמעות המוכרת והמקובלת של “גורל”).

הפרק החמישי בספר, שבו נדון גם בפרק הנוכחי של הסדרה שלנו, עוסק ב“חמשת חוקי הזהב”; חמישה עקרונות ששווים זהב, הרבה זהב. בפרק הזה נדונה חוכמת הזהב של ארקאד, האיש העשיר ביותר בבבל, שאותה הוריש לבנו, נוֹמָאסיר, שהמשיך והעביר את הדברים הלאה ל”תלמידי זהב” נוספים בבבל. הפרק הזה עוסק בנטייתם של בני האדם לבחור קודם כל בזהב המנצנץ, ולא בידע שיש בו כדי לייצר עוד ועוד זהב. 

המסע של נוֹמָאסיר

אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. אולי כדאי שנתחיל בסיפור עצמו. בקצרה, מספרים לנו על משימה שקיבל נוֹמָאסיר מארקאד אביו, עם הגיעו לגיל שבו נהוג היה לרשת את נכסי ההורים (סוג של “טקס בגרות” מעשי, או מה שמכנים בעולם החינוך “למידה משמעותית” – למידה דרך חוויה). ארקאד הודיע לבנו שהוא מעוניין להוריש לו את הנכסים שברשותו, אולם תחילה עליו “להוכיח שהוא מסוגל לטפל בהם בתבונה“. במילים אחרות – עליו לצאת אל העולם ולהוכיח שהוא יודע להשתכר, לייצר רווחים, לעשות כסף.

כצידה לדרך, נוֹמָאסיר  קיבל “תיק זהב” כהון ראשוני, בצירוף ההנחיה להשתמש בו בתבונה, באופן שיביא להגדלתו. לצד הזהב קיבל גם לוח חמר שעליו חקוקים “חמשת חוקי הזהב”. האיש העשיר ביותר בבבל שלח את בנו למשימת מבחן ממושכת, תוך שהוא מצייד אותו בכלים שלובים: בסיס פיזי לקיום ולהתפתחות (“הבסיס להצלחתך“) ובמטען של ידע (“יגבירו את יכולתך ואת ביטחונך“).

המסע של נוֹמָאסיר נמשך 10 שנים (בכל זאת זמן בבל…). עם שובו הוא סיפר לאביו ולמשתתפי המשתה שערך לכבודו על החוויות שחווה ועל השיעורים שלמד. הוא סיפר שחיפש הזדמנויות כפי שלימד אותו אביו, אך הפסיד את הזהב שקיבל (“בזהב, לדאבוני, טיפלתי באופן הרה אסון, והוא חמק מידיי חסרות הניסיון…“). זאת, לאחר שנפל קורבן להונאה ולאחר שהתפתה להצעת השקעה/שותפות מצד גורמים חסרי ניסיון/ידע.

ההפסדים לימדו אותו שיעור חשוב בזהירות (“עלי לשמור על עצמי“) והביאו אותו לבחון את הנכס המשמעותי יותר שצייד אותו אביו לקראת המסע – לוח החמר; חוכמת הזהב. הוא הבין פתאום, מתוך עומק המצוקה שנקלע אליה, שהיה עליו לבחור להתעמק בראש ובראשונה בחוכמת הזהב ורק לאחר מכן בזהב עצמו. 

מה הם החוקים, אתם שואלים?

למעשה נתקלנו בהם כבר, בשינוי אדרת, בדמותן של חלק מהתרופות שהופיעו בפרק שלוש, “שבע התרופות לארנק כחוש”. אף על פי כן, יש חשיבות לימודית להופעתם של החוקים בגרסה מחודדת יותר, ואנחנו נגדיל ונעשה ונחדד אותם למענכם עוד קצת – משבע תרופות לחמישה חוקים לשלושה עקרונות

  1. “חיסכון יצרני” (חוק מספר אחת) – הקדשה של עשירית מהרווחים לצבירת נכסים. אותה עשירית היא חיסכון שהשקעה נבונה שלו תייצר נכסים שבתורם ישיאו רווחים הולכים וגדלים.
  2. “לתת לכסף לעבוד בשבילנו” (חוק מספר שתיים) – היענות להזדמנויות טובות להשקעה תביא להגדלת ההון, לאורך זמן, כל הזמן.
  3. “אחריות זהירה” (שילוב של חוקים מספר שלוש, ארבע וחמש) – את הכסף יש לנהל בצורה אחראית וזהירה, קרי: להחליט החלטות על בסיס עצתם של מומחים בעלי ניסיון ולהתרחק ממזימות מפתות; להשקיע ביעדים ראויים וריאליים, מתוך הפעלת שיקול דעת והיגיון בריא. 

נוֹמָאסיר אימץ את חמשת החוקים שהוריש לו אביו והחל לנהוג על פיהם. הוא צמח מתוך המשבר, הצליח לחסוך והתקדם בנחישות ובהתמדה לעבר יעדי הרווח שסימן לעצמו. הנחישות הזו כנראה קרנה מפניו החוצה, וההזדמנויות לא איחרו לבוא… הוא מימש את החוקים בזה אחר זה, שמע לעצתם של בעלי הידע והניסיון, הצטרף לשותפויות ולהשקעות מניבות, ומעגל הכסף שלו הלך וגדל, הלך והתרחב. הוא חזר לבית הוריו כאיש עשיר, הכיר תודה למורה הטוב שגם הביא אותו לעולם ולבסוף לימד גם אותנו דבר או שניים. 

אז מה למדנו?

  • למדנו (שוב) על עוצמתו של כוח הרצון
  • למדנו שהשקעה לימודית משתלמת ויוצרת השקעה כספית מניבה; 
  • למדנו על סוגים שונים של ירושה – כאשר ירושה של ידע עשויה להיות ערכית יותר מירושה של זהב, אם עושים בה שימוש נבון (“בהיעדר חכמה חומק הזהב במהרה מידי אלו שיש להם, אך כשיש חכמה, יכול הזהב ליפול גם לידי אלו שאין להם“); 
  • למדנו על חשיבותו של תהליך (“עושר שנצבר במהירות נעלם באותה מהירות”);
  • ובעיקר למדנו על חשיבות הלמידה של כללים בעלי היגיון פעולה פשוט, לא מורכבים להפנמה וליישום, שאימוץ שלהם הוא למעשה ראשיתו של תהליך ההתעשרות (“הזהב שמור למי שמכיר את חוקיו ומציית להם”)
ברוכים הבאים לפלטפורמה – חדש