“האיש העשיר ביותר בבבל”, מאת ג’ורג’ קלאסון (1926), מורכב מסדרה של משלים וסיפורים המתרחשים במרחב ובזמן של ממלכת בבל העתיקה, שבאופן מעורר השתאות מתאימים מאוד גם לימינו.
לאורך הספר הדמויות המעניינות מלמדות את הקוראים את העקרונות הנצחיים של ההצלחה הפיננסית. קלאסון ממחיש באמצעותן את חשיבות החיסכון וההשקעה, הערך שבהתייעצות עם מומחים, והיופי שבסימון המטרות הפיננסיות וההתמדה בדרך שאנחנו מתווים לעצמנו.
מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שלנו, העוסקת בעיקרי התובנות שניתן ללמוד מהספר החשוב הזה (הפרקים זמינים במקביל גם בערוצי הפודקאסט והיוטיוב שלנו).
פרק תשיעי – תוכנית פעולה
הפרק הקודם עסק בסוגיית הנחישות לצאת מעבדות לחירות, דרך סיפורו של דָבָּאסִיר, סוחר הגמלים של בבל. הפרק הנוכחי, התשיעי במספר בספר המעניין הזה, העבד לשעבר מפרט על התוכנית שגיבש, שתכליתה פירעון חובות וצמיחה כלכלית. איפה הפירוט הזה מופיע? על גבי חמש לוחות חֵמר בבליים, שלכאורה אותרו בחפירה ארכיאולוגית בשנות השלושים של המאה הקודמת.
לוחות החימר
סיפור המסגרת של תוכן הלוחות האלה, שמיד נצלול אליהם, הוא מכתביו של הארכיאולוג שתרגם את דבריו של דָבָּאסִיר, ומתאר את חוויותיו מהקריאה: “ניתן ללמוד שבניגוד למצופה, התנאים בעולמו הקדום נותרו בעינם עד ימינו – 4,500 שנה מאוחר יותר”. ולא רק שהתנאים נותרו בעינם, הוא גם מצא את התוכנית רלוונטית להתנהלות משק הבית שלו, כאמור, 4,500 שנה לאחר שנכתבה! טוב, אבל אנחנו מקדימים את המאוחר (או את המוקדם…?).
אז מה אנחנו מוצאים על גבי הלוחות? אנחנו מוצאים את חזונו של דָבָּאסִיר, את היעדים שסימן לעצמו עת יצא מעבדות לחירות, ואת תוכנית הפעולה שגיבש – בסיוע מתון, מלווה הזהב של בבל, שגם אותו כבר פגשנו – תוכנית “שתחלץ כל אדם מחובותיו”.
רכיבי התוכנית
קונקרטית, התוכנית מתחלקת לשלושה חלקים מרכזיים הרלוונטיים לשלושה פרקי זמן:
- עתיד / במבט קדימה – לשמור לעצמנו 10% מהרווחים שיספקו רווחה כלכלית עתידית.
- הווה / לחיות את הרגע – להקדיש 70% מהרווחים להנאה מהדרך, לצריכה המשלבת מענה לצורכי הבסיס ומותרות ברמה סבירה.
- עבר / להשלים פערים – לנהוג בכבוד כלפי בעלי חוב שנתנו בנו אמון ולהקצות 20% מהרווחים לפירעון החובות. זאת, תוך הפגנת שקיפות והגינות ולחלק את ההחזרים לנושים באופן שווה ושוטף.
לאחר פירוט התוכנית דָבָּאסִיר מוסיף ומספר על התהליך שעבר, על העמידה ביעדים (פרע את חובותיו תוך 12 חודשים), על ההקלה שחש עם צמצום החוב, ועל השמחה שהציפה אותו לאור השיפור המתמיד שחל לאורך הזמן (“התוכנית המעולה מובילה אותנו לחירות ולעושר”).
סיפור המסגרת (או: סגירת מעגל)
ונחזור לרגע אחד נוסף לסיפור המסגרת, לסיפורו של הארכיאולוג שתרגם את הטקסט שעל הלוחות. אמרנו כבר שאחת מגדולותיו של הספר הזה הוא “על-זמניותו”. הארכיאולוג כותב על השתאותו מעניין זה, מהרלוונטיות של טקסט עתיק כל כך לימיו שלו (כאמור, שנות ה-30 של המאה ה-20), ובסוף הפרק הוא גם מספר על יישומה (המוצלח) בחייו!
זהו זה. סגירת מעגל. לפנינו תוכנית פעולה עתיקה שיש בה כדי לשנות חיים בתקופות חיים אחרות לחלוטין מאלה שהיא נכתבה במהלכן. בעינינו, התוכנית היפה הזו של דָבָּאסִיר – שניתן אולי לכנותהּ “20-70-10” – היא סוג של מתכון להתנהלות כלכלית מנצחת: אחריות מצד אחד, צמיחה מצד אחר, ובין לבין – אושר, סיפוק והנאה (כי בשביל מה באנו לעולם הזה…?)!
אז מה נותר לעשות?
לנסות. ליישם.