“האיש העשיר ביותר בבבל”, מאת ג’ורג’ קלאסון (1926), מורכב מסדרה של משלים וסיפורים המתרחשים במרחב ובזמן של ממלכת בבל העתיקה, שבאופן מעורר השתאות מתאימים מאוד גם לימינו.
לאורך הספר הדמויות המעניינות מלמדות את הקוראים את העקרונות הנצחיים של ההצלחה הפיננסית. קלאסון ממחיש באמצעותן את חשיבות החיסכון וההשקעה, הערך שבהתייעצות עם מומחים, והיופי שבסימון המטרות הפיננסיות וההתמדה בדרך שאנחנו מתווים לעצמנו.
מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שלנו, העוסקת בעיקרי התובנות שניתן ללמוד מהספר החשוב הזה (הפרקים זמינים במקביל גם בערוצי הפודקאסט והיוטיוב שלנו).
פרק ראשון – נקודות ציון במסע
מהי נקודת ההתחלה?
גיבורינו הם שני חברים ותיקים, עובדים חרוצים: באנזיר הוא מרכיב מרכבות (ייצוג של אנשי הצווארון הכחול) וקובי הוא מוזיקאי (ייצוג של בעלי המקצועות החופשיים). ניכר שהם מקצוענים בתחומם ואנשי משפחה למופת שממוקדים בדאגה לנפשות הסמוכות על שולחנם (“האכלת פיות”). התחושה העולה מהשיח ביניהם היא מלחמת הישרדות או מרוץ עכברים בלתי פוסק ונטול התפתחות של ממש.
היכן חל המפנה?
באנזיר מספר לקובי על חלום שחלם. בחלומו היה איש עשיר מאוד, והיקיצה ממנו אל המציאות נטולת העושר שבה הוא חי יצרה בקרבו תסכול רב. כאן מתחולל המפנה: באנזיר מתעורר מחלום… לחלום! הוא מעז לשאול את עצמו שאלות, מעז לרצות יותר, מעז לדמיין מציאות אחרת עבורו ועבור ילדיו, מעז לתכנן מהלכים שיקרבו אותו אל המציאות הזו.
מתי התרחשה ההפנמה?
שני החברים החרוצים מבינים, תוך כדי השיחה ביניהם, שההתמקדות ארוכת השנים שלהם בעבודה ובהישרדות יום-יומית לא אפשרה להם ליצור את הון הדרוש להגשמת חלומות; הם מבינים שהם לא חיפשו באמת אחרי ההון הזה (“גרמת לי להבין מדוע מעולם לא מצאנו כל מידה של עושר. מעולם לא חיפשנו אחריו…“). הם גם מנסחים תובנה חשובה במיוחד – הזהב הוא לא הכול, יש “להצטייד” גם בחוכמה שבאמצעותה ניתן לנהל את הזהב הזה, באופן שישמר אותו ויגדיל אותו (“עושרו של אדם אינו טמון רק בארנק שהוא נושא“).
מה הוא כיוון הפעולה?
באנזיר וקובי נזכרים בחברם משכבר הימים, ארקד, ש”התחיל כמוהם” ונחשב כעת לאיש העשיר בבבל… הם מחליטים לפנות אליו ולקבל את עצותיו הטובות בענייני עושר, או באופן קונקרטי יותר – כיצד לייצר הכנסה שתמשיך לזרום אל הארנק בכל מצב (“גם אם אמשיך לשבת חסר מעש על החומה, וגם אם אסע לארצות רחוקות…“).
אז איפה זה פוגש את “מודל הרפת”?
נקודת הפתיחה של הספר הנפלא הזה, או של היציאה ממרוץ העכברים אל עבר החופש הכלכלי, היא כאמור שאילת שאלות, התעוררות (מחלום לחלום…), העזה לנסח באופן חד וברור את התשוקות שלנו. לתפיסתנו, רק אדם שעצר כדי לשאול את עצמו מה הוא רוצה מהחיים (מעצמו ומסביבתו) ושהבין שהמזל הוא תוצר של עשייה ולא של ציפייה לנס האלים – רק אדם כזה יוכל להניע מנגנון שיניע אותו אל החופש, קרי: “קניית” הזמן והמרחב והגדרת מודל החיים הרצוי.
מנקודת הפתיחה הזו של הכרה בזכות לחיות בשפע, על האדם הרוצה בכך לגבש תוכנית עבודה, שכמו בעבודה, כוללת סימון יעדים, הגדרת לוחות זמנים, פנייה למומחים (“שחקני אלפא”) ונקיטת צעדים: רכישת “פרות” שלאחר השקעה נכונה יניבו זרם “חלב” בלתי פוסק (או אם תרצו – עץ אבוקדו שטיפול נכון ואיכותי בו יגרור תנובה של מזון-העל הירקרק לאורך שנים…). כל זאת, תוך הפנמת רעיונות השפע והנדיבות (יש מספיק עושר לכולם, גם מסוג ידע וגם מסוג זהב) ובעיקר תוך שימור הרצון, הנחישות והסבלנות.