בתוך הצבעים הכהים מאוד של הימים שעוברים על כולנו, בשדה הכלכלי נשמע המון המונח שער חליפין; שער החליפין של השקל מול הדולר בעיקר.
גם כאן הצבעים כהים – מדברים על התחזקות הדולר מול השקל (או על היחלשות השקל מול הדולר), לרמות שלא היו כמותן שנים ארוכות.
בשורות הבאות אנחנו מבקשים לשפוך קצת אור (תרתי משמע…) על המונח הזה, על שוק המט”ח שהוא חלק ממנו, על ההשפעות הרוחביות שלו ועל כיווני ההתפתחות שעליהם מדברים המומחים היום.
נתחיל במרחב שבו כל זה מתקיים, “כיכר השוק” של המטבעות השונים.
אז מהו שוק המט”ח?
שוק המט”ח הוא זירה מורכבת המשפיעה על כל המערכת הגלובלית – על המסחר בין המדינות, על המערכות הכלכליות המקומיות, על עולם ההשקעות ועוד.
למעשה, זהו השוק הפיננסי הגדול והנזיל ביותר בעולם. הוא מרחב מבוזר מאוד, שמשתתפים בו סוחרים שונים, המחליפים ביניהם מטבעות. ההחלפה הזו היא למעשה סחר במטבעות – רכישה של מטבע מסוג אחד במטבע מסוג אחר.
שוק המט”ח פועל 24 שעות ביממה, חמישה ימים בשבוע, בהיקפים ובקצבים משתנים. הוא מתנהל במספר מרכזים פיננסיים עולמיים שונים, הכוללים את טוקיו, את לונדון ואת ניו יורק. בניגוד לשוקי המניות המוכרים והמסורתיים, לשוק המט”ח אין בורסה מרכזית: זוהי רשת מבוזרת של בנקים, מוסדות פיננסיים, חברות, ממשלות וסוחרים יחידים.
עוד שוני אחד ביחס לשוק המניות הוא מאפייני “המשחק”. אם בשוק ההון אפשר לדבר על רווחים גדולים ונרחבים וגם על הפסדים, בשוק המט”ח למסחר בהכרח יש שני צדדים – כלומר יש מרוויח ויש מפסיד; יש מטבע אחד שמתחזק, שמתייקר, ויש מטבע אחד שנחלש, שמחירו יורד. יש מי שמכנה את המאפיין או את התכונה הזו – משחק סכום אפס.
מי הם השחקנים בשוק המט”ח?
בנקים ומוסדות פיננסיים – אלה גורמים בעלי גישה להון בהיקפים נרחבים, נתון המאפשר להם השפעה ניכרת בשוק.
בנקים מרכזיים
הפדרל ריזרב בארה”ב, הבנק המרכזי של אירופה (ECB) והבנק של יפן, הבנקים האלה במיוחד, אך גם הבנקים המרכזיים בכל מדינה ומדינה, ממלאים תפקיד מכריע בשוק המט”ח. הם מנהלים את המדיניות המוניטרית ואת יתרות המט”ח של אותה מדינה, ולפעמים מתערבים בשוק כדי לייצב או להשפיע על ערכו של המטבע הלאומי שלהם (שזה בדיוק המהלך שנקט בנק ישראל ביום השלישי למלחמה, שבו הכריז שיקצה סכום של 30 מיליארדי דולרים מיתרות המט”ח שלו, כדי לתרום לחיזוק השקל ולמנוע פיחות שעלול לפגוע בכלכלה הישראלית).
חברות
תאגידים משתתפים בשוק המט”ח כדי לנהל סיכונים: המסחר במטבעות הקשורים לעסקים ולהשקעות מסייע בהתמודדות ובהתגוננות מפני תנודות מטבע שעלולות להשפיע על הפעילות ועל הרווחים שלהם.
קרנות גידור
שחקנים פעילים בשוק המט”ח, המבקשים לעתים קרובות לייצר תשואות משמעותיות באמצעות מסחר ספקולטיבי. הם משתמשים באסטרטגיות שונות כדי להרוויח מתנועות מטבע, מהתנודתיות המאפיינת את השוק הזה.
סוחרים קמעונאים
סוחרים בודדים ומשקיעים יחידים הפכו לתופעה נפוצה יותר ויותר בשוק המט”ח, הודות לפלטפורמות מסחר מקוונות. קמעונאיים אלה עוסקים לעתים קרובות במסחר יומי, תוך ניצול תנודתיות השוק.
חברות תיווך
ברוקרים במט”ח משמשים כמתווכים; הם מחברים בין סוחרים קמעונאיים לבין שוק הרחב יותר. הם מציעים פלטפורמות מסחר, גישה לנזילות ואפיקי מינוף.
ומה בכלל המטרה של השוק הזה?
יצירת תנועה; הנעה של גלגלי הכלכלה, גלגלי הסחר הבינלאומי, גלגלי ההשקעות.
שוק המט”ח ממלא תפקיד מרכזי בכלכלה העולמית ובסחר הבינלאומי. ההשפעה שלו על מדינות העולם באה לידי ביטוי בשורה של תחומים. הנה כמה מהם:
יציבות שער החליפין (שע”ח)
מדינות שואפות לשמור על שערי חליפין יציבים, כלומר על מחירים יציבים של המטבע שלהן (שער חליפין הוא מחיר מטבע אחד במונחים של מטבע אחר). היציבות הזו חיונית לסחר בינלאומי. בנקים מרכזיים מתערבים לעתים בשוק המט”ח כדי לייצב את המטבעות הלאומיים ולמתן תנודות קיצוניות שעלולות להזיק למערכות הכלכליות המקומיות.
סחר בינלאומי
בהמשך ישיר לסעיף הקודם, מט”ח הוא בסיס הסחר הבינלאומי. כאשר עסקים מייבאים או מייצאים סחורות ושירותים, הם צריכים להמיר מטבע אחד לאחר. שער החליפין משפיע ישירות על עלות היבוא ועל ההכנסות מיצוא.
השקעות זרות
משקיעים זרים מעריכים את יציבות המטבע ואת שער החליפין של מדינה כאשר הם מחליטים להשקיע בנכסים בה. מטבע יציב הוא אטרקטיבי יותר, מכיוון שהוא מקטין את הסיכון הכרוך בפיחות במטבע.
מדיניות כלכלית
מדיניות הממשלה ובכלל נתוני מאקרו כלכלה משפיעים, כמובן, גם על ערכו של המטבע של אותה מדינה. סוחרי מט”ח עוקבים מקרוב אחר אינדיקטורים כלכליים, שיעורי הריבית, שיעורי האינפלציה ועוד. הם עוקבים גם על התפתחויות פוליטיות ואחרות – שגם להן יש השפעה על ערך המטבע.
עתודות מט”ח
בנקים מרכזיים צוברים לעתים קרובות יתרות מט”ח, בדגש על מטבעות מרכזיים כמו הדולר האמריקאי, כדי להבטיח שיוכלו לעמוד בהתחייבויות התשלום הבינלאומיות שלהם. עתודות אלו עוזרות לשמור על אמון במטבע של מדינה.
“זרימה” פיננסית גלובלית
שוק המט”ח הוא צינור לזרימת הון בינלאומי. קרנות השקעות, מנהלי תיקים ומוסדות פיננסיים משתמשים בשוק הזה כדי לגוון את הנכסים שבהם הם משתמשים.
תחרות כלכלית
ערך המטבע של מדינה משפיע על מידת התחרותיות הכלכלית שלה. כך למשל, מטבע חלש יותר יכול להפוך את הסחורה והשירותים של מדינה לזולים יותר עבור קונים זרים, ובכך עשוי להגביר את היצוא.
מה קורה בשוק המט”ח בימים אלה?
כזכור, דיברנו על “משחק סכום אפס” בשוק הזה. מכאן, שהיחלשותו (הזמנית) של השקל בעת הזו משמעותה התחזקות של מטבעות אחרים, הדולר והיורו למשל.
ישראל ובתוכה המערכת הכלכלית נתונות במצב מיוחד ומשברי. אין לנו יומרות להחליף את האנליסטים של בנק ישראל ושל המוסדות הפיננסיים הגדולים. אנחנו יכולים רק להגיד, על בסיס הידע שלנו והגישה הכללית שלנו, שתי אמירות מרכזיות, בעלות “ניחוח” חיובי:
הראשונה – כנראה תמיד יש מקום לאופטימיות. שוק המט”ח מאופיין בתנודתיות רבה, הנגזרת ממגוון רחב של גורמי השפעה (לרבות מלחמות, לצערנו…). מתישהו ערכי המטבעות – השקל והאחרים – ישתנה שוב.
השנייה – כאמור, חולשת השקל שווה לעוצמת הדולר, היורו והטבעות האחרים. כשאנחנו משקיעים בנכסים בחו”ל, אנחנו משקיעים במטבעות חזקים, כלומר בנכסים שערכם עולה.
לסיכום, מה ניקח מכאן?
שוק המט”ח הוא מרכז סואן של מסחר בינלאומי, במטבעות. הוא ניצב בליבת הכלכלה העולמית. זוהי זירה מורכבת עם משתתפים מגוונים, החל מבנקים מרכזיים ומוסדות פיננסיים גדולים ועד לסוחרים קמעונאיים בודדים.
חשיבותו של שוק המט”ח עבור מדינות ומערכות כלכליות היא בלתי ניתנת למדידה, נוכח עוצמת השפעתו על שורה של משתנים, דוגמת: יציבות שער החליפין, הסחר הבינלאומי, השקעות זרות ועוד. עבורנו, כמשקיעים, גם בתקופה הקשה הנוכחית, הבנת הדינמיקה של השוק העצום הזה יכולה לסייע בקידום אסטרטגיות ההשקעות שלנו, ובעצם העיסוק “השגרתי” בה – גם בהתמודדות ובחיזוק החוסן הנפשי שלנו.
צריך לזכור שההשקעות שלנו במודל אינן השקעות מט״חיות. הן, ברובן, השקעות בנדל”ן בחו״ל. האלמנט המט״חי הוא חשוב וחשוב להכיר אותו אבל ההשקעות בבסיסן אינן השקעות מט״ח. אנחנו כן פועלים ומשקיעים במספר מדינות ב״עולם העשיר״ ומכאן שהמט״ח שלנו מגוון וגם קצת מגודר – דולר, יורו, פאונד. מתוך ההבנה ששוק המט״ח נע על נדנדות שונות, אנחנו לא מנסים לתזמן אותו אבל כן עוקבים אחריו כל העת. אם המט״ח נמצא בשיאים מול השקל ויש ברשותנו מט״ח משמעותי, בהחלט נשקול לנצל ההזדמנות להמירו לשקלים וההפך כמובן.