שיעורים כלכליים מתוך ספרות ילדים: זה סופו של כל בלון. האומנם?

שיעורים כלכליים מתוך ספרות ילדים: אליעזר והגזר – על מאמץ, על אומץ ועל נדיבות

“שיעורים כלכליים מתוך ספרות ילדים” היא סדרת מאמרים המציעים עוד נדבך בקריאה של סיפורי ילדים מוכרים ואהובים – קריאה מזווית כלכלית-פיננסית, כחלק מחינוך פיננסי שעל אף חשיבותו הרבה, לדעתנו עדיין אינו זוכה למשקל המגיע לו.

“אליעזר והגזר” (1964) הוא סיפור הילדים המוכר והאהוב שחיבר לוין קיפניס, אשר זכה לאורך השנים לאינספור עיבודים תרבותיים (שירים, מופעים, תוכניות טלוויזיה). הוא עוסק בחשיבות המאמץ והנחישות להשיג יעדים, בכוחם של שיתופי פעולה קבוצתיים ובערך ההתנדבות.  

העלילה, בקצרה, מתארת את חריצותו של סבא אליעזר, שזַרָע בגן הירק זֶרַע של גזר, ואת מאמציו להוציא אותו מן האדמה כשהבשיל. כאשר לא הצליח במשימה בכוחות עצמו, הצטרפו למלאכה – בזו אחר זו – סבתא אלישבע והילדה אביגיל, ואחריהן גם הכלב,

החתול והעכבר. בכוחות משותפים הצליחו לבסוף לחלץ את הגזר הגדול מן האדמה, נהנו מ”ארוחת גזר” מפוארת (דייסה לבעלי החיים שסייעו), ואף “הזמינו לשולחן את כל השכנים” לקחת חלק בחגיגה ולשמוח איתם.

אז מה נגיד על הגזר בהקשר הכלכלי שלנו?

נתייחס אל הירק הזה כאל יכולת אנושית – האומץ שאדם צריך  לגייס כדי לצאת מתבנית חייו המוכרת.

סבא אליעזר הוא אדם “נורמטיבי”, חי לו את חייו ומפזר לו את ימיו ברוח (תודה לריטה), עד שהחליט לטפח בקרבו את האומץ הזה לחפש מסלולים נוספים על אלה המוכרים לו. הוא למד על האפשרויות הניצבות בפניו (והטמונות בגן הירק), זַרָע את זֶרַע האומץ

בגינה, הכין את עצמו להבשלה וליציאה לדרך, וברגע האמת – רגע המימוש של הידע שצבר – נתקע!

מה חסם אותו?

שורה ארוכה של פחדים, הרגלים, לבטים, חששות… וייתכן שגם היועצים השונים מסביבו, שהוא לא חש מספיק ביטחון “לצאת לדרך” לצידם, בעזרתם.

אותם יועצים, המיוצגים בסיפור על ידי בנות המשפחה של אליעזר ועל ידי בעלי החיים שבביתו, ניסו את כוחם להשפיע, לסייע, לספק לו את הידע הדרוש לו כדי להצליח במשימה.

פירות המאמץ

נראה שרק כאשר הצטברה מסה קריטית של ידע, המאמץ נשא פרי. או ירק. רק כשאליעזר הרגיש שהוא “טעון” מספיק ובטוח דיוֹ בתוכנית הכלכלית שגיבש, בעזרת היועצים השונים (להלן: מאמץ משותף), הוא שלף את האומץ (הגזר, כן?).

כידוע, אנחנו מאמינים גדולים בעבודה הקשה הדרושה לגיוס האומץ לנקוט מהלכים בפועל, שבסופו של תהליך (או תוך כדי תהליך, מאחר שאם מנהלים אותו נכון הוא למעשה לא מסתיים לעולם) מביאים לרווחה כלכלית. סבא אליעזר נהנה מהרווחה שהביא אתו הגזר, ואף חלק אותה ואת השמחה שלו סביב ההצלחה עם סביבתו.

הארוחה הגדולה שארגן בהשתתפות כל השכונה יכולה לייצג עוד ערך חשוב שאנחנו רואים בו חלק אינהרנטי מהעשייה – שלנו ולמעשה של כל אדם – ערך הנדיבות והשיתוף.

זה נכון שידע שווה כסף. אבל ידע שמשתפים אותו עם אחרים שווה הרבה יותר מכסף, הוא מרחיב לב ומרחיב את מרחב ההזדמנויות של כל מי שחשוף אליו.

ברוכים הבאים לפלטפורמה – חדש