“שיעורים כלכליים מתוך ספרות ילדים” היא סדרת מאמרים שמציעה עוד נדבך בקריאה של סיפורי ילדים מוכרים ואהובים, קריאה מזווית כלכלית-פיננסית, כחלק מחינוך פיננסי שעל אף חשיבותו הרבה, עדיין לא מקבל לדעתנו את המשקל המגיע לו
זוכרים את המגדל בן 5 הקומות, בעמק יפה בין כרמים ושדות? זוכרים את מגוון השכנים, כולל עכבר אחד, שמתגורר בדירת הפנטהאוז ויום בהיר אחד עוזב את משכנו ומחפש דייר שישכור את הדירה במקומו?
לאה גולדברג היטיבה לספר סיפור שנועד ללמד את ילדי ישראל שיעור בסובלנות, בשכנות טובה, בקבלת האחר, ברב-תרבותיות ובקיבוץ גלויות. בסיפורהּ שרטטה פסיפס “אנושי” – באמצעות האנשה של בעלי חיים – שבמסגרתו באות לידי ביטוי מגוון התכונות של בני האדם, אם נקשיב ממש נראה שרוב הסיפור מעיד על חוסר סבלנות וחוסר קבלה של האחר, עד לנקודה שמגיעה היונה ואותה מחליטים כן לקבל.
איך עוד אפשר לקרוא את הסיפור על המגדל בן 5 הקומות?
לצד המסרים החברתיים והתרבותיים שחוקרי הספרות יֵדעו לתאר ולהסביר טוב יותר מאיתנו, אנו מציעים כאן קריאה אחרת, רובד נוסף של ניתוח ולמידה שניתן לחלץ מתוך העלילה המתוארת בסיפור האהוב של “דירה להשכיר”. הרובד הזה, איך לא, פוגש את תפיסת העולם הכלכלית שלנו, שעיקרהּ – חתירה לחופש כלכלי.
הנה שלושה שיעורים ברוח הזאת:
בעלות על דירה כנכס ולא כנטל
בסיפור מספרים לנו שמר עכבר אורז את מטלטליו ועוזב את משכנו. לא ברור האם הוא באמת בעל הנכס, אבל אנחנו נניח שכן, ואף נתאר אותו כנווד דיגיטלי שמחליט להגשים חלום ולצאת אל העולם הגדול, כשבאמתחתו נכס מניב – 4 קירות ש”עובדים בשבילו” ומייצרים הכנסה פאסיבית. הכנסה זו (לצד מוצרים דיגיטליים שהוא יוצר ומוכר בעודו מטייל בעולם) מממנת את חלומו, ואם מר עכבר חושב ומשקיע כמו שעכברים עשירים חושבים ומשקיעים, ההכנסה הזו לא רק תזיז את חריץ הגבינה שמזין אותו למקום טוב יותר עבורו, אלא גם תלך ותגדיל אותו! במילים אחרות: העכבר יצר מנגנון של הכנסות פאסיביות שמזין ומגדיל את מאגרי הגבינה שברשותו, והרוויח את החופש להחליט כיצד לנצל את הזמן שלו.
מומחיותם של “שחקני האלפא”
בסיפור בולט הקושי להשכיר את הדירה, בשל חוסר שביעות הרצון של הדיירים הפוטנציאליים. בהקשר הזה ראוי להזכיר את מודל “שחקני האלפא” שלנו, שעיקרו: יצירת הכנסה פאסיבית בתחום ובמרחב שחסרה לנו הבנה מלאה של האופן שבו הם פועלים צריכה להישען על מומחי תוכן מקצועיים, המכירים היטב את השוק המקומי. במקרה הנדל”ני שלנו – “שחקני האלפא” מכירים היטב גם את השוכרים הפוטנציאלים ואת “שיגעונותיהם”. בשורה התחתונה, אם מר עכבר היה משכיל לשכור את שירותיו של שחקן אלפא כזה – רצוי בחו”ל ולא בארץ, שם הנכסים אטרקטיביים יותר והרווחיות הצפויה גדולה יותר – הדירה לא הייתה נשארת ריקה זמן רב.
מגורים בדירה שכורה
“דירה להשכיר” מתאר מסע של חיפוש בית. כאמור, רובם המוחלט של הדיירים הפוטנציאלים שפוקדים את המגדל ואת הדירה הפנויה לא מרוצים ממה שהם רואים, בדגש על השכנים… אז מה ניתן ללמוד מכך ילדים? ניתן ללמוד על היתרונות השונים של השכירות! כך, פרט למעלות הכלכליות המובהקות של ניצול ההון העצמי שבידינו לא לרכישת בית למגורים אלא לקידום השקעות מניבות, “דירה להשכיר” מלמד אותנו שיעור חשוב גם על היתרונות החברתיים והסביבתיים הגלומים בחיים בשכירות: לא נאים השכנים בעיניך? תעבור דירה!