“שיעורים כלכליים מתוך ספרות ילדים” היא סדרת מאמרים המציעים עוד נדבך בקריאה של סיפורי ילדים מוכרים ואהובים – קריאה מזווית כלכלית-פיננסית, כחלק מחינוך פיננסי שעל אף חשיבותו הרבה, לדעתנו עדיין אינו זוכה למשקל המגיע לו.
“שמוליקיפוד” (1955) מאת ט.כרמי (או “כוש”, ראשי התיבות של שמו ושל שמה של אשתו, שושנה היימן), הוא עוד קלאסיקה ישראלית של ספרות ילדים. בשנים הראשונות להוצאתו לאור “זכה” הספר לביקורת נוקבת מצד אחת הסופרות הגדולות בימים ההם, מרים רוֹת (“מעשה בחמישה בלונים”, “תירס חם” ורבים נוספים), שטענה כי הסיפור מבלבל את הילדים בכוֹרכוֹ בין מציאות לבין דמיון. בהמשך השתנתה התפיסה סביב הספר והוא זכה להצלחה רבה.
סיפור המעשה
כך או כך, בכל זאת מדובר בקלאסיקה. על מה בעצם? העלילה מתארת את היווצרותה של חברות מקסימה בין ילד לבין קיפוד (דמיוני או לא דמיוני, הוא משחק היטב את תפקיד החבר), ומאפשרת גם מפגש חשוב עם פרידה ועם התחושות שהיא מייצרת בקרבנו. השתלשלות העניינים מתחילה בילד גדי, שממיטת חוליו מייחל לחבר שישמח אותו. באורח פלא (ויש שיאמרו שאין מקריות בחיים) הזדמן לחדרו קיפוד קטן העונה לשם שמוליקיפוד – השניים למדו להכיר זה את זה והפכו לחברים טובים. במסגרת הקשר הזה כיבד גדי את חברו בתותי עץ, שכשהלכו לישון (הקשר התפתח מהר מאוד גם ל-Sleep Over…) נתקעו התותים בקוציו של הקיפוד. גדי עזר לו להיחלץ מהמצוקה, ולאחר מכן נאלץ גם להיפרד מחברו, שרצה לחזור לחיק משפחתו.
ומה אפשר להגיד בהקשר הכלכלי?
אז מה נאמר על כך בהקשרים שלנו? נתייחס לשמוליקיפוד כאל אדם נורמטיבי, מן היישוב, שיצא לחפש משמעות (כלכלית, שבתורה תאפשר לו גם משמעות והגשמה במישורים אחרים). במסגרת המסע שלו הגיע אותו נווד לגדי – משקיע ותיק העוסק גם בייעוץ כלכלי. בדיוק באותה העת גדי נפל למשכב, או במילים פשוטות היה במצב נפשי ירוד, רגע אחרי חוויית השקעה ממש לא מוצלחת (קורה לטובים ביותר). הוא קיבל את שמוליקיפוד בשמחה אך גם הזהיר אותו מלהתקרב אליו יותר מידי – גדי למוד ניסיון וצרוב כישלונות, וחלק חשוב בידע שהוא מעביר הלאה הוא הפעלת שיקול דעת, הפגנת אחריות ונקיטת משנה זהירות המחייבות אדם ש”בא במגע” ראשוני עם הזדמנות השקעה מכל סוג שהוא.
גדי התאושש לאיטו ושמח מאוד על “התלמיד” החדש, הצמא לדעת, שהגיע לבית מדרשו. ההתלהבות שלו הבהילה את שמוליקיפוד, שהתקפד, התכדרר, התכנס לתוך עצמו. לעיתים אנחנו נרתעים מהחשיפה למגוון הרחב של האפשרויות הניצבות בפנינו, במסגרת תהליכי ההשקעות ויצירת מנגנונים של הכנסות פסיביות. ככל שצוברים ידע וניסיון (כן, חייבים גם להתנסות), “מתקפדים” פחות ומתקדמים יותר.
בהמשך, לאחר התבססות הקשר ובניית האמון, גדי מעניק לשמוליקיפוד תותי עץ – אלה הם פירות ההשקעה שהבשילו, כתוצר של תהליך סבלני ומעמיק של למידה. אבל המשקיע הצעיר כנראה היה מבושם מידי מההצלחה הראשונה שנחל, נח לו על זרי התותים, קצת נרדם בשמירה והתנהל בפזיזות ובחוסר זהירות… והפירות נפגעו. המשקיע הוותיק נחלץ לעזרתו של תלמידו הצעיר וחילץ אותו מסבך התותים (או מעצמו?).
ולבסוף
הגיעה שעתו של הקיפוד להיפרד ולהתפתח לכיוונים חדשים, נוספים. הוא הודה ליועץ שהנחה אותו והמשיך הלאה, על בסיס הידע שצבר, לעבר ארץ ההזדמנויות הפיננסיות, שאיתור וניצול נכון שלהן פותחים, בתורם, את שערי החופש הכלכלי.