“4 שעות עבודה בשבוע”, שחיבר טים פריס (2007), מאתגר את התפיסה המודרנית, אך המסורתית, של ימי עבודה בני שעות קבועות וארוכות (“Working nine to five” ומעלה…).
הוא מספק שורה של אסטרטגיות להשגת חופש כלכלי ויצירת חיים מלאי סיפוק תוך הקדשת מספר מינימלי של שעות לעבודה המכניסה עצמה.
לאורך הספר פריס חולק את התהליכים האישיים והמקצועיים שעבר בעצמו – כשכיר, כיזם ולבסוף גם כמי שהצליח להגשים את חלום החופש הכלכלי ומי שחי חיים המכונים היום “נוודות דיגיטלית”.
מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שלנו, העוסקת בעיקרי התובנות שניתן ללמוד מהספר החשוב הזה (הפרקים זמינים במקביל גם בערוצי הפודקאסט והיוטיוב שלנו).
פרק שביעי – שלב ה”אוטומציה”
והנה אנחנו מגיעים לשלב השלישי בשיטה של פֶריס, שלב ה”אוטומציה” – “מיקור חוץ”, או “הכנסה על טייס אוטומטי”.
פריס מקדיש לשלב הזה חלק מכובד בספר. עשרות עמודים שמציידים את קוראיהם בארגז כלים מעשי מאוד ומפורט מאוד, של המהלכים שיש לנקוט כדי לייצר הכנסות בעולם החדש. אלה הכנסות ושיטות הנשענות על טכנולוגיה. טכנולוגיה שרק הולכת ומשתכללת ומזמנת לנו אינסוף הזדמנויות ללמוד, להתפתח וגם לייצר הכנסות (בסוגריים, נגיד שאנחנו מודעים היטב גם לחסרונות ולסכנות שהמהפכה הטכנולוגית מביאה איתה, אבל בוחרים להתמקד ביתרונות – אנחנו מקפידים לבחון אותם באופן שקול וביקורתי, אבל חיובי…).
מיקור חוץ
נביא כאן לפניכם ממש את תמצית הרעיונות המופיעים בחלק הזה של הספר. הסיבה שאנחנו לא צוללים לסקירה רחבה היא כפולה: א. כפי שכבר אמרנו, אנחנו ממליצים לקרוא את הספר בשלמותו ואנחנו כאן רק כדי לגרום לכם לעשות את זה; ב. הספר נכתב בעולם טכנולוגי של שנת 2007… העקרונות נותרו רלוונטיים מאוד, אבל הכלים עצמם עברו שיפור כזה או אחר ב-16 השנים האחרונות…
בקיצור, בואו נדבר קצת על מיקור חוץ. פריס מספר על הניסיון האישי שלו בעניין הזה, ומתאר את ההכרה שלו בכך שגם הוא – ולא רק החברות הגדולות במשק האמריקני – גם הוא יכול להשתמש בעיקרון הזה של מיקור חוץ כמנוף מרכזי לחיים שלו!
הוא החל להשתמש בשיטה הזו בכל מיני סוגים של משימות – החל בעניינים מקצועיים ועד לסידורים אישיים. עם הזמן הוא ממש הקים לעצמו “צבא של עוזרי חו’ל” – בעיקר אזרחים הודים, שקיבלו ממנו שכר על עבודתם, כמובן; שכר מכובד במונחים של הודו, ואטרקטיבי מאוד במונחים של מעסיק אמריקני; שכר שאִפשר לו לנהל את העסק מרחוק ולהגדיל את הכנסותיו, וכל זה תוך צמצום זמן העבודה שלו והרחבת זמן הפנאי – שכזכור, לכבודו התכנסנו.
פריס מעניק לנו הצצה לחיים כלכליים המתנהלים באוטומציה מלאה, באמצעות שיטת מיקור חוץ. הוא אפילו המציא סוג של פועַל בהקשר הזה – “למקר החוצה”. הוא מסביר, שהסתייעות ב”עוזרים אישיים” היא כמו הסתייעות ב”גלגלי עזר בקנה מידה קטן, לקראת פיתוח המיומנות הקריטית ביותר של ‘העשירים החדשים’, היא ניהול ותקשורת מרחוק”.
מתחילים מהר ומגבירים
זוכרים שאמרנו בתחילת הדברים משהו על הטכנולוגיה של שנת 2007…? אז הנה שוב ראוי להתייחס אליה. קחו את “גלגלי העזר” האלה של שנת 2007 ותעלו. לא פי 16 כמניין השנים שחלפו, אלא בחזקת 16, באופן התואם את קצב ההתפתחויות בעולם שלנו. מספיק רק לציין את ה-ChatGPT ודומיו, כדי להבין לאן העולם התפתח וכנראה גם יתפתח, בהקשר הזה (אגב, מוזמנים לקרוא את המאמר שלנו בנושא הזה ולהאזין לשיחה שקיימנו עם מומחה בתחום, אריאל לוין).
בכל אופן, פריס מניח לפנינו השראה לפעולה. לא חייבים ללכת לתרחיש הקיצון, שגם לא בהכרח יתאים לכל אחד, אבל אפשר לשאוב ממנו השראה. לשיטתו, המודל של “העשירים החדשים” כולל יכולת ניהול – מיומנות שניתן לפתח ולשכלל, ולהיעזר בה בדיוק כמו שניתן להיעזר בתפיסות האחרות שהציג עד כה – “חוק ה-20/80”, “חיסול” גזלני הזמן וכו’. הוא סבור שכדאי ללמוד להיות מנהלים מרחוק, ולשיטתו: “זה לא דורש זמן. העלות של זה נמוכה, וכמוה גם הסיכון”.
בהקשר של העלות, יש כאן משוכה שצריך לעבור, שרוב האנשים מתקשים לעבור. כן, החזקת “עוזרים אישיים” כרוכה גם בתשלום עבור השירותים שלהם. ואז השאלה שעולה היא למה שנשלם למישהו עבור משימה שאנחנו יודעים לעשות טוב יותר? ובכן, התשובה של פֶריס פשוטה: “המטרה היא לשחרר את זמנכם כדי שתוכלו לעשות בו דברים גדולים וטובים יותר”. במילים אחרות, הסיפור הוא שימוש נכון יותר ומועיל יותר במשאבים שלנו.
אחרי ההסברים המפורטים האלה פֶריס עובר להדרכה מעשית של ממש. הוא חולק איתנו הקוראים מגוון דרכים לייצר לעצמנו “עוזרים אישיים” (ואנחנו שוב מזכירים כאן את “העוזרים” הווירטואליים מודל 2023 – ששימוש זהיר, ביקורתי ומושכל בהם יכול להועיל לנו מאוד). פֶריס גם מסביר איך לנהוג בהגינות, על מה להקפיד, מה לדרוש ואיך להפעיל את המנגנון שאנחנו בונים לעצמנו. הוא מספק מגוון דוגמאות ומדגיש את השלבּים בבניית עסק המבוסס על אוטומציה. התרגילים שהוא מציע הם בבחינת זהב טהור, למי שבוחר לבצע אותם ולסלול לעצמו את הדרך להכנסה הפאסיבית. שווה להעמיק בהם.
לסיום
אחרי הגדרת המונחים והשפה המשמשת את “העשירים החדשים”, אחרי הקדשת תשומת הלב לזמן שלנו ולאופן שבו אנחנו מנצלים (או לא מנצלים) אותו, האוטומציה היא אחד הכלים המרכזיים למימוש העצמאות הכלכלית. לסיום, פֶריס מסביר את הרעיון הבסיסי של האוטומציה, כדרכו, באופן הפשוט הבא: “אני לא ביתן בכניסה לחניון שדרכו כולם צריכים לעבור. אני דומה יותר לשוטר תנועה העומד בצד הדרך ומתערב רק במקרה הצורך…”. או במילים אחרות, אנחנו שואפים לחתור להוציא את עצמנו מהמשוואה, שבצד אחד שלה ניצב העסק או העבודה, ובצד האחר ניצבת ההכנסה.