“חשוב והתעשר”, מאת נפוליון היל (1937) מספר את סיפורם של יזמים מצליחים דוגמת הנרי פורד, תומס אדיסון ואנדרו קרנגי.
על בסיס או באמצעות הסיפורים האלה משרטט היל פילוסופיה שלמה של הצלחה פיננסית – הוא לא עוסק ישירות באסטרטגיות השקעה והצמחה של כסף, אלא מניח תשתית תודעתית שתאפשר את התהליכים האלה.
מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שלנו, העוסקת בעיקרי התובנות שניתן ללמוד מהספר החשוב הזה (הפרקים זמינים במקביל גם בערוצי הפודקאסט והיוטיוב שלנו).
פרק שישי – תכנון מאורגן
אחרי שלמדנו על כוחה של תודעה, הגיע הזמן לחבר אותה לתוכנית, שתהפוך למציאות. בפרק הזה היל מציע 3 אלמנטים הקשורים בתכנון העושר האישי, לשיטתו. הוא פותח בסביבה האנושית שאנחנו מקיפים את עצמנו, “צולל” לתכונות נדרשות ולבירור עצמי ולבסוף עושה מן “זום אאוט” לתרבות הקפיטליסטית שבה אנו חיים.
מעגל אנושי
הסביבה האנושית שהיל מדבר עליה היא קבוצה של אנשים שיהיו המעגל שלכם, הצוות שלכם, אנשים בעלי כישורים וניסיון מגוונים, שבעזרתם תוכלו לקדם רעיונות ולהגיע גם ליעדים הכספיים שסימנתם. לפי היל, שיתוף פעולה כזה הוא רכיב בלתי נפרד מהדרך לצבירת ממון – אדם אחד, משכיל, מוכשר ורב ניסיון ככל שיהיה, כנראה לא יצליח במשימה, אם הוא פועל לבדו.
כדי ליצור את המעגל האנושי הזה יש לנקוט ב-4 צעדים:
- יצירת הקבוצה, או מה שהיל מכנה “שילוב מוחות” (שמהווה גם אחד מ-13 העקרונות בפילוסופיית העושר שלו, ועוד נגיע אליו).
- דיוק הערך שאנחנו מביאים לקבוצה הזו – נבנה אותה כך שנהיה חלק ממנה, ואם אנחנו חלק, אנחנו גם צריכים להציע ערך; זהו גמול או תמורה עבור שיתוף הפעולה של חברי הקבוצה, שלא חייבת להיות כספית.
- קיום פגישות תכופות לגיבוש ולעיצוב התוכנית – מספר פעמים בשבוע, ככל שהדבר אפשרי.
- יצירת הרמוניה מושלמת בינינו לבין כל אחד מחברי הקבוצה; יש לשמור עליה באדיקות.
גמישות
אחרי שהבנו את חשיבות הקבוצה, או שיתוף הפעולה, יש להכיר בתכונה הכרחית נוספת להצלחה – גמישות. זוהי הנכונות להחליף תוכנית אחת (שלא עבדה) באחרת (שאולי תתאים יותר); תכונה שצועדת יד ביד עם התמדה, וזו גם נקודת כישלון של רבים, מאחר שזה מצב שדורש לנסות שוב ושוב ושוב… היל מבקש להדגיש בפנינו ולזכור ש“מתייאש אינו מנצח אף פעם ומנצח אינו מתייאש לעולם”. הוא גם ממליץ לנו לעטוף את עצמנו בסביבת אנשים שזו תפיסת העולם שלהם. אנחנו אימצנו את ההמלצה הזו ומשתדלים לפעול על פיה בחיינו האישיים והמקצועיים.
שיווק
אז דיברנו על אנשים, על גמישות ועל התמדה, בהקשר של תכנון הדרך שלנו אל העושר. מכאן היל עובר לדבר על שיווק שירותים ורעיונות. או יותר נכון – תכנון השיווק הזה, שבתורו יביא לצבירת נכסים.
שירותים ורעיונות הם רכוש שאינו חומרי, שנמצא בידיו של כל אדם, גם מי שלא מחזיק ברכוש חומרי או בהון כספי. גם “השכל היעיל” שיודע לשווק בחוכמה את השירותים ואת הרעיונות האלה הוא חלק חשוב מהרכוש הלא חומרי, שמקרים רבים מוכיחים שיש לו ערך רב יותר ביצירת הון, לעיתים אפילו יותר מהכסף עצמו.
שיווק טוב הוא מלאכה עדינה. כדי להסביר אותה היל מתמקד בניתוחו בסוג אנשים שהוא מכנה “מנהיגים”. לשיטתו, קיימים בעולם 2 סוגי אנשים בלבד. לצד “מנהיגים” מצויים “מונהגים”, וההבדל ביניהם הוא לא “טוב” ו”רע”, חלילה, אלא פשוט היקף הגמול שהם יכולים לצפות לו בתמורה לפעילותם (ברור שהגמול של “מנהיגים” גדול יותר). כל אדם צריך להחליט לאיזו קבוצה הוא משתייך ולהתאים את ציפיותיו, וכל אדם – אם ירצה בכך ויעשה זאת בחוכמה – יוכל להפוך ממונהג למנהיג.
הנהגה
אז אמרנו שמתמקדים במנהיגים. היל מפרט את התכונות העיקריות של הנהגה (ככלל, אלה מאפיינים שאנחנו מכירים מעולמות תוכן אחרים, ולכן לא נתעכב עליהם); הוא מדבר על צורות הנהגה (“הנהגה בהסכמה” ו”הנהגה בכפייה”, כשההיסטוריה מוכיחה שרק “הנהגה בהסכמה” שורדת); הוא סוקר את הסיבות לכישלון הנהגה ורעיונות (“מפני שחיוני לדעת מה לא לעשות, כפי שחיוני לדעת מה כן יש לעשות”); ועוסק בעוד סוגיות הקשורות במנהיגות ובתחומים הזקוקים לה, בראייתו (מה שהוא מכנה “הזדמנויות למנהיגות”).
הוא מצייד את הקוראים בעצות מעשיות לשיווק עצמי, לשיווק שירותים אישיים ולאיתור תחום העיסוק הרצוי. כאן גם המקום להגיד שהספר אומנם נכתב לפני עשרות שנים, אולם יפה לראות איך העקרונות שאותם מציג המחבר, לפחות הראשיים שבהם, רלוונטיים גם לימינו. קצרה היריעה כאן מלהכיל את אוסף העצות הגדול הזה – אנחנו ממליצים בחום לקרוא את הספר במלואו, אבל כן נגיד שוב שכדאי לשים לב לדגש שחוזר על עצמו: חשיבות קשרים בינאישיים, יצירת הרמוניה. אלה הם מפתחות לתכנון מוצלח של עשייה ולהצלחת העשייה עצמה.
חשבון נפש
הרכיב הבא של התשתית לתכנון העושר הוא מה שהיל מכנה “ספירת מלאי שנתית” – בהקבלה לעולם המסחר והמכירות – ומה שמכונה ביהדות “חשבון נפש”. הוא מציין לא פחות מ-28 שאלות שעל כל אדם לשאול את עצמו מידי שנה, ביחס לאורח חייו, לשאיפותיו, להתנהלותו האישית והמקצועית, ליכולותיו ולמידת שביעות הרצון שלו, הכללית והקונקרטית בהקשרים שונים. רק על בסיס מענה לשאלון העצמי הזה, ולאחר הטמעת הידע המעשי שבפרק הזה, היל סבור שהקורא מוכן לגיבוש התוכנית המעשית של שיווק השירותים האישיים, בדרך אל צבירת ההון.
ההזדמנויות שבקפיטליזם
אוקי. אז אחרי כל זה, היכן ההזדמנויות לצבירת העושר? כאן היל סוקר את הארץ שבה הוא חי, בזמנו, ארץ החירויות והאפשרויות הבלתי נגמרות, היא ארצות הברית של אמריקה. למעשה, הוא מתכוון לארץ שאימצה בצורה האדוקה ביותר וגם הסמלית ביותר את השיטה הקפיטליסטית. זו השיטה, שלשיטתו של היל אפשרה את צמיחת העולם – לרבות אספקה רחבה ושוטפת של צורכי הבסיס הקיומיים, שאנו נוטים לעיתים לקבל כמובנת מאליה; וזו גם השיטה שמאפשרת לכל אדם שרוצה בכך לצמוח מבחינה פיננסית.
השיטה הזו, שבעשורים שחלפו מאז כתיבת הספר הלכה והשתכללה כמובן, איננה מושלמת, אך היא מבוססת על שני עקרונות שהופכים אותה לייחודית וגם למצליחה:
- הון – שלמרבה ההפתעה הוא לא רק כסף, אלא גם חוכמה אנושית(!).
- “חוק הכלכלה” – שלא מאפשר לקחת בלי לתת לאורך זמן.
בעלי ההון שמהווים חלק מהשיטה הם אנשים חדורי אמונה, התלהבות, דמיון, יכולת החלטה והתמדה. הם אנשים יצרנים, שרוצים ליצור ולקדם, וכן… גם להרוויח. לפי היל, “נתינת השירות, שבלעדיו לא תהיה ציביליזציה, מציבה אותם על נתיב העושר הגדול…”.
בשורה התחתונה
היל הסביר לקוראיו את העיקרון המעשי והחשוב בתפיסה שלו, שנקרא “תכנון מאורגן”, דרך מסע מורכב שעובר בין הפרט, לרקמה האנושית שסביבו ולתרבות שבה הוא חי. הוא ניסה להראות כמה חשובים הבירור העצמי, ההישענות על הסביבה וניצול היתרונות הגלומים בשיטה הקפיטליסטית. אנחנו מצידנו ניסינו לארוז כאן עבורכם את עיקרי המסע, ולצייד אתכם בתמצית שיכולה לסייע לכם במסע הפרטי שלכם, כפי ששירתה אותנו במסע הפרטי שלנו.