“חשוב והתעשר”, מאת נפוליון היל (1937) מספר את סיפורם של יזמים מצליחים דוגמת הנרי פורד, תומס אדיסון ואנדרו קרנגי.
על בסיס או באמצעות הסיפורים האלה משרטט היל פילוסופיה שלמה של הצלחה פיננסית – הוא לא עוסק ישירות באסטרטגיות השקעה והצמחה של כסף, אלא מניח תשתית תודעתית שתאפשר את התהליכים האלה.
מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שלנו, העוסקת בעיקרי התובנות שניתן ללמוד מהספר החשוב הזה (הפרקים זמינים במקביל גם בערוצי הפודקאסט והיוטיוב שלנו).
פרק שביעי – החלטה
אז אנחנו מתקדמים ומגיעים לעיקרון השביעי במספר. סביב אמצע הדרך שלנו, או הדרך שסלל עבורנו היל, בדרך אל העושר. אחרי שדיברנו על שאיפה, אמונה, שכנוע עצמי, מומחיות, דמיון ותכנון – הנה מגיע תורה של ההחלטה.
אפשר להגדיר החלטה על דרך ההיפוך – ההפך מדחייה; ודחייה, או אי-החלטה, היא אחת הסיבות העיקריות לכישלון. אבל אנחנו עוסקים בהצלחות ולא בכישלונות, ולכן נתמקד במה כן כדאי לעשות ולא בדברים שעדיף לוותר עליהם. אז בפשטות, החלטה היא הנעה לפעולה. הנעה עצמית, הנעה קבוצתית – פשוט הנעה. ברגע שהיא “מונחת על השולחן”, גלגלי הרעיון זזים ומתקדמים ממחשבה למציאות.
הרגלי החלטות
היכולת להחליט – בצורה ברורה ומהירה – היא הרגל טוב שכדאי לכולנו לאמץ. זה נכון בכל הקשר, ובטח בהקשר של הדרך לצבירת הון. כדאי גם שההרגל יכלול שינוי איטי של אותן החלטות. היל מספר על מאות העשירים שבחן את דרכם ככאלה שידעו להחליט באופן מיידי ולשנות את ההחלטות באופן איטי, אם בכלל… החלטה מהירה, תוך התעקשות עליה, תניע היטב את גלגלי הרעיונות וכיווני הפעולה.
בהמשך לכך היל מזכיר את ערכה של ההחלטה העצמאית. כלומר, הטענה היא שאדם המעוניין להגשים את יעדיו – כדאי שיצמצם את הקשב שלו לדעות חיצוניות, שאינן של אנשים הנמנים עם קבוצת “שילוב המוחות” שיצר לעצמו. נזכיר שקבוצה זו מורכבת מאנשים שאותו אדם שאפתן תופס כערכיים לו, כיצרנים, כייחודיים. אלה אנשים המחויבים לרעיון ולדרך שסביבה התאגדו, ומכאן שדעותיהם יקדמו את התהליך ולא יעכבו או יחסמו אותו.
פתיחות
לפי היל, אחד המפתחות ליצירת הרגל ההחלטה המיידית הוא הקשבה. הקשבה היא פתיחות, ופתיחות לעיתים קרובות גוררת הזדמנויות. לרוב, משמעותה של הקשבה היא גם מעט דיבורים, והצד השני של המטבע הזה הוא הרבה עשייה. וכדי לעשות – צריך להחליט. בקיצור, הנה לנו מעגל יפה של מעשה: הקשבה שמבטאת פתיחות ויוצרת שקט והזדמנות לקלוט הזדמנויות, על בסיסה פיתוח הרגל של החלטה מהירה, ומכאן הדרך קצרה לעשייה עצמה.
לבסוף – אומץ
לא היל ולא אנחנו נחדש משהו, כשנגיד שהחלטות דורשות אומץ ונכונות ליטול סיכונים. לשיטתו של היל, “ערך ההחלטות תלוי באומץ הדרוש לקבלן”. הוא חולק עם קוראיו את רשמיו מהחלטות היסטוריות הרות גורל ורוויות סיכונים, ומדגים כיצד היכולת להחליט התמזגה בעקרונות פעולה אחרים שמרכיבים את השיטה שלו, דוגמת: שאיפה, אמונה, התמדה ותכנון מאורגן.
בהתייחס לעולם העבודה היל מדגיש שהסיכון הכרוך בהחלטה ברורה בתחום הזה הוא אומנם לא שאלה של חיים או מוות, אולם החירות הכלכלית שעומדת על הכף היא בעלת ערך רב מאוד. ואנחנו נוסיף שחשיבותה בעינינו במידה רבה מקבילה לשאלת החיים או המוות, כי תחום העיסוק שלנו והיחס שלנו כלפיו יכולים לעיתים לטלטל אותנו בין חיים למוות.
בשורה התחתונה
החלטה היא בחירה מודעת ומושכלת, קשורה לסימון מטרה ברורה. פילוסופיית העושר של היל כוללת הפנמה של העקרונות האלה והסתגלות לדרכי חשיבה ופעולה בעלי היגיון מסוים. הפנמה והסתגלות הן תהליכים משיקים, הדורשים אומץ וגם השקעה של המשאב הכי חשוב שלנו, הוא הזמן. אבל כידוע, השקעות – אם עושים אותן נכון – משתלמות…