“חשוב והתעשר”, מאת נפוליון היל (1937) מספר את סיפורם של יזמים מצליחים דוגמת הנרי פורד, תומס אדיסון ואנדרו קרנגי.
על בסיס או באמצעות הסיפורים האלה משרטט היל פילוסופיה שלמה של הצלחה פיננסית – הוא לא עוסק ישירות באסטרטגיות השקעה והצמחה של כסף, אלא מניח תשתית תודעתית שתאפשר את התהליכים האלה.
מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שלנו, העוסקת בעיקרי התובנות שניתן ללמוד מהספר החשוב הזה (הפרקים זמינים במקביל גם בערוצי הפודקאסט והיוטיוב שלנו).
פרק שמיני – דבקות במטרה
אנחנו ממשיכים להתקדם עם עקרונות הפילוסופיה של היל, ומגיעים לעיקרון השמיני, שהוא גם עיקרון מעשי מאוד – עקרון הדבקות במטרה. הבסיס לתכונה הזו הוא כוח הרצון, שחי בסמיכות ל”שאיפה הלוהטת” שהיל מדבר עליה. כשאדם מלא עד גדותיו בשאיפה כזו או ברצון עמוק כזה, הוא פועל בעקביות, בהתמדה ובעקשנות כדי להשיג את היעד שסימן. הוא דבק ביעד.
עוצמת הרצון
היל סבור שאדם שרוצה להתעשר חייב להחזיק בתכונה או במיומנות הזו. דבקות במטרה – שתבוא לידי ביטוי בשורה של צעדים מקדמים ובהתמודדות עם מכשולים – דבקות זו תהיה ההוכחה לעומק הרצון שלו להיות עשיר. והבשורה הטובה שמביא איתו היל בהקשר הזה היא היכולת לרכוש ולחזק את התכונה הזו. לטענתו, על אף שרוב האנשים “לוקים” בחוסר דבקות במטרה, ניתן להתגבר על החולשה הזו באמצעות השקעת מאמץ, באמצעות הגדלת עוצמת השאיפה, או במילותיו: ” על ידי הפחת אש גדולה יותר מתחת לשאיפותיך”. ובמילים פשוטות יותר: לרצות יותר. לשאוף ליותר. זה חלק מתודעת השפע שאנחנו עוסקים בה וחיים אותה בעצמנו לאורך השנים האחרונות, ושואפים להגדיל את מעגל האנשים שחיים אותה בעצמם.
לפי היל, הלך הרוח הזה של דבקות במטרה מושתת על מספר יכולות שאדם יכול להחזיק בהן ולטפח אותן. אלה הן: הגדרת מטרות בהירות, תכנון תוכניות ברורות, ביטחון עצמי, ידע מדויק, שיתוף פעולה וכמובן – שאיפה, כוח רצון ויצירת הרְגלים. אגב, אולי הבחנתם בעצמכם, שחלק מהיכולות באוסף הזה, למעשה כולן, בתצורה כזו או אחרת, משחקות באופן לא מפתיע גם בתפקיד עקרונות היסוד בפילוסופיית העושר של היל. החזרתיות הזו היא בעינינו ביטוי לחשיבותן.
בירור התכולה שלנו
לאחר שפירט את היכולות האלה, היל מציע לקוראים לערוך “ספירת מלאי” עצמית ברוח הרשימה שיצר – בירור אישי של התכולה שאנחנו נושאים עימנו ושל התכולה שהיינו רוצים להצטייד בה או לשפר. אנחנו מצטרפים בחום להמלצה החמה ולאמירה שלו, לפיה “ניתוח הדברים אף עשוי להוביל לגילויים שיעניקו לך תפיסה חדשה של עצמך”.
הרגל של התעקשות
עכשיו, אמרנו מעשיוּת, נכון? אז איך מחזקים בפועל את העקשנות, את ההתמדה, את הדבקות? אחרי שהגברנו את האש מתחת לשאיפה לעושר, היל חוזר על המלצתו להקיף את עצמנו באנשים ששואפים כמונו וחושבים כמונו ומעודדים אותנו להגשים יעדים, ובמקביל – הוא ממליץ לפתח הרְגל של דבקות במטרה; הרגל של התעקשות, שמניע את מי שמסגל אותו לעצמו במסלול התקדמות אישי, שיצר לעצמו ובנוי למידותיו. ההתעקשות הזו צריכה להיות בהתאם למטרה מוגדרת ולתוכנית ברורה, ולא פחות חשוב – מלווה ב”מוח נעול מפני השפעות שליליות”. רוח השלובה בחומר. רוח שיוצרת חומר.
התעקשות היסטורית
היל, כדרכו, שוזר בהתייחסותו לעקרון הדבקות במטרה לא מעט “סיפורים מהחיים”. בחרנו לציין כאן שניים מהם, שלדעתנו ממחישים היטב את ההתעקשות שלו על ההתעקשות, ואת העוצמה שלה בדרך להגשמה.
הסיפור הראשון הוא של הסופרת האמריקנית פאני הרסט, שהגיעה אי-שם בתחילת המאה הקודמת לברודווי – משְאת נפשם של אומנים רבים – במטרה להפוך את הכתיבה שלה לעושר. היא קיבלה עשרות סירובים להוצאה לאור של ספרה הראשון(!), וההתעקשות המתמידה שלה, או התמדתה העיקשת, הביאו אותה להגשים את החזון.
ומברודווי הנוצצת לחצי האי ערב, מרחב הולדתו של נביא האסלאם, מחמד. רועה הכבשים העני, זה שלעגו לו כשהכריז על עצמו כמביא בשורה וזה שגורש מעיר הולדתו, הוא היה גם זה שהביא לעולם לבסוף את הדת המונותאיסטית השלישית, אחרי היהדות והנצרות. והתכונה שהזינה אותו בתהליך הארוך והמורכב הזה הייתה כנראה, גם במקרה הזה, אותה דבקות במטרה.
לסיום
נציין שלצד ההצלחות, היל מביא בפרק הזה גם שורה של תסמינים שמעידים על חולשת הדבקות במטרה, במטרה לצייד את הקוראים בסימני אזהרה עצמיים. אנחנו מזמינים אתכם לקרוא בעצמכם את הרשימה המכובדת בת 16 הסעיפים – חשוב להכירם ולפתח יכולת התמודדות איתם. בחרנו לציין כאן רק תסמין אחד בולט, המוכר כחומר הרדמה ממש טוב, הוא הפחד מביקורת: מה יגידו אחרים? איך המהלך ייתפס? וכו’ וכו’. זה פחד שכמו פחדים אחרים, לעיתים אנחנו כלל לא מודעים לו, מאחר שהוא פועל לו אי שם בתת ההכרה שלנו. ובכך טמונה הסכנה הנשקפת ממנו, שהביטוי המרכזי שלה הוא פשוט חוסר התעוזה, חוסר התכנון, חוסר העשייה. פשוט חוסר. שהוא ההפך מהעושר והמדרך אל העושר, שדורשת מעשים…