“חשוב והתעשר”, מאת נפוליון היל (1937) מספר את סיפורם של יזמים מצליחים דוגמת הנרי פורד, תומס אדיסון ואנדרו קרנגי.
על בסיס או באמצעות הסיפורים האלה משרטט היל פילוסופיה שלמה של הצלחה פיננסית – הוא לא עוסק ישירות באסטרטגיות השקעה והצמחה של כסף, אלא מניח תשתית תודעתית שתאפשר את התהליכים האלה.
מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שלנו, העוסקת בעיקרי התובנות שניתן ללמוד מהספר החשוב הזה (הפרקים זמינים במקביל גם בערוצי הפודקאסט והיוטיוב שלנו).
פרק תשיעי – כוח שילוב המוחות
הגענו לעיקרון התשיעי בפילוסופיית העושר של היל – כוח שילוב המוחות, שהוא עיקרון חברתי, חשוב לא פחות מאלה הנוגעים בהיבטים פנימיים, עצמיים. העיקרון הזה הוא אחד הכוחות הדרושים לדחיפת התוכניות קדימה. הרי אמרנו שמי שרוצה להתעשר חייב להמיר את השאיפה העזה לתוכנית פעולה, ולהתמיד במימושה.
היל מגדיר כוח כ”ידע מסודר ומנוהל בתבונה”. בהקשר שלנו, של הדרך אל העושר, הוא מדבר על כוח כעל “מאמץ מסודר המספיק לאפשר לאדם להמיר שאיפה לשְווה-הערך הכספי שלה”. המקורות לאותו ידע מסודר הדרוש להתעשרות הוא השילוב שבין תבונה אינסופית (השראה), ניסיון מצטבר וניסוי ומחקר.
הרמוניה
לאחר שמשיגים את הידע הזה יש לארגן אותו בתוכניות ברורות ופעילות. שיתוף פעולה יכול לקדם את התוכניות ולהביא למימושן, וכאשר יש כמויות גדולות של ידע – שיתוף הפעולה הוא אפילו הכרחי. אם הוא מתבצע בצורה טובה – אז ניתן לדבר על שילוב מוחות, מהלך שלפי היל עונה על ההגדרה: “תיאום הידע והמאמץ ברוח של הרמוניה בין שני אנשים או יותר להשגת יעד מוגדר”. אותו תיאום, אותה הרמוניה, אותה קליטה משותפת של השראה – כל אלה מקרבים אל המטרה; במקרה שלנו – אל העושר.
ובאמת, המשמעות הכלכלית של עיקרון שילוב המוחות הוא די ברור: ככל שיותר מוחות טובים מחוברים ועובדים למען מטרה אחת, התועלת הכלכלית הפוטנציאלית רבה יותר. שיתוף פעולה טוב הוא הבסיס לכל יצירת עושר גדול.
סינרגיה
משמעות נוספת ומעניינת במיוחד של העיקרון הזה היא נפשית, שלמעשה תורמת גם היא להיבט החומרי-כלכלי של שילוב המוחות. היל מדבר על כך שהעולם בנוי מרכיבים של חומר ומרכיבים של אנרגיה; חומר ורוח. המוח הוא שילוב ייחודי של השניים, ובהקשר של שיתופי פעולה, של שילוב מוחות – כששני אנשים או יותר חוברים ושוקדים באופן הרמוני על קידום רעיון, תפיסה או מחשבה, הם חולקים אנרגיה, שהופכת לאנרגיה סינרגטית. הם מגדילים בכך את כמות האנרגיה העומדת לרשותם, יוצרים תוספת של אנרגיה – שהיל מכנה “מוח שלישי” – שזמינה להם כקבוצה וכפרטים. הקְבלה מעניינת שהוא עושה בהקשר הזה היא סוללה חשמלית אחת מול סט של סוללות שפועלות יחד – סט הסוללות יספק יותר אנרגיה מהסוללה הבודדת, וכך בדיוק גם המוח…
ולסיום
היל מדבר על כך ש”אנשים מקבלים את האופי, את ההרגלים ואת כוח החשיבה של אלה שאיתם הם מתרועעים, ברוח של אהדה והרמוניה”. זכרו שהאדם מתעצב בין היתר בהשפעת הסביבה שלו, ועל כן – וזה נכון בכל הקשר – עדיף לנו להקיף את עצמנו בכל טוּב; באנשים שרוצים טוב ועושים טוב, באנשים חיוביים ומלאי אופטימיות, באנשים שאפתנים ופעילים. הדברים האלה מדבקים ומשפיעים, אז עדיף שנידבק לחומר טוב ונושפע ממנו ונסתייע בו לקדם את מטרותינו. אחרי הכול, זכרו מהי מטרת הספר הזה, או התפיסה הזו, שאנחנו אימצנו חזק: “המרת המטרה המוגדרת של שאיפה לכסף לערך הכספי שלה”.