אז אתם חושבים שאתם אחראים על הכסף שלכם, נכון? שאתם שולטים בהחלטות הפיננסיות שלכם?
תחשבו שוב.
יש איזה מסמך אחד, די סודי, כזה שמסתובב לו אי שם ברשת, שמדבר עליכם. על ההיסטוריה הפיננסית שלכם. כמה כוח יש למסמך הזה… הוא יכול לקבוע אם תקבלו משכנתה, אם תוכלו לקחת הלוואה לרכב חדש, או אפילו אם בעל הדירה המיועד יסכים להשכיר לכם את הדירה החלומית.
כן, אנחנו מדברים על דוח נתוני האשראי האישי שלכם.
שמעתם עליו? רוב האנשים שמעו איפשהו את המילה “דירוג אשראי”, אבל מעטים באמת מבינים מאיפה הציון הזה מגיע. ואפילו פחות מזה, מבינים מה קורה בתוך הדוח שמרכיב את הציון הזה.
ולמה זה כל כך קריטי לכם? כי, ובואו נודה בזה, מערכות נוטות לטעות. בעיקר מערכות שאוספות עליכם טונות של מידע ממקורות שונים.
אז מה אם בדוח שלכם יופיע מידע שגוי? מה אם יופיע שם איחור בתשלום שלא עשיתם?
או הלוואה של מישהו אחר בכלל?
הטעויות האלו יכולות לעלות לכם ביוקר. מאוד ביוקר. בדחיית בקשות אשראי, בתנאים פחות טובים, בריביות גבוהות יותר.
וזה מבאס, אפילו מאוד. אבל אל דאגה!
בדיוק בשביל זה התכנסנו – לפתוח דלת לעולם הזה, להסביר לכם בדיוק מה זה הדוח הזה, מה הוא כולל, ולמה אתם חייבים לבדוק אותו על בסיס קבוע.
1. מה זה בכלל דוח נתוני אשראי ולמה שיהיה לכם אחד כזה? 🤔
בגדול, דוח נתוני אשראי בישראל הוא כמו תעודת זהות פיננסית. הוא אוסף עליכם מידע ממגוון גופים: בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות מימון, ספקי תקשורת, אפילו רשויות מסוימות.
המטרה?
לתת תמונת מצב עדכנית ומקיפה על ההתנהלות הפיננסית שלכם לאורך זמן. מידע שבעיקר מעניין את הגופים ששוקלים לתת לכם כסף. הם רוצים לדעת אם אתם “מסוכנים”, אם אתם מחזירים הלוואות בזמן, אם יש לכם יותר מדי התחייבויות. בקיצור, הם מנסים להבין את הסיכון שלהם בלספק לכם אשראי (הלוואה, כרטיס אשראי, משכנתא וכו’).
וכן, הדוח הזה הוא המקור העיקרי למידע הזה.
בישראל, המערכת הזו מנוהלת תחת “חוק נתוני אשראי, תשע’ו-2016”. יש כמה לשכות אשראי מורשות שאוספות את המידע הזה.
קצת היסטוריה כי זה מצחיק (או עצוב?)
פעם, לפני המערכת הממוחשבת הזו, הבנקים היו שומרים מידע “שחור” בתיקיות פנימיות. אם הייתם מועדים בבנק אחד, זה היה מלווה אתכם רק בבנק הזה.
היום? בום. הכול מרוכז.
זה יעיל יותר לצורך קבלת החלטות אשראי (פחות או יותר), אבל זה גם אומר שכל טעות, בכל פינה פיננסית, עלולה להשפיע עליכם בכל מקום.
בגלל זה אתם חייבים להכיר את הדוח הזה.
2. מה בעצם מסתתר בתוך הדוח הזה? זה באמת כל כך משעמם?
בואו ננפץ מיתוס. לא מדובר רק ברשימה יבשה של מספרים. הדוח הזה הוא בעצם סיפור. הסיפור הפיננסי שלכם. עם כל מיני פרטים קטנים שיכולים לגלות עליכם דברים שאולי שכחתם בעצמכם.
מה תמצאו בפנים?
- פרטים אישיים: השם שלכם, תעודת זהות, כתובת. בסיסי, אבל חשוב לוודא שאין כאן בלבול.
- התחייבויות אשראי: רשימה של כל ההלוואות שלקחתם. משכנתאות, הלוואות צרכניות, מינוסים גדולים, הלוואות רכב. מאיזה בנק? מתי נלקחה? כמה נשאר לשלם?
- כרטיסי אשראי: כמה כרטיסים יש לכם? מסגרת האשראי בכל כרטיס? כמה ניצלתם?
- התנהלות תשלומים: זה החלק הכי קריטי לרוב. האם שילמתם בזמן? האם היו פיגורים? אם כן, כמה? מתי? כמה זמן הפיגור נמשך?
- חשבונות בנק: מידע על חשבונות העו”ש שלכם, כולל אם הייתם בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת (כי לחיות על המינוס זה כיף, עד שזה לא).
- פניות לקבלת אשראי (Inquiries): כל פעם שאתם מבקשים הלוואה או פותחים כרטיס אשראי, הגוף המלווה “מושך” את הדוח שלכם. הפעולה הזו נרשמת בדוח. יותר מדי פניות כאלה בזמן קצר עלולות להוריד קצת את הדירוג, כי זה נראה כאילו אתם נואשים לכסף (העולם אכזר, אנחנו יודעים).
- מידע שלילי (אם קיים): פשיטות רגל, הגבלות חשבון, הוצאה לפועל. זה החלק הכי פחות נעים, אבל הכי משפיע על יכולת קבלת האשראי שלכם.
כל הפריטים האלה יחד יוצרים את התמונה המלאה. והתמונה הזו משמשת את לשכות האשראי כדי לחשב לכם את הציון המפורסם – דירוג האשראי.
ציון בדרך כלל נע בין 300 ל-850 (כמו בארה”ב, אבל המודל הישראלי קצת שונה).
- ציון גבוה = אתם “חתול שמן” מבחינת הגופים המלווים.
- ציון נמוך = אולי כדאי שתשקלו קריירה במקומות שלא דורשים אשראי (יש כאלה בכלל?).
שאלה 1: למה בעצם חשוב שיהיה לי דוח נתוני אשראי? זה לא רק בשביל בנקים?
תשובה: ממש לא רק בשביל בנקים! הוא משפיע על מגוון רחב של החלטות פיננסיות בחיים שלכם: קבלת משכנתה, הלוואות אחרות, תנאי ריבית, אישור לכרטיסי אשראי עם מסגרת גדולה, ולפעמים אפילו יכול להשפיע על קבלה למקומות עבודה או אישור הסכמי שכירות. בקיצור, הוא מפתח להרבה דלתות.
שאלה 2: מאיפה המידע בדוח שלי מגיע בכלל?
תשובה: המידע נאסף ממגוון רחב של ספקים: בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות מימון חוץ בנקאי, ספקי תקשורת (טלפון, אינטרנט), וחלק מהרשויות (כמו הוצאה לפועל). הם מדווחים על ההתנהלות הפיננסית שלכם איתם ללשכות האשראי.
3. מאיפה משיגים את הדוח הזה בישראל? ומי מקבל אותו?
להשיג את הדוח שלכם זה די קל. לפי החוק, אתם זכאים לקבל את דוח נתוני האשראי שלכם בחינם אחת לשנה.
פשוט נכנסים לאתר של אחת מלשכות האשראי המורשות (יש כמה כאלה בישראל), מזדהים שם (תהליך פשוט יחסית), ומקבלים גישה לדוח שלכם. אתם יכולים גם לבקש אותו בתשלום יותר מפעם בשנה, אם אתם סקרנים במיוחד או עומדים בפני בקשת אשראי גדולה.
ומי עוד רואה את הדוח שלכם?
כל גוף שמקבל מכם בקשה לאשראי וקיבל את ההסכמה שלכם: בנק שתבקשו ממנו הלוואה, חברת כרטיסי אשראי שתבקשו מהם כרטיס, חברת מימון לרכב…
חשוב לדעת: אסור לגופים האלה למשוך את הדוח שלכם ללא הסכמה מפורשת מכם. הסכמה כזו ניתנת לרוב כשאתם חותמים על טפסי בקשה לאשראי. תמיד תקראו על מה אתם חותמים (כן, כן, גם את האותיות הקטנות).
4. למה חייבים לבדוק את הדוח הזה? הסכנה האמיתית.
אוקיי, הגענו לחלק הכי חשוב. מצאתם את הדוח שלכם, אתם מסתכלים עליו, ואז אתם מבינים: זה לא מוזיאון “היסטוריה פיננסית”. זו מפה חיה של הסטטוס הפיננסי שלכם, שמשפיעה כאן ועכשיו.
והסכנה הגדולה ביותר היא… טעויות! כן, טעויות במערכת. זה קורה. לא, זה לא נדיר. ולפעמים הטעויות האלה יכולות להיות דרמטיות.
למה יש טעויות בכלל? כי המידע מגיע מהרבה מקורות; כי בני אדם מזינים מידע (ושוגים); כי מערכות תקשורת בין גופים יכולות לקרטע; כי לפעמים בלבול בפרטים אישיים יכול להצמיד לכם בטעות מידע של מישהו אחר.
איזה סוגי טעויות הכי כדאי לחפש בדוח?
קחו לכם רגע, שבו עם קפה, ותעברו על הדוח שלכם בסבלנות.
חפשו את הדברים הבאים:
- איחודי תשלום שלא היו: אולי מצוין בדוח איחור בתשלום של הלוואה או כרטיס אשראי שאתם בטוחים ששילמתם בזמן? זה הכי שכיח והכי מזיק.
- התחייבויות שאתם לא מכירים: זה דגל אדום ענק. הלוואה שלא לקחתם? כרטיס אשראי שלא פתחתם? יכול להיות שמדובר בהונאה או גניבת זהות. חייבים לבדוק כל התחייבות שמופיעה ולזהות אותה.
- פרטים שגויים: השם כתוב נכון? תעודת הזהות? הכתובת? טעות בפרטים האלה עלולה להצמיד לכם מידע של אדם אחר עם שם דומה.
- מידע כפול: לפעמים אותה הלוואה או אותו כרטיס אשראי יכול להופיע פעמיים. זה יכול לנפח באופן מלאכותי את סך ההתחייבויות שלכם.
- התחייבויות סגורות שמופיעות כפתוחות: סיימתם לשלם הלוואה לפני חצי שנה? ודאו שהיא מסומנת כסגורה בדוח. התחייבויות פתוחות (גם אם לא משלמים עליהן יותר) משפיעות על יחס ההתחייבויות להכנסה שלכם.
- פניות אשראי שלא יזמתם: אם מופיעות פניות מגורמים שאתם לא זוכרים שביקשתם מהם אשראי, זה מחשיד.
כל אחת מהטעויות האלו, אפילו הקטנה ביותר, יכולה להוריד לכם את הדירוג ולהשפיע על החיים הפיננסיים שלכם באופן מיידי. אז זה לא רק עניין תיאורטי. זה כסף. שאתם עלולים לשלם עליו יותר, או פשוט לא לקבל אותו.
שאלה 3: כמה עולה לי לבדוק את דוח נתוני האשראי שלי?
תשובה: לפי חוק, מגיעה לכם גישה חינם לדוח שלכם פעם אחת בשנה מכל אחת מלשכות האשראי המורשות. אם תרצו לבדוק יותר מפעם בשנה, זה כרוך בתשלום סמלי.
שאלה 4: האם לבדוק את הדוח שלי מוריד לי את הדירוג?
תשובה: בדיקת הדוח שלכם בעצמכם (נקראת “בדיקה עצמית” או Soft Inquiry) אינה פוגעת בדירוג האשראי שלכם. להפך, זה מומלץ בחום כדי להיות עם אצבע על הדופק. רק “פניות קשות” (Hard Inquiries), כמו בקשות יזומות של גופים פיננסיים למשוך את הדוח שלכם לצורך אישור אשראי, עלולות להוריד קצת את הדירוג אם יש לכם הרבה כאלה בזמן קצר.
5. מצאתם טעות בדוח? הגיע הזמן לפעול!
יופי!
לא, לא יופי שמצאתם טעות.
יופי שמצאתם אותה לפני שמישהו אחר (כמו בנק) מצא אותה והשתמש בה נגדכם. עכשיו, אתם לא לבד במערכה הזו. חוק נתוני אשראי דואג לכך שתהיה לכם זכות לערער על מידע שגוי בדוח.
איך עושים את זה?
הקרב על הדיוק: השלבים לתיקון טעות
התהליך מנוהל בעיקר דרך לשכת האשראי שממנה קיבלתם את הדוח.
- איתור הטעות: עברתם על הדוח, סימנתם בעיגול את כל מה שנראה לכם מוזר או שגוי. כל הכבוד.
- פנייה ללשכת האשראי: אתם פונים ללשכה שסיפקה לכם את הדוח ומגישים “בקשה לתיקון מידע”. הם בדרך כלל מספקים טפסים או תהליך מקוון מסודר בשביל זה. תפרטו בדיוק מה הבעיה ואיפה היא מופיעה בדוח. אם יש לכם מסמכים שמוכיחים שהמידע שגוי (למשל, קבלה על תשלום שטוענים שלא שילמתם), צרפו אותם!
- החקירה מתחילה: לשכת האשראי חייבת לבדוק את הפנייה שלכם. היא תפנה לגוף שדיווח את המידע השגוי (הבנק, חברת האשראי וכו’). הגוף המדווח מחויב לבדוק את הטענה שלכם ולהשיב ללשכת האשראי תוך זמן מוגדר בחוק (בדרך כלל ימים בודדים).
- החלטה ותיקון: אם הגוף המדווח מאשר שהייתה טעות, או אם הוא לא ענה במועד (שזה כאילו הודאה באשמה מבחינת לשכת האשראי), המידע השגוי יתוקן בדוח שלכם. לפעמים הוא פשוט יימחק, ולפעמים יתוקן למידע הנכון.
- עדכון וסגירה: לשכת האשראי תעדכן אתכם בסטטוס הפנייה ובהחלטה. וודאו שקיבלתם דוח מעודכן אחרי התיקון.
חשוב להיות עקביים וקצת “לנדנד” אם התהליך מתעכב.
הזמן הוא כסף, ובמקרה הזה, טעות לא מתוקנת יכולה להיות יקרה.
שאלה 5: כמה זמן לוקח לתקן טעות בדוח האשראי?
תשובה: לפי החוק, לשכת האשראי והגוף שדיווח את המידע אמורים לטפל בבקשת התיקון שלכם די מהר. בדרך כלל, התהליך אמור לקחת ימים בודדים, עד שבוע-שבועיים לכל היותר, מהרגע שהגשתם את הבקשה ללשכת האשראי ועד שתקבלו תשובה ועדכון (אם יש תיקון).
שאלה 6: מה קורה אם לשכת האשראי או הגוף המדווח לא מסכימים שיש טעות?
תשובה: אם הם לא מסכימים איתכם, אתם עדיין יכולים להוסיף לדוח שלכם “הערת צרכן”. זו בעצם הצהרה קצרה שלכם שמסבירה את עמדתכם לגבי המידע השנוי במחלוקת. מי שימשוך את הדוח שלכם יראה גם את ההערה הזו, וזה יכול לעזור לו להבין את התמונה המלאה. בנוסף, אתם תמיד יכולים לשקול פנייה לגורמים נוספים כמו הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן או ייעוץ משפטי, אבל ברוב המקרים טעויות שקל להוכיח יתוקנו בתהליך הרגיל.
6. איך לשמור על “עור פנים” פיננסי חלק? טיפים לדירוג אשראי בריא
אחרי שהבנתם את חשיבות הדוח ואיך לתקן טעויות, בואו נדבר על פרואקטיביות.
איך אתם מבטיחים שהסיפור הפיננסי שלכם יהיה סיפור הצלחה, או לפחות סיפור נורמלי בלי דרמות מיותרות? לשמור על דירוג אשראי גבוה ובריא זה לא מדע טילים, אבל זה דורש משמעת.
הנה כמה טיפים שימושיים:
- שלמו חשבונות בזמן: זה הדבר הכי חשוב. תשלומים בפיגור, אפילו של כמה ימים, פוגעים הכי הרבה בדירוג. שימו תזכורות, הקימו הוראות קבע, עשו מה שצריך כדי שהתשלומים יצאו בזמן.
- השתמשו במסגרת האשראי בחכמה: נצלו כמה שפחות ממסגרת האשראי הזמינה לכם (בכרטיסי אשראי וגם במינוס). יחס ניצול גבוה (מעל 50-30% מהמסגרת) נתפס כמסוכן ויכול להוריד את הדירוג.
- ותק חשבונות: ככל שחשבון אשראי (הלוואה, כרטיס אשראי) ותיק יותר והתנהלתם בו טוב, זה תורם לדירוג. אל תסגרו סתם חשבונות ישנים, אלא אם כן אין ברירה (למשל, כי הם עולים לכם כסף מיותר).
- גוונו את סוגי האשראי (אבל בזהירות): שילוב של סוגי אשראי שונים (הלוואה לדירה, הלוואה לרכב, כרטיס אשראי) יכול להראות שאתם יודעים לנהל סוגים שונים של חוב, אבל רק אם אתם מנהלים את הכל היטב. אל תיקחו סתם הלוואות בשביל “לגוון”.
- אל תפתחו יותר מדי חשבונות אשראי חדשים בבת אחת: יותר מדי בקשות אשראי חדשות בזמן קצר (למשל, פתיחת 3 כרטיסי אשראי בחודש אחד) נראות לא טוב.
- בדקו את הדוח שלכם באופן קבוע: לפחות פעם בשנה בחינם. ודאו שהכול מדויק ומעודכן. זה כמו ללכת לרופא לבדיקה תקופתית, רק עבור הכסף שלכם.
ניהול נכון של האשראי שלכם הוא כמו גינה שצריך לטפח. דורש השקעה קטנה וקבועה. והתוצאות? שווה את זה לגמרי.
שאלה 7: האם כדאי לסגור כרטיסי אשראי שאני לא משתמש בהם?
תשובה: זו שאלה טובה ומורכבת. מצד אחד, פחות כרטיסים זה פחות כאב ראש. מצד שני, סגירת כרטיס יכולה להוריד את מסגרת האשראי הכוללת שלכם, מה שיכול להגדיל את יחס הניצול של המסגרות האחרות ולהזיק לדירוג. אם הכרטיס הישן הוא אחד מהוותיקים ביותר שלכם, סגירתו יכולה גם לפגוע ב”ותק” שלכם. המלצה כללית היא לשמור על כרטיסים ותיקים עם היסטוריית שימוש טובה, גם אם משתמשים בהם מעט, כל עוד אין דמי כרטיס גבוהים או סיבה אחרת לסגור אותם.
7. אז מה למדנו ומה עושים עכשיו? סיכום והמלצות למתקדמים (ולאלו שרוצים לישון בשקט)
בואו נסכם את זה בקצרה, כי דיברנו הרבה.
דוח נתוני האשראי האישי שלכם הוא מסמך קריטי. הוא משפיע על החיים הפיננסיים שלכם בצורה משמעותית, לפעמים בלי שתשימו לב, הוא מרכז מידע על ההתנהלות הפיננסית שלכם מכל הכיוונים, והכי חשוב: הוא יכול להכיל טעויות. טעויות שיכולות לעלות לכם ביוקר.
ולכן, הבדיקה התקופתית שלו היא לא המלצה, זו חובה. זה הכוח שלכם. להבטיח שהסיפור הפיננסי שלכם, כפי שמספרים אותו לאחרים, הוא הסיפור האמיתי. ואם מצאתם משהו לא נכון, יש לכם את הכלים לתקן אותו, אל תפחדו לפעול. פנו ללשכת האשראי, הגישו בקשה לתיקון, ועקבו אחריה. ובמקביל, אמצו הרגלי התנהלות פיננסית בריאים: שלמו בזמן, נהלו את החובות שלכם באחריות והדירוג שלכם (והחיים שלכם) יגידו לכם תודה.
עולם הפיננסים לפעמים יכול להיראות מאיים ומסובך. אבל כשאתם מצוידים בידע הנכון, אתם יכולים לנווט בו בביטחון ולהבטיח שהמערכת עובדת בשבילכם, ולא להיפך.
אז קדימה, לכו לבדוק את הדוח שלכם. עכשיו. זה שווה כל רגע.
בהצלחה!