מקבלים החלטות: מה משפיע עלינו בתהליכים האלה?

סביב הזמן הזה בשנה – חגי תשרי, שנה עברית חדשה – אנחנו מוצאים את עצמנו בדרך כלל עמוק בהרהורים, בחשיבה, בהבטחות לעצמנו, בסימון כיווני פעולה לשנה שבפתח.

זה כמובן מאפיין של שנה נורמלית, ואנחנו כמובן לא בשנה נורמלית… אבל באופן אישי אנחנו משתדלים לייצר “איים של נורמליות”. עיסוק בקבלת החלטות, או בתהליכים של קבלת החלטות, הוא בדיוק אי כזה, בעינינו. אי שמקדם התפתחויות טובות – אישיות, מקצועיות, משפחתיות; גדולות יותר או גדולות פחות, אבל בכל מקרה, חיוביות. התפתחויות כאלה לא יכולות לקרות לגמרי סתם, מעצמן. הן דורשות תהליך מקדים.

זה נכון לכל התפתחות או התקדמות, כולל כל עיסוק בכסף ובהשקעות. השקעות הן לא רק כסף, אלא גם חשיבה, תכנון וקבלת החלטות. וכשאנחנו אומרים “תהליכי קבלת החלטות”, אנחנו לא מדברים על אלה של הקבינט המדיני-ביטחוני, אלא על אלה של האדם הפשוט, המשפחה הפשוטה. זה חשוב כדי שנהיה מודעים לעצמנו, לאופן שבו אנחנו חושבים, ואולי גם לחסמים ולדברים שמעכבים אותנו – בכל דבר בחיים, לרבות בעולם הכסף וההשקעות. הרי הכול מתחיל ממודעות…

אז מה עומד מאחורי תהליכים של קבלת החלטות?

בגדול – וזה ממש על קצה המזלג ולא מתוך יומרות גדולות למומחיות גדולה – הפסיכולוגיה מדברת על מספר היבטים, בראשם ענייני קוגניציה (הכרה, ידע, צבירת ידע), ענייני רגש, הטיות חשיבה, והשפעות חברתיות ותרבותיות. ניתן לדבר גם על תפיסת הסיכון, על ההֶקְשר שבו מתקבלת ההחלטה, על המרחק מהיעד (טווח ארוך, טווח קצר) ועל היבטים פיזיולוגיים – כלומר מצב הגוף, שמשפיע כמובן גם הוא על יכולת קבלת ההחלטות שלנו.

קול ההיגיון

נתחיל בנושא הקוגניטיבי. איך המוח שלנו עובד כשאנחנו ניצבים בפני החלטה או בחירה?

אפשר לדמות את התהליך הקוגניטיבי לסוג של “ריקוד” קבוצתי של כלל רכיבי החשיבה: העובדות השונות, ההשלכות של בחירה א או בחירה ב, וחוויות העבר שמאוחסנות בזיכרון שלנו.

“הכוריאוגרפיה” המורכבת הזו של הקוגניציה היא שמעצבת את ההחלטות שלנו.

קול הרגש

עכשיו, בואו נאיר קצת את עולם הרגש, שהוא חלק כל כך חשוב בהתנהלות שלנו. הניסיון שלנו לימד אותנו, שאם אנחנו קשובים לרגשות ולתחושות שלנו, אם אנחנו קשובים לעצמנו, אנחנו מתקדמים בערוצים המתאימים לנו ביותר, אלה שאנחנו רוצים ללכת בהם.

אז איך הרגשות שלנו, בין אם הם פחד או התרגשות, תופסים את מרכז הבמה בתהליכי קבלת ההחלטות?

הם פשוט דומיננטיים מאוד.

וזה לא בהכרח רע, אנחנו רק צריכים להיות מודעים לכך, לתת מקום לכולם ולנהל אותם.

רגשות דוגמת פחד, התרגשות או מתח יכולים להקשות על היכולת שלנו להכריע או להחליט. מנגד, גם רגשות חיוביים יותר, דוגמת שמחה המיתרגמת להתלהבות עשויה להפריע לחשיבה הרציונלית שלנו, לשיקול הדעת.

גם לאינטואיציות יש כאן מקום. תחושות הבטן שאנחנו לא יודעים בדיוק להסביר מה עומד ברקע להן (בדיוק בגלל זה הן נקראות תחושות בטן…) – שוב, מודעות. לא כדאי לנקוט שום מהלך באופן עיוור או חד ממדי – רגשי “על מלא” או רציונלי (ו”קר”) “על מלא”.

הקול המטה

וזה מביא אותנו לנושא הבא – הטיות. עוד היבט חשוב המשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות שלנו.

הטיות קוגניטיביות הן בעצם איזשהו דפוס, איזושהי נטייה שיטתית של אנשים לטעות. לטעות במה? בשיפוט, בתפיסה של משהו, ועוד.

הטיה נפוצה היא למשל הטיית האישוש (כלומר העדפת מידע המאשר לנו אמונות או הנחות יסוד קיימות… מישהו אמר קונספציה..?). עוד הטיות מוכרות הן הטיית העיגון (שהיא הסתמכות רבה מדי על פיסת המידע הראשונה שנתקלנו בה), ושנאת ההפסד (שגורמת לנו לעיתים שלא להבחין ברווחים הפוטנציאליים).

לעיתים ההטיות האלה של החשיבה נובעות גם ממה שאנחנו שומעים סביבנו… האנשים והתרבות שסביבנו, הנורמות חברתיות, אמונות שגדלנו עליהן… במילים אחרות, אלה הן הציפיות התרבותיות והחברתיות שמשפיעות על קבלת ההחלטות שלנו. לעתים קרובות אנשים מצייתים לנורמות מקובלות או לדעתם של אחרים, גם אם הן לא מתאימות להעדפות האישיות שלהם. וזה בהחלט דבר שצריך להיזהר ממנו.

קול הסיכון (או תפיסת הסיכון)

גורם משפיע נוסף על תהליכי קבלת ההחלטות האנושית הוא תפיסת הסיכון. אנשים שונים מחזיקים ברמות שונות של סובלנות לסיכון. חלקם עשויים להיות שונאי סיכונים ולהעדיף אפשרויות בטוחות יותר, בעוד שאחרים עשויים להיות אוהבי סיכון, ואנחנו מכירים את זה היטב מהעולמות שלנו.

בהשקעות, כידוע, אין סיכוי בלי סיכון, זה כמובן בבסיס. אבל ככל שהסיכון גדל, יחד איתו גדל גם פוטנציאל הרווח באותו אפיק או באותה עסקה. בבואנו  להחליט על אפיק השקעות כזה או אחר, או בכלל – על התפתחות משמעותית כלשהי בחיים שלנו, מידת הנכונות שלנו להסתכן משפיעה על ההחלטה שנקבל בסופו של דבר.

קולות נוספים

גורמים נוספים שמשפיעים על ההחלטות שלנו הם גורמים הקשורים לשיקולי זמן (החלטה לטווח ארוך או קצר) ודחיפות ההחלטה – עניין שמשפיע על איכות הבחירה שלנו, לעיתים לא ממש לטובה (כי פעולה מתוך לחץ זה כמעט אף פעם לא דבר טוב).

גם אופן ההצגה של ההחלטה – חיובי/שלילי – יכול לכוון אותנו לבחירה מסוימת. זה נכון גם אם אנחנו ממסגרים אותה לעצמנו וגם אם מישהו חיצוני מציב לנו את הדילמה ואת הבחירות האפשריות. ואחרון חביב – הגוף. חייבים להיות מודעים לגוף. רמות גבוהות של מתח ועייפות למשל עלולות לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי שלנו, מה שמוביל לקבלת החלטות לא אופטימלית. אנחנו חייבים להקפיד על כל מה שהגוף זקוק לו כדי לשמר גם יכולות החלטה טובות.

שנסכם?

אפשר לומר שהבנה – או לפחות היכרות כללית – עם “הפסיכולוגיה שמאחורי קבלת ההחלטות” היא עניין שכדאי לכל אדם לאמץ. זה נכון בכל הֶקְשר, אבל כשאנחנו מדברים על כסף ועל השקעות, זה נכון פי כמה. פיתוח מודעות עצמית וכישורי חשיבה ביקורתית יכולים לתרום לקבלת החלטות מושכלות ויעילות יותר.

שנה (הרבה יותר) טובה שתהיה,
וגמר חתימה טובה.

ברוכים הבאים לפלטפורמה – חדש