שמעו סיפור.
אתם בטח מכירים את הקלישאה – “לשמור כסף ליום גשם”. נשמע כמו משהו מהסרט “מרי פופינס” או איזה סיפור סבתא עתיק. אבל רגע לפני שאתם מעבירים הלאה כי חשבתם שמדובר בעוד מאמר משעמם על חיסכון לפנסיה (שיבוא גם זמנו, אל דאגה!), תנו לנו לספר לכם משהו קצת אחר.
מדובר פה על הרבה יותר מסתם לשים כמה שקלים בצד. זה עניין של שקט נפשי, של חופש פעולה, של היכולת לומר “אני בשליטה” כשהחיים מחליטים לזרוק עליכם קורקינט חשמלי באמצע הדרך.
זה ההבדל בין לחיות בדאגה תמידית מ”מה יקרה אם…”, לבין לדעת שיש לכם גב. וכן, הגב הזה עשוי מנייר בעל ערך. בואו נצלול פנימה ונראה איך הופכים את הקלישאה הזאת למציאות מרגיעה שתעזור לכם לישון טוב יותר בלילה.
“יום גשם” או סתם טפטוף? למה באמת צריך את הדבר הזה?
אז מה זה בכלל הקרן המסתורית הזאת שכולם מדברים עליה, “קרן חירום”?
השם אולי קצת דרמטי, אבל הרעיון פשוט להחריד. זה סכום כסף נזיל. יושב בצד. מחכה בשקט. לא כדי לקנות את האייפון החדש שרק יצא (למרות שמפתה). הוא שם בשביל הרגעים הלא צפויים, הרגעים שבהם הכלכלה העולמית מחליטה להתאפס, המזגן בשיא הקיץ קורס, או האוטו האמין שלכם מחליט שהגיע הזמן לטיול שורשים במוסך שעולה כמו טיסה לחו”ל.
תחשבו על זה כעל כרית אוויר פיננסית. כשאתם נופלים – היא שם כדי לרכך את המכה. במקום להיכנס ללחץ היסטרי, לקחת הלוואה יקרה, או חלילה למכור השקעות שלכם בהפסד רק כדי לכסות הוצאה דחופה – הכסף הזה זמין לכם. הוא מציל אתכם מצרות גדולות יותר, הוא שומר עליכם מלהיכנס למעגל חובות שממנו קשה לצאת, הוא פשוט נותן לכם שליטה. ובעולם הפיננסי, שליטה זה כמו זהב.
רגע, אבל יש לי כרטיס אשראי! זה לא מספיק?
שאלה מצוינת, שרבים שואלים. כרטיס אשראי זה כלי נפלא. באמת. הוא נוח, מאפשר גמישות, ומאפשר לצבור נקודות לטיסה חלומית (אם אתם יודעים מה אתם עושים). אבל הוא לא תחליף לקרן חירום. למה? כי כרטיס אשראי זה חוב. אתם משתמשים בכסף שאין לכם, וצריכים להחזיר אותו. ועוד עם ריבית. ריבית שיכולה להיות מכובדת למדי.
שימוש בכרטיס אשראי להוצאות חירום גדולות פירושו שאתם מתחילים את הדרך להתאוששות הפיננסית עם מינוס. ומינוס עם ריבית זה כמו אבן רחיים על הצוואר. קרן חירום, לעומת זאת, היא כסף שלכם. אתם משתמשים בו, ואז המשימה היא פשוט למלא אותו מחדש, בלי להחזיר ריביות מטורפות לבנק או לחברת האשראי. ההבדל הוא עצום.
המספר הקסום: כמה כסף בדיוק אתם צריכים בקרן הזאת?
טוב, הגענו לשאלת מיליון הדולר (תרתי משמע?). התשובה הקלאסית, שאתם בטח שומעים בכל מקום, היא 3 עד 6 חודשים של הוצאות קיום בסיסיות. בואו נפרק את זה קצת. מה זה “הוצאות קיום בסיסיות”? זה לא טיול למלדיביים או מסעדות בסוף השבוע. אלו הדברים שאתם חייבים לשלם עליהם כדי להמשיך להתקיים בכבוד (פחות או יותר):
- שכר דירה או משכנתה.
- חשבונות (חשמל, מים, גז, אינטרנט, טלפון).
- אוכל (לא קוויאר, אלא מה שבאמת צריך).
- ביטוחים (רכב, דירה, בריאות).
- החזרי הלוואות הכרחיות (לא כאלה שאפשר לדחות).
- תחבורה בסיסית.
- הוצאות חיוניות אחרות (תרופות וכו’).
קחו מחשבון, עברו על הדפים של החודשים האחרונים, ותעשו ממוצע של כמה עולה לכם לחיות באמת חודש אחד, בצורה הכי בסיסית והכרחית. תכפילו את הסכום הזה ב-3, 4, 5, או 6. זה היעד שלכם.
למה 6-3 חודשים?
הטווח הזה קיים כי אין מידה אחת שמתאימה לכולם. היקפהּ האידיאלי של קרן החירום שלכם תלוי בכמה גורמים:
- יציבות תעסוקתית: אם אתם עובדים במקום מאוד יציב, עם ביטחון תעסוקתי גבוה, אולי 3 חודשים יספיקו. אם אתם עצמאים, פרילנסרים, או עובדים בתעשייה עם תנודתיות גבוהה – ייתכן שתצטרכו 6 חודשים, ואולי אפילו יותר, כדי להיות רגועים במקרה של ירידה בהכנסות או הפסקת עבודה.
- מספר תלויים: אם יש לכם ילדים או בני משפחה אחרים שתלויים בכם פיננסית, כל אירוע לא צפוי משפיע על יותר אנשים. כדאי לבנות כרית אוויר גדולה יותר.
- מצב בריאותי וביטוחים: אם יש לכם בעיות בריאותיות כרוניות או שאתם יודעים שהביטוח הרפואי שלכם לא מכסה הכול, כדאי לשקול סכום גדול יותר שיכסה הוצאות רפואיות לא צפויות.
- רמת נוחות אישית: בסופו של דבר, זה גם עניין של מה גורם לכם להרגיש בטוחים. יש אנשים ש-3 חודשים מספיקים להם כדי לישון בשקט, ויש כאלה שרק 6 חודשים ומעלה יתנו להם את תחושת הביטחון שהם צריכים. אל תתביישו להגדיל את הקרן אם זה מה שמרגיע אתכם.
- היקף החובות: אם יש לכם חובות משמעותיים (שאינם משכנתה שגרתית), קרן חירום גדולה יותר יכולה לתת לכם גמישות במקרה של מצוקה.
טיפ קטן: אל תנסו לחשב את הסכום המושלם עד השקל האחרון. תתחילו עם הערכה טובה, והכי חשוב – תתחילו לבנות את הקרן. תמיד אפשר להתאים את היעד בהמשך.
5 שאלות ותשובות על קרן חירום
ש: האם קרן חירום נועדה רק למקרה של פיטורים?
ת: ממש לא! היא מיועדת לכל הוצאה גדולה ובלתי צפויה: תיקון אוטו, הוצאות רפואיות לא מכוסות, תיקונים בבית, וכן, גם אובדן הכנסה זמני.
ש: מה אם יש לי חובות? עדיף קודם לסגור אותם או לבנות קרן חירום?
ת: שאלה קלאסית! הגישה המומלצת היא קודם כול לבנות מיני-קרן חירום קטנה (נגיד 10,000-5,000 ש”ח), כדי להיות מוגנים במקרה של חירום מידי. אחרי שיש לכם את זה, “תתקפו” את החובות עם הריבית הגבוהה. רק אחרי שהחובות האלה נעלמים, תחזרו לבנות את קרן החירום המלאה.
ש: האם אני יכול להשתמש בקרן החירום להשקעות כשיש הזדמנות מעניינת בשוק?
ת: לא! בשום אופן. קרן חירום היא כרית אוויר, לא הון סיכון. היא שם בשביל חירום, לא בשביל אקזיט. שימוש בה להשקעות הורס את המטרה המקורית שלה ומסכן את הביטחון הפיננסי שלכם.
ש: כמה זמן לוקח לבנות קרן חירום?
ת: זה משתנה מאוד ותלוי בסכום שאתם שמים בצד כל חודש וביעד שהצבתם לעצמכם. זה יכול לקחת כמה חודשים טובים ואפילו שנה-שנתיים. העיקר הוא להיות עקביים ולהתקדם לעבר המטרה.
ש: מה קורה אחרי שהשתמשתי בחלק מהקרן?
ת: המשימה הראשונה שלכם ברגע שהחירום חלף היא להחזיר את הכסף לקרן. להתייחס לזה כמו החזר הלוואה עצמית, ולתת לזה עדיפות גבוהה בתזרים המזומנים שלכם עד שהקרן מלאה שוב.
המקום המרגיע: איפה “להחנות” את הכסף הזה שלא נוגעים בו?
אוקיי, אתם יודעים כמה אתם צריכים. עכשיו השאלה הגדולה היא איפה לשים את הכסף הזה? והתשובה, בניגוד למה שאתם אולי חושבים (במיוחד אם אתם חובבי שוק ההון כמוני), היא דווקא מקום משעמם!
העקרון המנחה לגבי מקום אחסון קרן החירום הוא נזילות ובטיחות. אתם חייבים להיות מסוגלים לגשת לכסף הזה בקלות ובמהירות, בלי קנסות ובלי תנודתיות. זכרו, המטרה היא לא להרוויח על הכסף הזה (למרות שאפשר להשיג קצת ריבית), אלא לשמור עליו בטוח ונגיש. זה לא כסף שנועד לצמוח, זה כסף שנועד להגן עליכם.
4 מקומות שכדאי לשקול
- חשבון חיסכון בנקאי נפרד: האופציה הכי פשוטה והכי נפוצה. פותחים חשבון נפרד בבנק שלכם או בבנק אחר. חשוב לוודא שאין עמלות מיותרות ושאין מגבלה על משיכת הכסף. חפשו חשבון שנותן ריבית כלשהי, גם אם היא נמוכה. כל שקל נוסף הוא מבורך. היתרון: נזילות מיידית, בטיחות (פיקדונות בנקאיים מבוטחים עד תקרה מסוימת במדינות מסוימות, וגם בישראל הבנקים יציבים). החיסרון: הריבית בדרך כלל נמוכה מאוד, בקושי מכסה את האינפלציה.
- קרן כספית (Money Market Fund): זו כבר אופציה קצת יותר מתוחכמת (אבל עדיין פשוטה להפליא). קרן כספית משקיעה באפיקים סולידיים מאוד, כמו מק”מים (מלווה קצר מועד של הממשלה) ופיקדונות בנקאיים גדולים. הן נזילות מאוד (אפשר למשוך כסף בדרך כלל ביום עסקים אחד) ופחות תנודתיות מאגרות חוב ארוכות יותר. הריבית לרוב גבוהה יותר מחשבון חיסכון בנקאי רגיל, במיוחד בסביבת ריבית עולה. היתרון: נזילות גבוהה (כמעט כמו בנק), פוטנציאל לריבית מעט גבוהה יותר. החיסרון: אמנם נדיר, אבל יש סיכון תיאורטי (אם כי זניח בקרנות כספיות איכותיות) לרדת מתחת לשווי הנקוב (מה שמכונה “שבירת הדולר”). בישראל יש קרנות כספיות שקליות ודולריות.
- פיקדונות לזמן קצר (עם אפשרות יציאה): חלק מהבנקים מציעים פיקדונות לזמן קצר (כמה חודשים) שמציעים ריבית קצת יותר טובה מחשבון חיסכון רגיל, ועדיין מאפשרים משיכה של הכסף לפני סוף התקופה, לפעמים עם ויתור על חלק מהריבית או עמלה קטנה. היתרון: פוטנציאל לריבית קצת יותר טובה מחשבון חיסכון רגיל. החיסרון: הכסף קצת פחות נזיל מאשר בחשבון עובר ושב או קרן כספית, ויש לרוב קנס או ויתור על חלק מהרווח אם מושכים מוקדם.
- למה לא בשוק המניות או קריפטו? ובכן, ברוכים הבאים לעמית והגר – אתר שמדבר על השקעות! אבל קרן חירום זה הסיפור ההפוך. שוק המניות וקריפטו נוטים לתנודתיות. אתם לא רוצים שהכסף שאתם צריכים לתיקון דחוף באוטו יאבד 20% מהשווי שלו בדיוק ברגע שאתם זקוקים לו. העקרון הוא לשמור את קרן החירום במקום שבו הערך שלה לא ירד בצורה משמעותית, ואתם יכולים לגשת אליה ברגע שצריך. השקעות הן למטרות אחרות לגמרי, עם אופק זמן ארוך יותר וסבילות לסיכון גבוהה יותר.
הבחירה הנכונה עבורכם תלויה ברמת הנוחות שלכם עם טכנולוגיה, הריבית המוצעת בכל אפיק, ורמת הנזילות שאתם מרגישים שאתם צריכים. עבור רוב האנשים, שילוב של חשבון חיסכון נפרד וקרן כספית יכול לעבוד מצוין.
בניית הדרך: איך להגיע ליעד בלי לאבד את השפיות (או את החיוך)?
המספר נראה גדול? אל תיבהלו. רומא לא נבנתה ביום אחד, וגם לא קרן חירום שמנה. הדרך לבניית קרן חירום היא מרתון, לא ספרינט. העיקר הוא להתחיל ולשמור על עקביות.
3 צעדים קטנים עם השפעה גדולה:
- להתחיל בקטן: אם היעד שלכם הוא 50,000 ש”ח, אל תנסו לשים הכל בצד בחודש הראשון. תתחילו עם יעד ראשוני צנוע יותר, נגיד 5,000 ש”ח. זה נראה אפשרי יותר, נותן תחושת הצלחה מהירה, ויוצר מומנטום.
- הפוך את זה לאוטומטי: הדבר הכי קל לעשות זה להגדיר הוראת קבע חודשית מחשבון העובר ושב לחשבון החיסכון או לקרן הכספית שלכם. ברגע שזה אוטומטי, אתם לא צריכים לזכור לעשות את זה, והכסף פשוט נצבר לבד. “שלם לעצמך קודם” – זו חוכמה פיננסית עתיקה שתקפה גם היום.
- תמצאו כסף “אבוד”: העלאה במשכורת? בונוס לא צפוי? סגירת חוב קטן שפנה כסף בתזרים? החזר מס? במקום לשרוף את הכסף הזה על גאדג’טים (טוב, אולי קצת, מותר להתפנק), תדחפו חלק משמעותי ממנו לקרן החירום. זה יכול לקצר משמעותית את הדרך ליעד.
עוד רעיונות יצירתיים:
- אתגרי חיסכון: יש כל מיני אתגרים ברשת (למשל, לחסוך סכום מסוים כל שבוע שעובר). זה יכול להפוך את החיסכון למשחק ולהגדיל את המוטיבציה.
- קיצוץ זמני בהוצאות לא חיוניות: בזמן שאתם בונים את הקרן, אולי כדאי לצמצם קצת בהוצאות הפנאי, המסעדות, או המנויים שאתם לא באמת מנצלים. כל שקל שנחסך הולך ישירות ליעד.
- הכנסה נוספת (אם אפשר): עבודה צדדית, מכירת דברים שאתם לא צריכים – כל הכנסה נוספת שלא נחוצה לקיום השוטף יכולה ללכת ישירות לקרן החירום.
הסוד הוא עקביות. גם אם זה רק 100 ש”ח בחודש בהתחלה, זה עדיף מכלום. תתמקדו בהתקדמות, לא רק ביעד הסופי הגדול.
7 שאלות ותשובות נוספות לקינוח:
ש: בניתי קרן חירום של 6 חודשים. מה עכשיו?
ת: מעולה! המשימה הראשונה היא לשמור עליה מלאה. אם השתמשתם בחלק ממנה, תמלאו אותה שוב. מעבר לזה, אתם חופשיים להפנות כסף פנוי למטרות פיננסיות אחרות כמו חיסכון לפנסיה, השקעות בשוק ההון, או חיסכון למטרות ספציפיות (בית, לימודים וכו’).
ש: כמה ריבית אני אמור לקבל על קרן החירום?
ת: אל תצפו להתעשר מזה. הריבית על קרן חירום תהיה בדרך כלל נמוכה משמעותית מזו שאפשר להשיג מהשקעות במניות או נדל”ן. המטרה היא לא להרוויח הרבה, אלא לשמור על הערך של הכסף ועל הנזילות שלו. כל ריבית שאתם מקבלים היא בונוס נחמד.
ש: האם אני יכול להחזיק את קרן החירום שלי בכמה מקומות שונים?
ת: כן, בהחלט! זה יכול להיות רעיון טוב לפזר את הכסף בין חשבון חיסכון וקרן כספית, למשל. זה גם יכול לעזור לכם לא לראות את כל הסכום בחשבון אחד ולהתפתות להשתמש בו למשהו לא חירום.
ש: קרן החירום שלי שוכבת סתם בחשבון עובר ושב. זה בסדר?
ת: עדיף מאשר לא לבנות אותה בכלל, אבל לא אידיאלי. בדרך כלל חשבונות עובר ושב לא צוברים ריבית (או שהיא ממש אפסית), וקל מאוד להתבלבל בין הכסף הזה לכסף שנועד להוצאות שוטפות ו”לבזבז” אותו בטעות. עדיף חשבון נפרד או אפיק אחר שקשה יותר לנגוע בו ביום יום.
ש: האם כדאי לבנות קרן חירום בדולרים או בשקלים?
ת: אם רוב ההוצאות שלכם הן בשקלים, הגיוני להחזיק את רוב הקרן בשקלים. אם אתם צפויים להוצאות גדולות בדולרים בעתיד (למשל, לימודים בחו”ל, הוצאות רפואיות), אפשר לשקול להחזיק חלק מהקרן בדולרים. קחו בחשבון את ענייני המרה ושערי חליפין.
ש: מה ההבדל בין קרן חירום לחיסכון למטרות ספציפיות (קניית רכב, טיול)?
ת: קרן חירום היא ל”כל צרה שלא תבוא”, הוצאות לא צפויות. חיסכון למטרות ספציפיות הוא כסף שאתם שמים בצד למטרה ידועה ומתוכננת (גם אם האפיק שונה – לפעמים עדיף להשקיע לטווח ארוך למטרה גדולה). קרן חירום תמיד צריכה להיות נזילה ובטוחה יותר מאשר חיסכון למטרה ספציפית, במיוחד אם המטרה רחוקה.
ש: האם אני צריך להתאים את גודל קרן החירום שלי עם הזמן?
ת: בהחלט! החיים משתנים, ההוצאות שלכם משתנות, המצב התעסוקתי משתנה, והמשפחה גדלה (או קטנה). כדאי לבדוק מחדש את גודל קרן החירום המומלץ עבורכם מדי שנה-שנתיים, ולוודא שהוא עדיין תואם את המצב הפיננסי והאישי שלכם.
המפתח לשקט: מה אתם מרוויחים באמת מכל ה”שיעמום” הזה?
אז בואו נסכם. בניית קרן חירום זה לא הדבר הכי מרגש בעולם הפיננסי. אין פה אקשן של מניות שעפות לשמיים או דיבידנדים שמתפוצצים בחשבון. זה כמו לאכול ברוקולי במקום שוקולד – זה אולי פחות טעים בטווח הקצר, אבל זה ממש ממש טוב לבריאות הפיננסית שלכם בטווח הארוך.
מה אתם מקבלים בתמורה למאמץ ול”שיעמום” הזה?
- שקט נפשי: הידיעה שיש לכם כרית אוויר במקרה של צרה מאפשרת לכם לישון טוב יותר ולהפחית את הלחץ היומיומי.
- הגנה על ההשקעות שלכם: במקום למכור מניות בהפסד בזמן ירידות שוק כדי לכסות הוצאה דחופה, אתם יכולים להשתמש בקרן החירום ולתת להשקעות שלכם זמן להתאושש ולצמוח.
- גמישות פיננסית: אתם יכולים להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות בלי להיכנס לחובות יקרים.
- יכולת לנצל הזדמנויות (בזמן הנכון): לא קשור ישירות לקרן חירום, אבל כשיש לכם בסיס פיננסי איתן, קל יותר לחשוב על אפיקים אחרים כמו השקעות ולנצל הזדמנויות כשהן מגיעות (בכסף המיועד לכך!).
בניית קרן חירום זה אחד היסודות החשובים ביותר של בניין פיננסי איתן. זה הצעד הראשון לפני שקופצים להשקעות מורכבות יותר. זה מגן עליכם כשהגלגל פתאום עוצר או נוסע אחורה. אז קחו אוויר, תתחילו לחשב, תבחרו מקום אחסון משעמם אך בטוח, והכי חשוב – תתחילו לחסוך עוד היום. הגרסה העתידית שלכם תודה לכם, ובגדול. בהצלחה במסע הפיננסי שלכם!