אנרגיה מתחדשת: איפה הכסף פוגש את השמש והרוח?

תשכחו רגע מזה שכולם מדברים על “ירוק”. בואו נדבר תכלס. על כסף. על השקעות. וספציפית, על אלה שמוכרים לנו חשמל מהשמש ומהרוח.

נשמע לכם מסובך? מרוחק? אולי אפילו קצת משעמם?

תחשבו שוב.

יש פה עולם שלם של אפשרויות, שדורש הבנה, אבל יכול להיות שווה ממש. אם רק יודעים איפה לחפש ומה לשאול.

אז קחו נשימה עמוקה, ונצא למסע – כזה שיפרק לכם את כל מה שחשבתם שידעתם, וייתן לכם את הכלים להסתכל אחרת על השדה הסולארי הבא שתראו, או על הטורבינה שמסתובבת באופק.

האם כל הירוק הזה שווה לכם כסף? (רמז: אולי)

בואו נודה בזה. אנחנו שומעים המון על אנרגיה מתחדשת. זה בכל החדשות. בכל שיחה על עתיד העולם.

אבל מה זה אומר עליכם? על תיק ההשקעות שלכם? האם זה רק טרנד חולף? או אפיק השקעה לגיטימי, עם פוטנציאל אמיתי, שלא תלוי רק ברצון הטוב של פוליטיקאים, או בזה שפייסבוק התמלאה בתמונות של דובים רעבים.

אנחנו מדברים כאן על תשתיות. משהו פיזי, שיוצר חשמל., שנמכר בכסף. הרבה פחות תנודתי מחברות טכנולוגיה ששורפות מזומנים, הרבה פחות תלוי במחיר הנפט מכלכלות מסורתיות.

זו אנרגיה שעומדת בפני עצמה. שנשענת על כוחות הטבע, ועל הרבה מאוד הנדסה טובה. וכן, על חוזים ארוכי טווח. ממש כמו נדל”ן מניב, רק שהדיירים שלכם הם השמש והרוח, והשכירות מגיעה מחברות החשמל.

רוח מול שמש: מי מנצח בקרב על הארנק שלכם?

כשמדברים על השקעה בתשתיות ספציפיות, שני השחקנים העיקריים הם חוות רוח ושדות סולאריים.

שניהם מדהימים בדרכם, שניהם מייצרים חשמל נקי, אבל הם ממש לא אותו הדבר. יש להם מאפיינים שונים, יתרונות, וחסרונות קטנים.

1. שדות סולאריים: היציבות של זריחה ושקיעה

אנרגיה סולארית מבוססת על קליטת אור השמש.

זה נשמע פשוט. וזה באמת די פשוט בהיבט הטכנולוגי. פנלים סולאריים ממירים אור לחשמל. קל להבנה.

הפקת החשמל די צפויה בטווח הקצר (כי אנחנו יודעים מתי השמש תזרח ותשקע), ובטווח הארוך (מבוסס על ממוצעי קרינה של עשרות שנים). הקמה של שדות סולאריים הפכה לזולה משמעותית בעשורים האחרונים: טכנולוגיה “בוגרת”, פרוסה בכל העולם ותהליך ההקמה מהיר יחסית. מאפיינים נוספי – נדרש שטח גדול יחסית והתפוקה הגבוהה ביותר היא בשעות היום, כשהשמש בשיאה, מה שיוצר אתגר של אגירה (פתרון שנמצא בהתפתחות מטורפת בפני עצמו).

2. חוות רוח: האם הרוח תמיד לטובתכם?

טורבינות רוח הן הפסלים הענקיים האלה שאתם רואים לפעמים באופק. או בים. הן ממירות אנרגיית רוח לאנרגיה חשמלית. הטכנולוגיה קצת יותר מורכבת מהפנלים הפשוטים.

הטורבינות עצמן ענקיות, הקמתן דורשת לוגיסטיקה מורכבת, והמיקום קריטי לחלוטין (צריך רוח! והרבה).

היתרון הגדול? טורבינה אחת יכולה לייצר הרבה חשמל. במיוחד הטורבינות הימיות.

התפוקה? פחות צפויה ממש בטווח המיידי. כי הרוח, אתם יודעים, לפעמים יש ולפעמים אין.

אבל בטווח הארוך, באתרים עם רוח טובה, התפוקה הממוצעת ידועה למדי. עלויות ההקמה לכל יחידת כוח (מגה-וואט) ירדו גם כן, אבל עדיין גבוהות יותר לרוב מפרויקט סולארי דומה.

אז מה עדיף? תלוי איפה אתם משקיעים. ומהם מאפייני האתר.

לרוב, תיק השקעות בתשתיות אנרגיה מתחדשת משלב בין השתיים. כדי לפזר סיכון.

שאלה חשובה: האם השקעה באנרגיה מתחדשת זה לעשירים בלבד?

תשובה: ממש לא! בעבר, השקעה ישירה בפרויקטים דרשה הון עתק. היום, יש מסלולים שנגישים לקהל רחב יותר, כמו מניות, קרנות סל, וגם קרנות השקעה שמאפשרות השקעה בסכומים נמוכים יותר (יחסית) מפעם.

איך בכלל מכניסים את היד (ואת הכסף) לתחום הזה?

עכשיו מגיעים לחלק המעניין. איך אתם יכולים להפוך לחלק מזה?

יש כמה דרכים עיקריות. כל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה.

א. קונים את הפרויקט (כמעט): השקעה ישירה

זו הדרך הכי קרובה להיות הבעלים של שדה סולארי או חווה טורבינות. בדרך כלל מדובר על השקעה פרטית, דרך קרנות השקעה בתשתיות. או באופן ישיר אם יש לכם כיסים עמוקים ורצון להתעסק עם זה.

היתרון: שליטה גדולה יותר (אם כי לרוב מנוהלת על ידי מומחים), פוטנציאל לתשואות גבוהות יותר (אם הפרויקט מצליח).

החיסרון: כניסה יקרה מאוד, חוסר נזילות מוחלט (קשה למכור חתיכה מטורבינה או פנל), דורש בדיקת נאותות מעמיקה מאוד.

ב. קונים חברות שבונות/מפעילות: השקעה ציבורית במניות

זו הדרך הנגישה ביותר לרוב האנשים. קונים מניות של חברות שנסחרות בבורסה, חברות שמפתחות פרויקטים סולאריים ורוח, שמקימות אותם, שמפעילות אותם לאורך שנים.

יש חברות ענק בינלאומיות, ויש חברות מקומיות.

היתרון: נזילות גבוהה (אפשר למכור מחר). כניסה קלה.

החיסרון: אתם לא הבעלים הישירים של הנכס, אתם חשופים לניהול החברה, לשוק המניות הכללי, ולא רק לביצועי הפרויקטים הספציפיים.

ג. קונים סל של הכול: קרנות סל (ETFs) וקרנות נאמנות

זו דרך מעולה לפזר את הסיכון. לקנות במכה אחת חשיפה לעשרות או מאות חברות, או פרויקטים, תלוי בסוג הקרן.

יש קרנות שמתמחות רק באנרגיה מתחדשת, יש שמתמחות בתשתיות בכלל (שכוללות גם כבישים, גשרים, צינורות וכו’).

היתרון: פיזור מדהים, ניהול מקצועי (אמור להיות), נזילות גבוהה, דמי ניהול נמוכים יחסית (ב-ETFs).

החיסרון: אתם קונים “חבילה”. אין לכם שליטה על הבחירה, אתם חשופים לביצועי הסל כולו, לא רק לחברות או הפרויקטים שהכי אהבתם.

שאלה חשובה: האם התשואות באנרגיה מתחדשת בטוחות ויציבות כמו שזה נשמע?

תשובה: הן יכולות להיות יציבות, במיוחד בפרויקטים עם חוזי מכירת חשמל (PPAs) ארוכי טווח ומבנה פיננסי חזק. אבל הן לא בטוחות במאה אחוז. יש סיכונים, כמו בכל השקעה, עליהם נדבר עוד רגע (אבל בכיף ובקלילות, אל תדאגו).

סיכונים וסיכויים: מה יכול להשתבש (ולמה זה לא סוף העולם)?

בואו נדבר על הצד ה”פחות זוהר”. אין השקעה בלי סיכון, גם לא באנרגיה ירוקה. אבל חשוב להבין את הסיכונים הספציפיים ולראות איך אפשר להתמודד איתם.

ולא פחות חשוב – לראות את הפוטנציאל העצום.

א. הפוטנציאל המניב: למה זה מרגש?

• זרם הכנסות יציב: פרויקטים רבים נשענים על חוזי מכירת חשמל ארוכי טווח (PPAs) עם חברות גדולות או חברות חשמל. זה כמו לקבל צ’ק שכירות קבוע לעשרות שנים.
• הגנה מפני אינפלציה: חלק מהחוזים צמודים למדד המחירים, מה שמעניק הגנה מפני שחיקת ערך הכסף.
• תמיכה ממשלתית: למרות שזה משתנה, ממשלות רבות בעולם תומכות באנרגיה מתחדשת באמצעות תמריצים, סובסידיות או הטבות מס. זה משפר את הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים.
• צמיחה בביקוש: העולם צורך יותר ויותר חשמל. המעבר למכוניות חשמליות, חימום חשמלי ודיגיטציה – כל אלה רק מגדילים את הצורך בחשמל. ואנרגיה מתחדשת היא חלק גדול מהפתרון הזה.

ב. הסיכונים ששווה להכיר (ולא להיבהל מהם):

• סיכון רגולטורי/מדיניות: ממשלות יכולות לשנות מדיניות, לבטל תמריצים. זה הסיכון הכי “מפחיד” לפעמים. אבל לרוב, שינויים כאלה חלים בהדרגה או על פרויקטים עתידיים, ופרויקטים קיימים עם חוזים ארוכים מוגנים יחסית.
• סיכון מזג אוויר: פחות שמש או פחות רוח מהצפוי משפיעים על התפוקה. פיזור גאוגרפי עוזר לצמצם את הסיכון הזה. גם ממוצעי עבר לאורך עשרות שנים נותנים תמונה טובה.
• סיכון טכנולוגי: למרות שהטכנולוגיות בוגרות, תמיד יש שיפורים. פנלים חדשים יעילים יותר, טורבינות גדולות יותר. זה פחות סיכון לבעלי פרויקטים קיימים ויותר תחרות עתידית.
• סיכון מימון וריבית: פרויקטים כאלה ממומנים בחלקם הגדול בחוב. עליית ריבית מייקרת את המימון לפרויקטים חדשים ויכולה להשפיע על התשואה.
• סיכון Counterparty: האם הגוף שקנה מכם את החשמל (חברת החשמל או חברה גדולה אחרת) יצליח לשלם לאורך כל החוזה? לרוב מדובר על גופים חזקים, אבל תמיד כדאי לבדוק.

בקיצור, יש פה פוטנציאל לתשואות יציבות שמגיעות מנכסים פיזיים מניבים, עם סיכונים ספציפיים שצריך להכיר ולא לפחד מהם, אלא להבין אותם.

שאלה חשובה: האם השקעה כזו עוזרת לי “להרגיש טוב” בנוסף לכסף?

תשובה: בהחלט! רבים רואים בהשקעה באנרגיה מתחדשת השקעה עם השפעה חיובית (Impact Investing). אתם לא רק מרוויחים כסף, אתם גם תומכים במעבר לעולם ירוק יותר. זה בונוס נחמד מאוד, אם כי לא צריך להיות הסיבה היחידה להשקעה.

ישראל, ארה”ב ושאר העולם: איפה הכי כדאי לשים את הפוקוס?

השוק הישראלי קטן יחסית לשווקי עולם, אבל הוא בהחלט צומח. יש פה חברות ציבוריות ופרטיות שמתמחות בתחום, רגולציה מקומית, אתרים מתאימים.

היתרון בשוק המקומי: הכרות קרובה יותר עם השחקנים והרגולציה.

החיסרון: פחות אפשרויות פיזור, פחות נזילות בחלק מההשקעות.

השוק האמריקאי, לעומת זאת? ענק.

הזדמנויות בכל פינה. מגוון מטורף של חברות ציבוריות. קרנות השקעה. ETFs שמתמקדים בתחום.

מדינות שונות בארה”ב עם מדיניות תמיכה שונה.

היתרון: עומק שוק אדיר, נזילות גבוהה, אפשרויות פיזור גאוגרפי (בתוך ארה”ב) ו”נושאי”.

החיסרון: צריך להבין את המורכבות של השוק האמריקאי – רגולציה פדרלית ומדינתית.

והעולם?

אירופה הייתה חלוצה בתחום. אסיה צומחת בקצב מטורף. כל יבשת עם המאפיינים שלה.

השקעה גלובלית מאפשרת פיזור סיכונים עוד יותר גדול. לא רק בין טכנולוגיות (רוח/שמש) אלא גם בין רגולציות ומזג אוויר שונים.

איפה הפוקוס? תלוי בכם.

ברמת הנוחות שלכם עם שווקים שונים, ביכולת שלכם לבצע בדיקות נאותות (גם באמצעות קרנות), ובמטרות ההשקעה שלכם.

שאלה חשובה: מה יותר חשוב: הטכנולוגיה (סולארי מול רוח) או המיקום?

תשובה: שניהם קריטיים, אבל המיקום הוא לרוב הגורם המגביל העיקרי. גם הטכנולוגיה הסולארית הכי מתקדמת לא תעזור אם אין שמש, וטורבינת הרוח הכי גדולה לא תייצר חשמל אם אין רוח משמעותית. מיקום עם משאבי טבע טובים (שמש או רוח) הוא הבסיס לפרויקט מוצלח.

בדיקת נאותות: לא חייבים להיות מהנדסי חשמל, אבל כדאי להבין כמה דברים קטנים

אז החלטתם שזה בשבילכם. איך מתחילים לברר?

גם אם אתם משקיעים בקרן או במניה של חברה גדולה. כדאי להבין מה אתם קונים.

א. מסמכי הפרויקט: הם הסיפור כולו

זה החלק הכי “משפטי/הנדסי” אבל הוא הבסיס. ה-PPA (Power Purchase Agreement) הוא המסמך הכי חשוב.

מי קונה את החשמל? באיזה מחיר? לכמה שנים? האם המחיר קבוע או משתנה? מה קורה אם הפרויקט לא מייצר חשמל?

בנוסף לזה, יש אישורים רגולטוריים, רישיונות, חוזי הקמה ותחזוקה. לא חייבים לקרוא כל מילה, אבל צריך לוודא שמי שמנהל את ההשקעה (אתם, או מנהל קרן) מבין את המסמכים האלה לעומק.

ב. האנשים מאחורי הפרויקט: לא פחות חשוב

מי מפתח את הפרויקט? מי בונה אותו? מי יתחזק אותו במשך 20-30 שנה? לחברות ולצוותים האלה יש ניסיון? האם הם עמדו בלוחות זמנים ותקציבים בפרויקטים קודמים?

בחירה בצוות ניהול מנוסה ואמין יכולה לעשות את ההבדל בין הצלחה לאתגרים מורכבים.

ג. המספרים: כמה זה עולה וכמה זה מכניס?

איך בנוי מבנה המימון? כמה הון עצמי הושק? כמה חוב? מה הריבית על החוב? מה התחזיות לתפוקת חשמל? מה התחזיות להכנסות (מבוסס על ה-PPA)? מה צפי העלויות התפעוליות?

ומה הכי חשוב? מהי התשואה הפנימית הצפויה (IRR) של הפרויקט?

זה לא אומר שהתשואה הזו מובטחת. אבל זה מדד שמראה את הפוטנציאל הכלכלי.

שאלה חשובה: האם כל הפרויקטים הסולאריים או הרוח דומים?

תשובה: ממש לא. כמו שלכל בניין יש מאפיינים שונים (מיקום, גודל, דיירים), גם לכל פרויקט אנרגיה מתחדשת יש את הסיפור שלו. הוא תלוי במיקום הגיאוגרפי המדויק, איכות השמש/רוח באתר, סוג ואיכות הציוד, תנאי ה-PPA, מבנה המימון והצוות המנהל. זה מה שהופך את בדיקת הנאותות לחשובה כל כך.

לסיכום (אבל אל תפסיקו כאן):

השקעה בתשתיות אנרגיה מתחדשת, כמו שדות סולאריים וחוות רוח, היא כבר לא רק נישה אקזוטית.

זו קטגוריית נכס לגיטימית, עם מאפיינים ייחודיים. פוטנציאל להכנסות יציבות ועמידות (יחסית) בפני טלטלות שוק מסוימות.

בין אם אתם בוחרים בדרך הישירה (מורכבת ויקרה), או דרך השוק הציבורי (נגישה ונזילה יותר) – חשוב להבין מה אתם קונים. את ההבדלים בין סולארי לרוח, את היתרונות (השכירות מהטבע!) ואת הסיכונים (מדיניות, מזג אוויר).

זה עולם מרתק שמשלב טכנולוגיה, טבע, פיננסים וקצת תקווה לעתיד טוב יותר.

אז בפעם הבאה שתראו טורבינה מסתובבת, או שדה פנלים נוצץ בשמש, אולי תחשבו על זה לא רק כעל אנרגיה ירוקה, אלא כעל הזדמנות השקעה. אחת שאולי שווה לכם להכיר קצת יותר לעומק.

המידע שקיבלתם כאן הוא נקודת התחלה מצוינת. עכשיו, הכדור אצלכם.