אנחנו כל הזמן מדברים על כסף והשקעות, על כל עולם המונחים שנובע או שקשור לכסף ולהשקעות.
בתוך העולם הזה, “כסף ישן” ו”כסף חדש” הם שני מונחים, שבתכלס הם ממש מונחי יסוד בשפת הכסף וההשקעות.
נסביר את החשיבות שלהם, או של הבנת המשמעות שלהם, עבורנו כמשקיעים.
כסף ישן
המונח “כסף ישן” מתייחס לעושר שעובר מדור לדור בתוך משפחה. העושר הזה, או ההון, הוא נכס שנבנה לאורך זמן רב באמצעות השקעות נכונות ותחזוקה שוטפת, מתמשכת. של העושר הקיים.
המקור של המושג הזה מגיע מהעמדות הגבוהים של אירופה וארה”ב, היו שם משפחות עשירות שניהלו את הנכסים שלהם במשך דורות רבים. למשל, משפחות רוקפלר, משפחת רוטשילד ועוד משפחות מוכרות אחרות במאות ה-19-18, הן דוגמאות טובות ל”כסף ישן” משפחתי כזה.
בעצם מדובר במשהו הרבה יותר רחב מאשר “רק” הון כספי. במילים אחרות, “כסף ישן” מתייחס גם לנכסים פיזיים, כמו נדל”ן, גם לעסקים משפחתיים שונים ואפילו לרכוש או פריטים בעלי ערך רב, כגון יצירות אמנות שעוברות בירושה.
לרוב הכסף הזה מנוהל בצורה מאוד שמרנית וזהירה.
מדוע? כדי להבטיח שהוא ימשיך לעבור מדור לדור, לאורך שנים ארוכות.
כלומר, “כסף ישן” זה עולם שלם הכולל גם תכנון פיננסי מדוקדק וסוגיות של מיסוי, כשהמטרה היא מזעור הפסדים וצמיחה – כמו שאמרנו – לאורך שנים.
כסף ישן, בעיני רבים, מסמל יציבות, ביטחון ושימור ערך לאורך זמן. נדל”ן הוא, כאמור, אחד האפיקים המרכזיים שמאפשרים לכסף הישן להתיישן ולהעלות את ערכו מדור לדור…
יש כמה סיבות מרכזיות לכך, שאנחנו חוזרים עליהן כל הזמן, ואולי כאן זו באמת הזדמנות להדגיש אותן שוב.
אז למה להשקיע בנדל”ן?
הסיבה הראשונה היא הערך שלו שנשמר לטווח ארוך – לאורך זמן ערכו של הנדל”ן נוטה לכל הפחות להישמר, ואף לעלות. כמובן שיש משברים וירידות ואפילו התרסקויות, אבל כשמדברים במונחים של עשרות שנים ויותר, אפשר לדבר על עלייה.
יתרון נוסף ישי לנו הוא מימוש של עליית הערך גם בטווחי זמן בינוניים במיוחד באזורים מבוקשים או מתפתחים ששם אפשר להפיק רווחי הון משמעותיים בעת מכירת הנכס.
סיבה נוספת היא האפשרות ליצור תזרים. הכנסה פסיבית. נכסים מושכרים הם מקור לתזרים שוטף הביתה, בנוסף למשכורות שלנו מעבודה, ובשלב כלשהו אף כתחליף למשכורות האלה.
בנוסף, נדל”ן נחשב לאחד האפיקים היעילים ביותר להגנה מפני אינפלציה. בעוד שערך הכסף נוטה לרדת עם עליית המחירים, ערך הנדל”ן וההכנסות מהשכרתו נוטים לעלות, ובכך משמרים את הכוח הקנייה של ההשקעה.
עוד עניין הוא המינוף. נדל”ן אפשר לקנות באמצעות מינוף – כלומר עם הון עצמי מצומצם יחסית ניתן לרכוש לא מעט נכסים שהם במידה רבה מתכון ליצירת (או להגדלת) עושר.
גיוון. נדל”ן מאפשר לגוון את תיק ההשקעות ומאזן את ההשקעות שלנו בשוק ההון – אותו שוק שנתון לתנודתיות רבה יותר. שילוב נדל”ן בתיק ההשקעות מקטין את הסיכון הכולל ומגדיל את הסיכוי להצלחה כלכלית ארוכת טווח.
אגב, הדבר הזה נכון שבעתיים בעידן המודרני, שמאופיין בין היתר בתנודתיות רבה בשווקים הפיננסיים. השקעה בנדל”ן מתבררת כאסטרטגיה אטרקטיבית במיוחד; הצורך בהשקעות יציבות ובנות קיימא הופך למכריע, במיוחד עבור אלו השואפים לשמר את עושרם ולהבטיח את עתידם הכלכלי של הדורות הבאים.
כמובן, שכמו בכל השקעה, גם בהשקעה בנדל”ן יש סיכונים, אבל באופן יחסי, וכמובן אם משקיעים “נכון” – במקומות הנכונים, עם הגורמים הנכונים, ובתנאים הנכונים – באופן יחסי ההשקעה הזו היא השקעה יציבה וכזאת שמאפשרת לנו צבירה והעברה של ההון לדורות הבאים.
משפחות “כסף ישן”
אז אמרנו שהכסף הישן מתאפיין באסטרטגיות השקעה שמרניות ומתמשכות. המשפחות העשירות האלה לרוב מחזיקות בתיקי השקעות מגוונים ומרוכבים, שמשלבים נכסים בטוחים כמו נדל”ן ונכסים מניבים אחרים.
הם פחות נוטים להשקעות מסוכנות או ספקולטיביות, בשונה מ”המשקיעים החדשים” שמחפשים לעיתים קרובות הזדמנויות עם סיכון גבוה ותשואה גבוהה.
המשפחות העשירות שמחזיקות ב”כסף הישן” מחפשות יציבות ומנהלות אורח חיים של השקעות, ולא רווחים מהירים.
לעיתים המשפחות האלה מקפידות לא רק לשמר את העושר שלהן באמצעות השקעות יציבות באפיקים ובעסקים היציבים, אלא גם את הערכים שלהן באמצעות תמיכה במיזמים חברתיים שתואמים ומקדמים את תפיסת עולמן הערכית.
ספציפית בישראל יש פחות “כסף ישן” במובן האירופאי או האמריקני, כי המדינה יחסית צעירה. אבל בהחלט יש משפחות שהצליחו לבנות עושר לאורך דורות בעיקר דרך עסקים משפחתיים, חקלאות, ונדל”ן. יש הרבה מה ללמוד מהמשפחות האלה – אפשר ללמוד המון מהגישה שלהן לתכנון פיננסי ארוך טווח, לניהול הסיכונים ולשמירה על העושר.
אז מה אנחנו לוקחים איתנו מהמונח “כסף ישן”?
המסר המרכזי הוא ששמירה על עושר והעברתו לדורות הבאים דורשות תכנון, סבלנות ושיקול דעת. אנחנו אומרים את זה כבר שנים ועושים את זה כבר שנים, והנה עכשיו יש כאן חיבור מעניין למונח הזה, הוותיק, “כסף ישן”.
“כסף ישן” ונכסים נדל”ניים מציעים לרוב שילוב אידיאלי של יציבות, הכנסה פסיבית או תזרים, עליית ערך והגנה מפני אינפלציה.
המשקיעים בנדל”ן, או בכלל בעולמות האלטרנטיביים יכולים לייצר כסף וליהנות משמירה על ערכו ומהעברתו לדורות הבאים שלהם. בכך הם למעשה יכולים להפוך אותו ל”כסף ישן”… שנשמר וצומח במשפחה לטווח הארוך.
וזו למעשה המטרה שלנו, כתא משפחתי. לחיות את חיינו תחת תפיסת עולם של השקעות, התכנון, החשיבה לטווח ארוך, ההכנסה הפסיבית לצד ההפסדים והלמידה – כל אלה הם מה שראינו, מה שרצינו לעצמנו ומה שיצרנו.
כסף חדש
אחרי שדיברנו על כסף ישן, גם לכסף החדש מגיע שנתייחס אליו. גם לו יש קשר הדוק לעולם ההשקעות.
אז אם “כסף ישן” הוא הון – שאמרנו שהוא לא רק כספי – שנצבר במשפחות לאורך שנים, “כסף חדש”, באופן לא מפתיע, מתייחס לעושר שנצבר יחסית לאחרונה.
מה זה “לאחרונה”? לרוב הכוונה היא לדור אחד או שניים.
במילים אחרות, בניגוד ל”כסף ישן” שמתקיים ומתפתח באופן רב-דורי או בין-דורי, הכסף החדש מגיע בדרך כלל מסוג של אקזיטים עסקיים, יזמיים, טכנולוגיים וכו’, שהתרחשו בפרק זמן יחסית קצר.
כסף חדש הוא למעשה המנוע של הכלכלה המודרנית, במיוחד בעידן הטכנולוגי שבו אנו חיים. באיזשהו אופן אפשר לחשוב עליו בעצם כמערכת הזנה של הכסף הישן.
ומאיפה הגיע המונח הזה? מה המקור שלו?
“כסף חדש” או New Money”” מקורו בעשורים האחרונים, עם עליית תעשיית ההייטק וכל העולם הטכנולוגי. אפשר לראות את זה בעיקר מאז שנות ה-80 וה-90, כשהחברות הטכנולוגיות הגדולות כמו מיקרוסופט, אפל וגוגל התחילו לשנות את הכלכלה העולמית.
איפה ההשקעות בין ישן לחדש?
ההבדל המרכזי בין “כסף ישן” ל”כסף חדש” בכל הנוגע להשקעות הוא בגישה לסיכון ולחדשנות.
“כסף ישן” מתאפיין, כמו שאמרנו, בגישה שמרנית ומבוקרת, עם אסטרטגיית השקעות המוכוונת לטווח ארוך בנכסים בטוחים יחסית כמו נדל”ן ועסקים מבוססים.
לעומת זאת, “כסף חדש” נוטה להיות מושקע בצורה יותר “אגרסיבית” ויותר פתוחה לחדשנות. משקיעים שמשתייכים ליצרני “הכסף החדש” מחפשים לרוב הזדמנויות לצמיחה מהירה ומוכנים לקחת סיכונים גדולים יותר.
דוגמה קלאסית לאנשי “הכסף החדש” הם היזמים בעמק הסיליקון שבקליפורניה, שהפכו למיליארדרים בזכות חברות הטכנולוגיה החדשניות שהקימו. השמות הבולטים בהקשר הזה הם, למשל, מארק צוקרברג מפייסבוק ואלון מאסק מטסלה ומ-SpaceX.
בקיצור, הכסף החדש הוא תוצאה של יזמות וחדשנות. חלק גדול מ”המשקיעים החדשים” האלה מגיעים מתחומים כמו טכנולוגיה, פיתוח האינטרנט ומדעי החיים. הם השקיעו במיזמים שנראו מאוד מסוכנים בתחילת הדרך, אבל הצליחו בענק.
בעולם ובישראל
התופעה או המגמה הזו משפיעה גם על השוק ועל הכלכלה הגלובלית. “הכסף החדש” משנה את הדינמיקה הכלכלית. החדשנות והתעשיות החדשניות שהוא מתבסס עליהן הרי זזות וצומחות ומשתנות כל הזמן. לדוגמה, אפל וגוגל לא רק הפכו לחברות ענק, אלא גם שינו את האופן שבו אנו עובדים, מתקשרים וצורכים מידע.
אשר לישראל – כמדינה הידועה כ”סטארט-אפ ניישן”, יש לנו הרבה דוגמאות לכסף חדש. אדם נוימן, מייסד WeWork, וגיל שויד, מייסד צ’ק פוינט, הם דוגמאות מצוינות ליזמים שהצליחו ליצור עושר משמעותי בזמן קצר יחסית דרך חדשנות וטכנולוגיה (נכון שיש גם נפילות מהירות, אבל שוב – זה חלק מעולם היזמות וההשקעות).
ואיך זה משפיע על השוק המקומי ועל המשקיעים הצעירים? באופן משמעותי.
“הכסף החדש” מעודד צעירים ליזום ולחדש, וזה גם משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על השקעות.
משקיעים צעירים בישראל ובעולם מחפשים הזדמנויות בתחומים מתפתחים כמו טכנולוגיה, בינה מלאכותית, אנרגיה ירוקה ומטבעות דיגיטליים.
זה יוצר דינמיקה מעניינת של סיכונים מצד אחד, אבל גם של סיכויים ורווחים ופיתוח מצד שני.
ומה בין “כסף חדש” לבין השקעות אלטרנטיביות?
כסף חדש משפיע רבות על התחום הזה, מכיוון שהמשקיעים מחפשים לעיתים קרובות הזדמנויות לצמיחה מהירה ולרווחים גבוהים, הם פתוחים להשקעות שאינן מסורתיות.
זה כולל תחומים כמו סטארטאפים, נדל”ן באזורים מתפתחים, קרנות הון סיכון, וכמו שאמרנו – גם נכסים דיגיטליים כמו מטבעות דיגיטליים.
השקעות אלטרנטיביות מציעות גמישות וחדשנות שיכולות להתאים בדיוק למשקיעים עם כסף חדש שמחפשים לרדוף אחרי הזדמנויות מחוץ למסלול ההשקעות הרגיל.
משקיעי “כסף חדש” מוכנים לקחת סיכונים גבוהים יותר עבור הפוטנציאל לתשואות גבוהות. הם מחפשים הזדמנויות במקומות שהמשקיעים המסורתיים עשויים להימנע מהם.
זה כולל, אגב, גם מיזמים חברתיים או פרויקטים אקולוגיים שמתחילים להראות רווחיות בטווח הארוך.
מוצרים משלימים
זו נקודה מעניינת.
כסף ישן וכסף חדש למעשה אכן משלימים זה את זה במובנים רבים. כסף ישן מביא יציבות וביטחון כלכלי שמבוסס על דורות של ניסיון ותכנון פיננסי שמרני; כסף חדש מביא עימו דינמיות, חדשנות ואומץ לקחת סיכונים שיכולים להוביל לצמיחה מהירה ופריצות דרך כלכליות.
כאשר שני סוגי הכסף משולבים, אפשר אפילו להגיד שנוצרת איזו “סינרגיה כלכלית”.
למשל, “כסף ישן” יכול להיות מושקע בקרנות הון סיכון או טכנולוגיות חדשות, בעוד שכסף חדש יכול להיתמך בניסיון ובמומחיות של אנשי הכסף הישן כדי לבסס את העסקים שלהם ולהביא לצמיחה יציבה יותר.
זה בדיוק כמו השילוב בין ניסיון להתנסויות חדשות, בין שמרנות לחדשנות. כאשר שני סוגי הכסף עובדים יחד, הם יכולים ליצור סינרגיה שמובילה להצלחות כלכליות גדולות.
וחשוב גם לזכור שכל סוג של עושר מביא איתו ערכים שונים וגישה שונה לעולם ההשקעות. כסף ישן עשוי להדגיש את החשיבות של שימור והעברה בין-דורית, בעוד שכסף חדש ידחוף לכיוון של צמיחה מהירה וחדשנות.
שילוביות
בקיצור, השילוב בין כסף ישן לבין כסף חדש, בכל הנוגע להשקעות, יכול להביא לתוצאות מיטביות. נגיד אפילו יותר מזה: במידה רבה, כדי להצליח בעולם ההשקעות, כדאי לשלב את היתרונות של שני סוגי הכסף; כדאי להיעזר ביציבות ובניסיון של כסף ישן תוך ניצול הדינמיות והחדשנות של כסף חדש. כך ניתן למזער סיכונים ולמקסם רווחים בצורה חכמה ומאוזנת.