אז מה אומר החוק הישראלי ועל מה נדבר כאן?
בישראל, החיסכון לפנסיה הוא חובה, הן לשכירים והן לעצמאים, בהתאם לחוק שנכנס לתוקף בשנת 2008. החוק מחייב כל מעסיק להפריש כספים לקרן פנסיה עבור עובדיו, ומחייב גם את העובדים להפריש חלק משכרם לטובת חיסכון פנסיוני.
נדבר כאן בקווים כלליים על קרן הפנסיה ה”קלאסית”. נדבר על שאלות המטרידות את כולנו, כמו: ממה מורכבת הקרן הזאת? איך עובד המנגנון? מה חשוב לדעת על קרן הפנסיה כעובדים שכירים או כעצמאיים?
נדגיש גם, שהמאמר הזה נכתב כאיזשהו “שלד” או בסיס להיכרות מעמיקה יותר עם עולם התוכן של הפנסיה. הוא לא מתיימר להקיף את כל הסוגיות ותת-הסוגיות (הרבות) הקשורות לנושא, ולא להחליף ייעוץ של מומחים, יועצים פנסיונים, שאנחנו ממליצים בחום על שיחה תקופתית איתם, כדי לברר את סטטוס החסכונות שלכם.
איך נראית קרן פנסיה בישראל?
יש מספר רכיבים מרכזיים שכדאי להכיר.
הראשון הוא תגמולים. אלה הם כספים המופרשים משכרו של העובד, גם מצד העובד וגם מצד המעסיק. הסכום המצטבר הזה, שאמור גם להגדיל את עצמו, הוא הרכיב המרכזי שיעמוד לרשות החוסכים בעת פרישה.
הרכיב השני הוא פיצויים. חלק מהחיסכון הפנסיוני מיועד למקרה של פיטורים. במקרה כזה, העובד המפוטר, שזקוק לכסף, יכול למשוך את הכספים או להותיר אותם בקרן, כחלק מהחיסכון לטווח הארוך.
הרכיב השלישי בקרן הפנסיה הוא ביטוח חיים, או “ריסק”. זהו אלמנט ביטוחי המכסה את העובד במקרה של מוות או נכות, חלילה.
עד כאן רכיבי החיסכון עצמו. רכיב חשוב ובלתי נפרד שצריך לדבר עליו הוא מה שפחות אוהבים לדבר עליו… דמי הניהול.
מה לעשות, כמו כל שירות, גם ניהול כספי הפנסיה שלנו דורש תמורה. תשלום. דמי הניהול בקרן הפנסיה הם שיעור מסוים מההפקדות הקבועות ומהחיסכון המצטבר בקרן, שאותו אנחנו כחוסכים משלמים לגוף הפנסיוני המנהל את הקרן (כמובן שנשאף לתשלום נמוך ככל שניתן).
איך עובד המנגנון הפנסיוני?
במהלך “חיי העבודה”, העובד והמעסיק מפקידים כספים לקרן הפנסיה. הכספים הללו מושקעים בשוק ההון על ידי הקרן המנהלת, ומניבים תשואה לאורך השנים.
בעת הפרישה, הכספים שהצטברו בקרן למעשה מחולקים לקצבה חודשית – על בסיס נוסחאות הכוללות מקדמים שונים – שהעובד יקבל למשך כל ימי חייו.
מה ההבדל בין עצמאים לשכירים בהקשר של הפרשות לפנסיה?
שכירים ועצמאים מחויבים על פי חוק להפריש כספים לקרן הפנסיה שלהם, אולם ישנם מספר הבדלים משמעותיים בין שתי צורות ההעסקה או התעסוקה הללו:
במקרה של שכירים, המעסיק והעובד למעשה מתחלקים בהפרשות לפנסיה. נכון לאוגוסט 2024, המעסיק הישראלי מפריש לקרן של העובד 12.5%-18.5% מהשכר, והעובד – בין 6% ל-7% מגובה השכר.
במקרה של עצמאיים – אלה מחויבים להפריש אחוז מהכנסתם לקרן פנסיה, והם אחראים על כל ההפרשה בעצמם. ההפרשות העצמאיות לפנסיה נעות בין 4.5% ל-12.5% מההכנסה השנתית.
אז איך הכי נכון לחסוך לפנסיה?
חיסכון פנסיוני נכון הוא חלק מהתנהלות פיננסית נכונה. כמו כל “סעיף” או רכיב בחיינו הפיננסיים, גם כאן אנחנו נדרשים לבחון את הנתונים השונים, לבחון את ההתאמה שלהם אלינו ולהתייעץ עם מומחים במידת הצורך.
פרופיל סיכון. חשוב לבחור קרן פנסיה ומסלול החיסכון המתאימים לפרופיל הסיכון שלנו (שנגזר מההעדפות שלנו, מהגיל שלנו ומגורמים נוספים). ישנן קרנות עם מסלולים שונים: מסלול מנייתי, מסלול אג”חי, מסלול כללי ועוד.
דמי הניהול. דמי הניהול יכולים להשפיע בצורה משמעותית על היקף החיסכון ועל גובה הקצבאות הפנסיוניות העתידיות. מעבר לבדיקה, כדאי כמובן גם לנהל מו”מ על השיעורים שהקרן מציעה.
למה עוד חשוב לשים לב?
החלפת מעסיקים. כאשר מחליפים מקום עבודה (וגם כשנמצאים “בין עבודות”), חשוב לוודא שהפנסיה ממשיכה להתנהל בצורה תקינה ורציפה. ישנן מספר אפשרויות במקרה של החלפת מעסיקים: ניתן להמשיך להפקיד לקרן הפנסיה הקיימת, או לבחור קרן פנסיה חדשה ולהעביר אליה את כל הכספים מהקרן הקודמת. יש להודיע למעסיק החדש על הקרן שאליה תועבר הפנסיה, כדי שימשיך להפקיד את ההפרשות לקרן הנכונה.
בקרת הפקדות. חשוב מאוד לעקוב אחר ההפקדות לקרן הפנסיה, ולוודא שהמעסיק אכן מפקיד את הכספים מדי חודש, ובכלל – שהכול “מתקתק”. טעויות או עיכובים בהפקדות יכולים להשפיע לרעה על החיסכון הפנסיוני העתידי. כדאי לבדוק את דוחות הקרן באופן תקופתי ולוודא שאין פערים בין הסכומים שהופקדו לבין הסכומים שהיו אמורים להיות מופקדים.
מקדמי המרה לקצבה. מספרים אלה הם חלק חשוב בתכנון הפנסיוני, המשפיעים על גובה הקצבה שנקבל בעת הפרישה. המקדמים (המשתנים בין החברות השונות) נגזרים בין היתר מתוחלת החיים הממוצעת של האוכלוסייה בתקופות השונות.
המנה המתקבלת מחלוקת החיסכון הפנסיוני שנצבר לזכותנו באותו מקדם המרה – המנה הזו היא למעשה גובה הקצבה החודשית המוערכת, שתשולם לנו בבוא היום כפורשים. ככל שהמקדמים גבוהים יותר, כך הקצבה החודשית תהיה נמוכה יותר. מכאן שהמודעות לנושא מקדמים והבנת המנגנון שלהם חשובה מאוד לכולנו כפורשים עתידיים.
פרט לקרן הפנסיה, איך עוד אפשר לחסוך לפנסיה?
עכשיו הגענו לחלק המעניין באמת.
החלק שמחבר בין התודעה שלנו כמשקיעים לבין הנושא שאי-אפשר להפריז בערכו – החשיבה קדימה, לתקופה העתידית או לשנים הנשגבות המכונות “פנסיה”.
למה אנחנו מתכוונים?
לכך שפרט לקרן הפנסיה, שכולנו צריכים לדאוג שהיא תהיה הכי טובה ומוצלחת שאפשר, אפיקי השקעה נוספים יכולים להוות השלמה ממש חשובה לקרן הזאת.
השקעות נוספות בשוק ההון, בנדל”ן, או באפיקים אלטרנטיביים אחרים יכולות להניב תשואה גבוהה יותר מהתשואה שמניבה קרן הפנסיה ה”רגילה”, ולהגדיל את הביטחון הכלכלי בגיל הפרישה. אפיקי השקעה כאלה מאפשרים גמישות גדולה יותר וגם נזילות גבוהה יותר, בניגוד לקרן פנסיה שבה הכספים “נעולים” עד לגיל הפרישה.
אגב, גם אם נתמקד רגע רק בשוק ההון, חיסכון פנסיוני שיכלול מכשירים פיננסיים נוספים, כמו קופות הגמל להשקעה וקרנות השתלמות – שבכלל אלה מכשירים שעדיף לאפשר להם לגדול לאורך כמה שיותר שנים בגלל אפקט הריבית דריבית שמאפיין אותם – חיסכון פנסיוני כזה יהיה עשיר יותר. תרתי משמע.
כמה מילים לסיכום
מערכת הפנסיה בישראל, ולא רק בישראל, היא מערכת מורכבת ומחייבת תכנון נכון ומושכל, כדי להבטיח ביטחון כלכלי בגיל הפרישה. הכרת החוק, הבנת הרכיבים הפנסיוניים וניהול השקעות חכם הם כולם מפתחות להבטחת קצבה מכובדת בעתיד. ובכלל – לעתיד מכובד.
זה נכון שמתוקף החוק המדינה אחראית לחיסכון הפנסיוני שלנו כאזרחים. אבל יש לנו הרבה כוח בידיים. כוח לעצב לעצמנו, בעצמנו, את העתיד הפנסיוני שלנו. זה כוח, או אחריות, שצריכים לבוא לידי ביטוי קודם כול בהכרת “שפת הפנסיה”, כמו שאמרנו, אבל גם בחשיבה הרחבה יותר, בשימוש תדיר ב”שפת ההשקעות”.
*להרחבה נוספת – אתר כל זכות