ריבית - מחיר הכסף

“עולה עולה לנו, כמה זה עולה לנו” – זרקור על המחירים של חיינו (פרק 4: ריבית)

פרק 4

פרק רביעי – הריבית (או: מחיר הכסף)

אז דיברנו על מחירים, הבנו מהו מדד המחירים לצרכן ואיך הוא נקבע, נגענו באחד הביטויים המוכרים שלו, המכונה אינפלציה. עכשיו, על בסיס כל אלה, בשלו התנאים לדבר על הריבית, שהיא, בפשטות, מחיר הכסף.

ריבית נגזרת מהמילה ריבוי, במשמעות של גדילה. לא ניכנס כאן להיסטוריה כלכלית ולכללי העולם העתיק, אבל כן מעניין רק להזכיר, שבמקורות היהדות והאסלאם אנחנו מכירים את ההתייחסות אל הריבית, או יותר נכון אל המקצוע “מלווה בריבית”, כאל לא ראויה ואף בזויה. כלומר, הריבוי או הגדילה – מילים עם קונוטציה חיובית על פי רוב – זוכות ליחס שלילי בתודעה הכללית ההיסטורית, יחס שהחזיק מעמד לאורך הדורות. התפיסה הזו, בת מאות ואלפי השנים, עדיין קיימת בתודעה האנושית ועדיין משפיעה על אופן ההתנהלות של חלק גדול מאיתנו….

מי שמבין כסף, או שלפחות רוצה להבין כסף, חייב גם להבין שלמונח הזה יש גם ערך חיובי מאוד. ובתור התחלה, הוא חייב להבין את משמעותו המעשית ואת השפעתו, השפעתה, על חיינו. הריבית, אם כן, היא ערך שמיוצג ונמדד באחוזים, ומשמש כלי עבודה מרכזי – הן ברמת המאקרו, בידיהם של מקבלי ההחלטות הכלכליות במשק (כשהכוונה היא לבנק המרכזי, בנק ישראל), והן ברמת המיקרו, בידיהם של הפרטים, צרכנים ומשקיעים.

מה הריבית עושה לכלכלה?

ריבית

בהסתכלות מאקרו-כלכלית, או ברמת המשק, הריבית היא הדרך המרכזית של הבנק המרכזי להתמודד עם רמות המחירים המשתנות, בדגש על עליות מחירים חריגות או מתמשכות – הן האינפלציה שדיברנו עליה.

נזכיר בהקשר הזה את התהליך המתרחש במשק: ככלל, כשהמחירים עולים באופן מתון או נורמלי, המשמעות היא שציבור הצרכנים רוצה יותר (זהו צד הביקוש המתרחב), וכשמשק במצב בריא, הוא יודע לייצר מענה לביקוש הזה (זהו צד ההיצע המתרחב בהתאם). ייצור בהיקף נרחב הוא גם שוק עבודה שהולך ומתרחב, וכשיש יותר עבודה נוצר יותר כסף, ויש עניין הולך וגובר לצרוך, המחירים עולים, וכך הלאה.

עד כאן מעגל מתרחב בריא. אבל ההתרחבות הזו לא יכולה להימשך לנצח, כי החיים הם… החיים עצמם, עם שפע של תפניות והתפתחויות וברבורים שחורים. וכשבתוך תהליך ההתרחבות המחירים מאמירים מכל מיני סיבות – למשל בשל מחסור בחומרי גלם באזור התעשייה הגדול של העולם, אי שם בסין, שהתפתח בגלל איזה טוויסט בעלילה בדמותו של וירוס מסתורי שפגע בתהליכי הייצור; או איזו מלחמה עם טעם של פעם על אדמת אירופה, שמשפיעה על האספקה העולמית הסדירה של גז ושל תבואה – כשדבר כזה קורה נכנס לתמונה שומר הסף הראשי של המשק, הוא הבנק המרכזי.

כלי עבודה

כלֵי ההתמודדות של הבנק המרכזי עם עליית מחירים הם הרחבת היצע הכסף (הדפסת כסף, שלא ניכנס אליה כרגע), לצד שינוי מחיר הכסף (ריבית). כשהמחירים גבוהים מידי הבנק המרכזי יפעל לבלום את העלייה או לווסת אותה באמצעות העלאה של גובה הריבית. כך, אם מחיר הכסף עולה, המחירים של המוצרים והשירותים במשק אמורים לרדת (כשהכסף יקר, הצריכה – שכוללת גם “קניית כסף”, או נטילת הלוואות – אמורה להצטמצם). לא מדובר בקסם או במהלך שהשפעתו מיידית, כי רמת המחירים מושפעת ממגוון רחב של גורמים ובכלל. זו גם לא שיטה שעובדת תמיד, אבל זו עדיין השיטה הכלכלית המובילה בעולם המפותח.

בכל אופן, סיפור הריבית לא נגמר במהלך של הבנק המרכזי, למעשה מבחינתנו הוא רק מתחיל. כי ברגע שהבנק קבע את שער הריבית – והוא עושה את זה אחת למספר שבועות – גם הבנקים המסחריים גוזרים שער חדש ל“ריבית הפריים”, שהיא הבסיס לתמחור העסקאות הבנקאיות במשק. וכאן החיבור לרמת המיקרו – משקי הבית וחברות, צרכנים ומשקיעים. אם ריבית הפריים גבוהה יותר, ההלוואות תהיינה יקרות יותר (מאחר שהריבית היא העלות שאנחנו משלמים בתמורה הכסף שקנינו).

כמשקיעים, משמעות ריבית גבוהה היא אתגור היכולת להשתמש בהלוואות כספיות כדי לייצר עוד כסף ולהגדיל את ההון העצמי שלנו. כמשקיעים, נצטרך להתאמץ כל הזמן – בעיקר בזמנים שבהם שיעורי הריבית גבוהים – כדי למצוא את הדרכים האפקטיביות לייצר רווחים. נצטרך להתאמץ לאתר הלוואות יקרות פחות ובמקביל למצוא גם אפיקי השקעה שבהם הריבית הגבוהה תשחק לטובתנו: הרי כשאנחנו בצד המשקיע אנחנו הופכים לנותני ההלוואה – למשל לחברה שמשקיעה בנדל”ן וזקוקה לכסף ומוכנה לשלם עבורו. במצב כזה נקבל לידינו “תשלום” מאותה חברה, בדמותה של הריבית, על הכסף שהפקדנו בידיה המשמש אותה ליצרנות ולצמיחה.

אז מה בשורה התחתונה?

הריבית, שהיא מחיר הכסף, פועלת ומפעילה את כל הגלגלים במשק, תוך כדי טנגו צמוד עם מדד המחירים ועם האינפלציה. היא משפיעה על הצמיחה, על הצריכה ועל ההשקעה. היא משפיעה גם על מצב הרוח… אנחנו בוחרים לחתור להיות כל הזמן בצד שמרוויח מהשיעור שלה, הנמוך או הגבוה, וגם לשמור על מצב רוח מרומם, על אף האתגרים שהנתון הזה מייצר לעיתים. כדאי לזכור שבכל מצב יש הזדמנויות, ואת ההזדמנויות האלה צריך להתאמץ לאתר – לא תמיד הן גלויות לעין כל.

אנחנו מקווים ששפכנו אור על המונח הכל כך חשוב הזה. באמת שאי אפשר להפריז בחשיבותה של הריבית בעולם ההשקעות. למעשה, כל הסדרה הזו, “סדרת המחירים”, נועדה לבסס את ההבנה סביב נושא הריבית. בפרק הבא והאחרון ננסה לצייר את מרחב ההזדמנויות שהריבית – וגם אחותה היפה ממנה, שנקראת ריבית דריבית – מייצרות עבור כל אחד מאיתנו.

ברוכים הבאים לפלטפורמה – חדש