מדד – קווים לדמותו
מדד S&P 500 הוא אחד המדדים הפופולריים ביותר בשוק ההון האמריקני, ולמעשה בעולם כולו. הוא משקף את ערכן של 500 החברות הגדולות ביותר בארה”ב – במגזרים שונים כמו טכנולוגיה, פיננסים ואנרגיה – הנסחרות בבורסות האמריקאיות.
המדד מחושב לפי שווי שוק מותאם, מה שאומר שלחברות בעלות שווי שוק גדול יותר יש השפעה רבה יותר על ביצועי המדד. בכך, הוא מייצג את השוק כולו אך שומר על פיזור רחב בין חברות שונות ומגזרים שונים. לאורך השנים, ה-S&P 500 הפך למדד בסיסי עבור קרנות נאמנות וקרנות סל, והפופולריות שלו גדלה במיוחד בזכות היסטוריית התשואות החיוביות שהציע למשקיעים.
היסטורית, המדד פותח על ידי חברת הדירוג והמחקר Standard & Poor’s (להלן: S&P 😉), בשנת 1957, מתוך כוונה לספק מדד שמייצג את החברות הגדולות והחשובות ביותר בכלכלה האמריקאית. המדד נבנה באופן שמדגים את ביצועי שוק המניות, והפך במהרה למדד כלכלי מרכזי שמצביע על המגמות העיקריות במשק האמריקאי.
כל הביצים בסל אחד?
היצמדות למדד S&P 500 נחשבת למהלך השקעה יציב יחסית, בעיקר בגלל מגוון החברות המיוצגות בו ובגלל מרכזיותה ואיתנותה (היחסית) של הכלכלה האמריקנית. היסטורית, מאז הקמתו, המדד הציג ביצועים מרשימים, עם תשואה ממוצעת שנתית של כ-10%. עם זאת, יש לו גם מגבלות, כמו לכל יעד או אפיק השקעה, והסתמכות עליו בלבד עלולה כמובן להגביל את תיק ההשקעות.
כך למשל, בשנים האחרונות מדד ה-S&P 500 נשען באופן משמעותי על ענקיות הטכנולוגיה, מה שמוביל לתנודתיות גבוהה יותר כאשר המגזר הטכנולוגי חווה ירידות משמעותיות או תהליכי רגולציה מוגברת. במילים אחרות, הדגש על חברות טכנולוגיה – המכונות לעיתים “שבע המופלאות” (The Magnificent Seven), וכוללות את אפל, מיקרוסופט, אמזון, טסלה, אנבידיה, מטא ואלפבית – הדגש הזה הפך את המדד לרגיש מאוד לביצועיהן. אם אחת החברות הללו חווה ירידה חדה, זה עלול להשפיע בצורה ניכרת על כל המדד, מה שמעמיד בסיכון משקיעים שמסתמכים עליו באופן בלעדי/נרחב.
אגב, מעניין גם לציין, ש”שבע המופלאות” אחראיות לשיעור ניכר מהתשואה הכוללת של המדד – בשנת 2023 הגיע השיעור הזה לכ-55% מסך התשואה שנרשמה במדד, וגם בשנת 2024 מדובר בשיעור של עשרות אחוזים (למעלה מ-30%, נוב’ 2024). המשמעות היא שיתר 493 החברות במדד תרמו לו חלק קטן יותר בצמיחה, לעיתים אף לא משמעותי; במילים אחרות, הפער בין ביצועי “שבע המופלאות” לאלה של כל היתר הוא לא פרופורציונלי, ומעיד על הריכוזיות היחסית של מדד S&P 500.
גיוון התיק: (למשל באמצעות) מדדים נוספים בארה”ב ובעולם
שוב, כנראה לא נפתיע אף אחד אם נגיד שגיוון ופיזור הם עקרונות ראשיים באסטרטגיית השקעות נבונה. גם כאן, ערכי ורווחי ככל שיהיה, לא נכון בעינינו להסתמך על מדד אחד בלבד, וכדאי לייצר תיק השקעות מגוון ומפוזר יותר.
השקעה במדדים, או במסלולים המכונים “מחקי מדד”, מוכיחה את עצמה כאחת הדרכים ליהנות ממגמות הצמיחה של השווקים, לאורך זמן (כלומר לטווח הארוך ולא לטווחים קצרים). בארה”ב לבדה, לצד מדד ה- S&P 500, קיימים מדדים נוספים ששווה להכיר, כמו ה-Russell 2000, שמתמקד בחברות קטנות ובינוניות ומספק גיוון וחשיפה לחברות הנמצאות בשלבי צמיחה מוקדמים. המדד הזה ונוספים נוטים להיות פחות תלויים בחברות הטכנולוגיה הגדולות ובכך מציעים חלופה עבור משקיעים שמחפשים גיוון.
בנוסף, כמובן שראוי להזכיר את מדד Nasdaq-100 המתמקד ב-100 החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה האמריקנית לניירות ערך (נאסד”ק = “האגודה הלאומית של סוחרי ניירות ערך”) – בדומה ל- S&P 500גם הוא ממוקד בענקיות הטכנולוגיה, ומכאן שהציג עליות שערים משמעותיות בשנים האחרונות (בזכות הצמיחה של מגזר הטכנולוגיה). באותה נשימה, נוכח גודלו (100 חברות) והפוקוס שלו בטכלונוגיה, יודגש שהוא נחשב לתנודתי יותר מאשר מדדים רחבים אחרים.
במקביל, חשיפה לשווקים בינלאומיים יכולה לשפר את איזון התיק ולצמצם את התלות בכלכלה האמריקאית בלבד. לדוגמה, מדד MSCI World כולל חברות בשווקים מפותחים מחוץ לארה”ב, ומדד MSCI Emerging Markets מתמקד בשווקים מתפתחים, כמו סין והודו. “נגיעה” במדדים הללו, או שילוב שלהם – בהיקף מסוים – יכול לחשוף את תיק ההשקעות שלנו למגמות צמיחה שונות, ובכך לספק פוטנציאל תשואות גבוהות, לאורך זמן.
אז מה במבט קדימה?
על פי מחקר שפורסם לאחרונה, של חברת “גולדמן זאקס”, התחזית לעשור הקרוב מציעה תמונה מאתגרת למשקיעים במדד ה-S&P 500. לפי המחקר, הצמיחה השנתית הממוצעת של המדד צפויה להסתכם בכ-3% בלבד בעשור הקרוב. תחזית זו מבוססת על מספר גורמים, כמו הערכת שווי או תמחור גבוה במיוחד של חברות הטכנולוגיה, לצד צפי לצמיחה מתונה בלבד בארה”ב. בנוסף, כותבי הדוח מביאים בחשבון גם אינפלציה מתמשכת ורגולציה מוגברת שיכולה לפגוע בביצועיהן של ענקיות הטכנולוגיה.
אפרופו גיוון ופיזור, התחזית הזו מהווה תמרור אזהרה למשקיעים שמסתמכים על ה-S&P 500 בלבד לצורך השגת תשואות גבוהות בטווח הארוך. כמשקיעים, עלינו להתכונן לאפשרות שביצועי המדד בעתיד לא ישחזרו את הישגי העבר, ולנקוט מהלכים מתאמיים במסגרת אסטרטגיית ההשקעות שלנו.
פלוסים ומינוסים
אם ננסה למפות רגע את היתרונות ואת החסרונות של השקעה במדד S&P 500, נקבל את התמונה הבאה:
יתרונות
1. יציבות וביטחון (יחסיים)
נוכח הגיוון (היחסי) של המגזרים והחברות הכלולות בו, המייצגות את הכלכלה האמריקאית כולה. המדד כולל חברות חזקות וגדולות, מה שמספק מעין “רשת ביטחון” למשקיעים.
2. נזילות גבוהה
המדד מאפשר למשקיעים ליהנות מנזילות גבוהה, מאחר שקרנות נאמנות וקרנות סל רבות עוקבות אחר ביצועיו. כך, משקיעים יכולים לרכוש ולמכור את הקרנות האלו בקלות ובמהירות, בהתאם לצרכים ולתנאי השוק.
3. פוטנציאל לצמיחה ארוכת טווח.
היסטורית, מדד ה-S&P 500 השיג תשואה שנתית ממוצעת של כ-10%, מה שממצב אותו כאופציה משתלמת עבור משקיעים המחפשים צמיחה לאורך זמן (כוכבית: מחקרים דוגמת זה שציינו, שמציגים הערכות עתידיות פחות “זוהרות” ביחס לביצועי העבר).
חסרונות
1. תלות בחברות טכנולוגיה
בשנים האחרונות, חלק ניכר מ”משקל” המדד נובע מהחברות הגדולות ביותר, במיוחד בתחום הטכנולוגיה. ירידה בביצועיהן, אפילו של אחת מהן, כגון אפל או מיקרוסופט, עלולה להוביל לתנודתיות משמעותית במדד כולו.
2. הסמכות על כלכלת ארה”ב בלבד
מדד ה-S&P 500 ממוקד בשוק האמריקאי, כך שהסמכות בלעדית עליו יוצרת תלות במצב הכלכלה האמריקנית. במצב של האטה כלכלית בארה”ב, המדד עלול להיפגע, וכך גם תיק ההשקעות שלנו.
3. פוטנציאל תשואה מוגבל
כאמור, המחקר של גולדמן זאקס צופה כי התשואה השנתית בעשור הקרוב תעמוד על 3% בלבד. תחזית זו מחדדת את הצורך לפזר את השקעות כדי להשיג תשואות גבוהות יותר.
בקיצור – זו בהחלט הזדמנות, רק בזהירות
מדד S&P 500 מציע יציבות יחסית וגישה ישירה לכלכלה האמריקאית דרך חברות גדולות ומובילות, אך גם מגבלות בהסתמכות יתרה עליו בלבד. חשוב לשקול פיזור תיק ההשקעות דרך חשיפה למדדים נוספים בארה”ב ובעולם, כדי להקטין סיכונים ולהגדיל פוטנציאל תשואה.
בהתאם לתחזיות הזהירות של גולדמן זאקס, ההמלצה היא לבחון מגוון רחב של מדדים ואפיקי השקעה, במיוחד עבור משקיעים המחפשים תשואות משמעותיות בטווח הארוך.