בואו נתחיל עם האמת הפשוטה. משקיעים ובני אדם בכלל, נוטים הרבה פעמים לקבל החלטות המבוססות יותר על הרגש ופחות על ההיגיון והרציונליות, במיוחד בתקופת אי וודאות. לחלקכם העובדה הזאת לא תחדש הרבה. השאלה אם אתם מספיק מודעים לה, כשאתם בוחנים השקעות ומקבלים החלטות בתקופה תנודתית כמו בשנה האחרונה, ועל זה בדיוק נדבר בשורות הבאות. איך להיות מודעים להטיות השונות שמשפיעות על קבלת ההחלטות שלנו ולפעמים מניעות אותנו לבחור באופציה הפחות חכמה וכדאית עבורנו בהשקעות.
הטיות קוגניטיביות
אבל אי אפשר לדבר על כלכלה התנהגותית, כפי שמכונה התחום בשפה המקצועית או הפסיכולוגיה של המשקיעים, בלשון העם, מבלי להזכיר את צמד החוקרים הישראלי, פורץ הדרך וזוכה פרס הנובל לכלכלה, פרופ’ דניאל כהנמן ועמוס טברסקי ז”ל. המחקר של השניים, היה יוצא דופן כשהיה מהראשונים שהעמיד מראה מול עולם ההשקעות והמשקיעים, ואמר להם: “אתם מקבלים החלטות לא רציונליות בתנאי אי ודאות, ובואו נוכיח לכם את זה”. החוקרים טבעו את המונח הטיות קוגניטיביות ומנו כמה מהן. אחת מהן היא הפחד מסיכון שעולה על הרצון להרוויח. כהנמן וטברסקי טענו שבני אדם מטבעם נוטים הרבה יותר להיות שונאי סיכון. וכידוע בעולם ההשקעות גורם הסיכון נוכח כל הזמן, והנטייה הזאת לא תמיד באה לטובתנו.
הטייה קוגניטיבית מפורסמת נוספת נקראת “כשל המהמר”, אותה טבע, הפילוסוף והמתמטיקאי, ז’אן לה רון ד’אלמבר כבר במאה ה-18. הוא הבחין שאם אירוע מסוים קרה בתדירות גבוהה מהרגיל במשך פרק זמן מסוים, רוב האנשים יניחו שהסיכוי שיתרחש שוב גבוה יותר מהרגיל. אבל האמת הפשוטה שזה לא נכון, והיא זו שמביאה משקיעים לפעמים לקבל החלטות בצורה שגויה. דוגמה לכך ניתן לקחת מהנטייה למכור השקעות רווחיות וטובות, עקב החשש שאחרי עלייה ממושכת, תבוא התרסקות, אבל מהלך שכזה הוא לא רציונאלי, ומונע מכם, לעיתים, רווחים נוספים. עוד מהלך הנובע מאותה הטייה, הוא המעבר למסלולים סולידים מיד לאחר ירידת שערים, מתוך הנחה שאם המפולת קרתה במשך תקופה רציפה, אז יש סיכוי שהיא תקרה שוב בקרוב. גם הימנעות מהשקעות בתקופות אי ודאות נובעת מאותה הטייה ומ-“אפקט הפחד” ומונעים מכם לנצל הזדמנויות השקעות טובות, שדווקא צצות בתקופות כאלה.
עוד הטייה משמעותית בעולם ההשקעות היא “הטיית האישור”, שאומרת שאנחנו נוטים לאמת ולתעדף מידע שתומך באמונות ובתפיסת העולם הקיימת אצלנו, ולדחות כל מידע אחר. זה בא לידי ביטוי בעולם ההשקעות, כשאנחנו מחפשים מידע שיאשש ויחזק את החלטות ההשקעה שמבוססות על האמונות הקודמות שלנו. כל זאת תוך התעלמות או בחינה שטחית של אסטרטגיות ותיאוריות מנוגדות. תהליך קבלת החלטות צריך לכלול בחינת קו מחשבה מנוגד לזה שאנחנו מחזיקים. לשמוע דעות מנוגדות הוא תהליך בריא והכרחי לקבלת החלטות בחיים. הבעיה שהנטייה שלנו היא לא באמת לבצע כזה דיון בראש פתוח. וזה עלול לעלות לנו ביוקר.
מה עוד משפיע על ההחלטות שלנו?
אם דיברנו על הטיות פסיכולוגיות, אז אי אפשר שלא להזכיר את “אפקט העדר”, שגורם לרבים מאיתנו לקבלת החלטות השקעה בהתבסס על התנהגות של משקיעים אחרים, גם בניגוד להגיון ולמידע שנמצא לפנינו. ההטייה הזו ניכרת, בין היתר, בזמני אי ודאות וחוסר יציבות, כמו היום, שחוסר הביטחון והפחד שולט, הנטייה לחקות התנהגות של אחרים גוברת. “חכמת ההמונים” במקרה הזה, מטעה את המשקיעים ודוחפת אותם להחלטות לא טובות.
צריך לומר שנקודות המבט של כולנו סובייקטיביות – לפעמים המשקפיים שדרכם אנו מתבוננים על המציאות לא משקְפים את המצב “האמיתי”, באופן שמשפיע על החלטותינו. דעות קדומות, “טראומות” עבר, פחד מסיכון שעולה על הרצון להרוויח – כל אלה ונוספים עלולים לגרום לנו להחליט לקבל החלטות השקעה מוטעות. הפתרון לשחרור ונטרול אותן הטיות מטעות, הוא קודם כל מודעות והכרה בקיומן. נכון, שעולם ההשקעות נמצא היום בתקופה של אינפלציה גבוהה עם מיתון שמרחף באוויר. עם זאת, דווקא בתקופה כזאת, חשוב לנסות למתן את ההטיות הפסיכולוגיות, שהבאנו איתנו מהבית, ולהכניס הרבה יותר רציונליות להחלטות שלנו. עד כמה זה אפשרי? זאת כבר שאלה פילוסופית הרבה יותר.