“אבא עשיר, אבא עני”, שכתב רוברט קיוסאקי (1997), הוא אחד הספרים המוכרים והחשובים הנוגעים לכסף ולעושר. הוא מאתגר את התפיסות שרובנו גדלנו עליהן בנוגע לכסף, ומספק תשתית של ידע מעשי סביב השאלה: איך אפשר להפוך לאנשים עשירים?
קיוסאקי מתאר את חוויותיו כמי שגדל עם שני אבות: האחד הוא אביו הביולוגי, שהיה משכיל מאוד אך גם “עני”, והאחר הוא אביו של חברו הטוב, שהיה רחוק מלהיות משכיל אך זכה בתואר “עשיר”, בזכות עצמו.
על בסיס ניסיונו ובאמצעות שורה של אנקדוטות ו”שיעורים”, קיוסאקי מסביר את ערכו הרב של חינוך פיננסי ומתאר בהרחבה את חשיבותה של ההכנסה הפסיבית, שתאפשר יציאה ממה שהוא מכנה “מרוץ העכברים”: המסלול המוכר של החיים, שכולל לימודים, עבודה, שגרה שוחקת והיעדר חשיבה מספקת על יצירת רווחה כלכלית ועצמאות כלכלית.
מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שלנו, העוסקת בעיקרי התובנות שניתן ללמוד מהספר החשוב הזה (הפרקים זמינים במקביל גם בערוצי הפודקאסט והיוטיוב שלנו).
שיעור חמישי: “העשירים ממציאים כסף”
אחרי ארבעה שיעורים שעסקו בשפת הכסף, בסוגי הנכסים וברכיבים של האינטליגנציה הפיננסית, השיעור החמישי מתוך ששת השיעורים של קיוסאקי עוסק ב“המצאת הכסף”. זה פרק רווי בדוגמאות ליצירת כסף – כלומר איתור הזדמנויות להשקעות טובות ולתשואות עוד יותר טובות. זה גם פרק הכולל באופן לא מפתיע מנה מכובדת של עניינים תודעתיים, או באופן קונקרטי יותר – של שינויים תודעתיים, הדרושים ליצירת כסף.
השילוב שבין אומץ לידע
נתחיל בתודעה. לא ניגע כאן בכל ההיבטים של תודעת השפע, אלא בהיבט אחד שקיוסאקי נוגע בו בפרק הזה – סוגיית האומץ, או התעוזה. הוא מחדד בפרק הזה את תפיסת עולמו, לפיה חוסר ביטחון עצמי הוא הרכיב הראשי שעוצר אותנו בהתקדמות בחיים. הוא מדבר על שני קצוות של מאפיינים הקיימים בכל אדם – הקצה הנועז והמשיג, ולעומתו הקצה החושש והמתחנן, ומעיד על עצמו כמי שמעדיף להיות בקצה הראשון, האמיץ. מבחינתו הרקע להעדפה הזו – כנראה בכל הקשר, אבל בעיקר בהקשר הפיננסי – הוא פשוט למדי ומנוסח היטב: “אני מעדיף להתלהב מכך שארוויח מיליונים מאשר לחשוש שמא לא אקבל העלאה”.
וכאן בדיוק החיבור ל-IQ הפיננסי, לאינטליגנציה הפיננסית. השילוב שבין אומץ לידע, בין לקיחת הסיכון להבנת הסיכון – השילוב הזה הוא הדרך לשגשוג ולהצלחה. במובן פשוט או חיובי יותר, זוהי הדרך להרחבת האפשרויות הניצבות בפנינו. עולם שבו קצב השינויים רק הולך וגובר הוא עולם מרתק עם מרחב אפשרויות הולך וגדל. אנחנו רוצים שתהיה לנו האפשרות ליהנות ממנו, ולא להישאר בדרך האחת המסורתית והמוכרת. יש מגוון, יש שפע – האינטליגנציה הפיננסית היא הכלי שבאמצעותו אדם יכול להבחין במגוון ובשפע ההזדמנויות ואולי אף חשוב מכך, הוא יכול להיטיב לבחור.
למידה, למידה, למידה
אנשים מתקשים להבחין בהזדמנויות גדולות – “למרבית האנשים קורה שהזדמנות חייהם חולפת על פניהם והם אינם מבחינים בה”. קיוסאקי קורא לקוראיו לחדד את יכולת ההבחנה הזו, ולהבין ש”הזדמנויות טובות לא רואים בעיניים. רואים אותן באמצעות המוח”. הוא מספר על שורה של הזדמנויות שהוא קלט וניצל, ומשתף במגוון דוגמאות להשקעות שהוא ביצע.
אנחנו לא נרחיב עליהן כרגע, אבל כן נתעכב על הסיבות שהוא מונה לבחירה שלו לשתף בהן. בראש ובראשונה ניצב עניינו להפיץ את התפיסה ואת הידע שרכש, לעודד אנשים להרחיב את ידיעותיהם. כמו כן, הוא מעוניין להראות שהעושר הוא מצב אפשרי ונגיש, ושמי שרוצה להיות עשיר ומוכן להשקיע, תרתי משמע – יוכל לבחור באחת מבין הדרכים הרבות הקיימות, שגם אינן מורכבות מידי, ולהשיג את המטרה. קיוסאקי ממחיש באמצעות מגוון המהלכים שנקט כיצד כסף קטן יכול להפוך לכסף גדול. זאת, באמצעות השילוב שבין “תבלין” התעוזה לבין 4 העקרונות של האינטליגנציה הפיננסית (ידע חשבונאי, יצירתיות ההשקעה, הבנת השווקים וידיעת החוק). הוא מוסיף ומחדד, שככל שהאינטליגנציה הפיננסית שלנו תתפתח, תשתפר גם יכולתנו להבחין בין עסקאות טובות ופחות טובות. ובכלל, ככל שנלמד יותר, נרוויח יותר.
“חקלאי של השקעות”
לבסוף, קיוסאקי מזכיר את בסיס הפילוסופיה שלו להתעשרות: הרחבה של עמודת הנכסים. הוא משתמש בשפת החקלאות ומעיד על עצמו כמי שעוסק בזריעת זרעים – חלקם מתפתחים לצמח ירוק ורענן, וחלקם לא. אבל הוא ממשיך בזריעה, על בסיס רכיבי האינטליגנציה הפיננסית, תוך השקעת מאמץ בהגדלת הסיכויים ובצמצום הסיכונים, ובעיקר בהנאה רבה. קיוסאקי הוא ממש חקלאי של השקעות: חקלאי שבוחן כל הזמן גידולים אפשריים חדשים ומעניינים; חקלאי שלומד כל הזמן; חקלאי שמצמצם את הסיכון שנשקף לחלקתו (או לחלקותיו) באמצעות ידע מתפתח ונרחב.