למה גם גברת כהן מחדרה חייבת להתחיל להבין בהשקעות אלטרנטיביות?
שגרת היום יום של מרבית הציבור הישראלי, מוקדשת, לצערנו, מעט מדי זמן לחשיבה על הדברים שמשפיעים על חיינו.
אחד מהם הוא תיק הנכסים העצמאי שלנו – קרנות פנסיה, גמל והשתלמות.
כך, עבור זוג בני 40, ממעמד הביניים, מצטבר לו סכום מוערך של מיליון שקל. אם מדובר בזוג קרייריסטים, הייטקיסטים או מנהלים, 2 מיליון שקל במכשירים פנסיוניים הם לא מילה גסה.
מי שחושבים שזהו סכום גבוה ש״יכול להבטיח את העתיד״, טועים לדעתנו, במיוחד שלא משקללים אינפלציה ועלייה בתוחלת חיים.
מתוך הסכום הזה של מיליון שקל בתיק נכסים של המשפחה, שאמור לשרת אותה בעתיד לפנסיה, רק כמחצית במקרה הטוב, הלך בשנת 2021 לעבוד בשבילנו בשוק ההון. אתם שואלים בטח, מה? איך זה ייתכן? קראנו שהתשואות באפיקי החיסכון בשנה החולפת היו הטובות מאז 2009.
אין סתירה בין הדברים, נכסים כמו מניות הניבו תשואות מעולות. הם היו המחצית הראשונה של הכספים שלנו, ואילו המחצית השנייה הניבה תשואה אפסית.
כיום, איגרות חוב, שהיה וכנראה יהיה, אפיק ההשקעה הכי גדול במונחי שווי שוק, בשוק ההון, לא מייצרות למשקיעים שום תועלת.
המצב הזה הביא ומביא יותר ויותר משקיעים מוסדיים גדולים, קרנות פנסיה בישראל וברחבי העולם, לחפש אלטרנטיבות.
לכאורה, עניין שלא צריך להטריד או לעניין את גברת כהן מחדרה. כבר לא עוד. בשנה האחרונה האינפלציה בכל העולם זינקה.
באותו הזמן נוצר מצב שכמעט לא התרחש כמותו בהיסטוריה הכלכלית: פוטנציאל התשואה לטווח ארוך על תיק הנכסים של כל משפחה בישראל הוא 0% ובמונחים ריאליים אפילו שלילי.
איך זה קורה? פיקדונות הציבור בבנקים נמצאים בשיא.
נכון לסוף 2020 הוא עמד על 1.5 טריליון שקל, כשהנתונים הסופיים על שנת 2021 יגיעו רק במאי השנה.
אז ההקדמה שלנו, הגיעה כדי להבהיר מדוע הנושא של השקעות אלה הפך לרלוונטי יותר מתמיד.
זהו פרק ראשון מתוך 5 שיוקדשו לעולם ההשקעות האלטרנטיביות. ככלל, אם הייתם מדברים עם יועץ ההשקעות שלכם, סוכן הביטוח או המומחה הפיננסי, עד לפני שנתיים-שלוש, הוא בוודאי היה אומר לכם ששוק ההון הוא המקום היחיד בשבילכם.
אבל כפי שראיתם, המציאות לעתים יותר חזקה מכולם. אם גברת כהן מחדרה מוכנה להקדיש שעות כדי להשוות מחירים בהזמנות באינטרנט, הכסף שלה חשוב לה, היא צריכה להקדיש הרבה יותר זמן ולהיות מודאגת מפוטנציאל התשואה על החסכונות שלה.
מהן השקעות אלטרנטיביות?
נסביר קודם את המונח השקעות אלטרנטיביות, עליו אנחנו מדברים כל הזמן.
השקעות אלטרנטיביות הן נכסים שנרכשים בדרך כלל על ידי משקיעים והן אינן מוצרים הנסחרים באופן רציף ויומי באחת הבורסות. כלומר, אלטרנטיביים לשוק ההון.
בזמן שגופים פיננסים ויצרנים, הבינו שנכסים שנחשבים לסולידיים כבר לא יניבו את התשואות הנדרשות, הם הלכו והנגישו גם לטובת הציבור הרחב, אפיקי השקעה שיחליפו אותם.
העשירים וגם העשירון העליון, שבדרך כלל בכיסם תהיה הפרוטה לחקר פיננסי מעמיק יותר, היו הראשונים לאמץ את הנכסים האלה.
אבל, בזכות מהפכת המידע, הרשתות החברתיות ואמצעים נוספים, הידע של הציבור גם הולך ומתרחב.
יותר אנשים מסגלים תודעת שפע ורצון לשפר את מצבם.
אפשר לראות את זה בתופעה שמכונה “ההתפטרות הגדולה”. שיא של אנשים בכל העולם מחליף מקומות עבודה כדי להשתכר טוב יותר ולשפר את מצבו ככל שניתן.
התופעה הזאת מתרחשת גם בעולמות ההשקעות.
מהם הסוגים העיקריים של השקעות אלטרנטיביות?
- הלוואות פרטיות וקרנות חוב – מבין כל סוגי ההשקעות האלטרנטיביות, ההלוואות הפרטיות שבקטגוריה שלהן נכללות גם פלטפורמות של הלוואות עמית לעמית, הן הדומות ביותר לאיגרות החוב.
- קרנות נדל”ן – אלה הן קרנות המבצעות השקעות קבוצתיות בנכס נדל”ן אחד או יותר, בציפייה למכור אותו באקזיט, או לשלב מכירה באקזיט ותשואה פירותית.
- קרנות משפטיות – תחום יחסית חדש בעולם ההשקעות האלטרנטיביות אבל שהולך וצומח. אלה קרנות שמאפשרות למי שיש להם סיכויים גבוהים לזכות בתביעות משמעותיות, ליהנות מהייעוץ המשפטי הטוב ביותר. בדרך זו התובעים שלא תמיד הפרוטה בכיסם, מגדילים את סיכויי הזכייה בתביעה ואת הפיצוי הכספי. אותן קרנות מאפשרות לתובעים לממן תביעות ותהליכי תביעה יקרים ובממוצע מייצרות החזר לכל הצדדים ושורת רווח כפולה: חברתית ועסקית.
- השקעות באנרגיה ירוקה – ככל שמשבר האקלים הולך ומחריף, כך התמריצים ליישום פתרונות של אנרגיה חליפית הם גבוהים יותר. יתרון נוסף באפיק הזה הוא רוח גבית ממשלתית מכלכלות מערביות גדולות כמו ארה”ב, בריטניה וגרמניה.
- השקעות הון פרטיות בעיקר בסטארטאפים – כאן מדובר עדיין על שוק אלטרנטיבי שטרם הבשיל למימדים משמעותיים. הוא שמור יותר לקרנות הון סיכון עתירות מימון, אבל אט אט הוא יהפוך נגיש יותר למשקיעים עם הון נמוך יותר.
- מטבעות קריפטוגרפיים – מבין כל התחומים האלטרנטיביים, סוג זה של נכסים נשמע אולי מבטיח עם חלומות להתעשרות מהירה, אבל טומן סיכונים לא מעטים לצד סיכויים. אפיק זה מיועד בעיננו ל״ לכת״. מי שהתמקצעו בשאר אפיקי ההשקעה, צברו הון ויודעים להקצות את נכסיהם, מוזמנים גם לגשת אליו.
כשתסיימו תהליך בדיקה ובחינה של ההשקעות העצמיות שלכם, עם הבנה של הקצאות הנכסים, תוכלו לראות בדיוק על מה אנחנו מדברים.
בחסכונות שלכם תצפו לראות שמסלולי ההשקעה הכלליים, הקצו המנהלים חלק גדול לנכסים שאינם סחירים.
בפרק הבא ננגיש מחקר מקיף של בנק ההשקעות ג’יי פי מורגן שיציג מסקנות מאוד מעניינות באשר ליעילות תיק ההשקעות שלכם.
המחקר של ג’יי פי מורגן וההזדמנות לתקן פער של 30 שנה של מידע פיננסי בין עשירים לעניים
ב-30 בנובמבר 2021, פירסם בנק ההשקעות ג’יי פי מורגן, מחקר שהפתיע את קהילת ההשקעות העולמית.
לצערנו, למרות מהפכת המידע והנגישות שלו, אותו מחקר הגיע בעיקר לאנשי מקצוע מומחים בתחומם והפך למדובר מאוד בקרב אנשי מקצוע.
החלטנו במסגרת המאמר השני בסדרת המאמרים על השקעות אלטרנטיביות, להביא את המסקנות העיקריות מאותו מחקר.
לפני כן, נספר כי בניגוד למסמכים שיווקיים שמוציאים בנקי השקעות כדי לסקור מניות או כדי למכור מוצרים ושירותים שלהם או של אחרים, הפעם המחקר כולו עסק באסטרטגיית הקצאת נכסים בתיק ההשקעות והסתכל כמעט על כל סוגי הנכסים הקיימים.
כלומר, היתרון שלו היה בכך שלא הייתה בו מטרה למכור מוצר כלשהו.
המחקר בחן תיקי השקעות ונכסים על פני השנים 2021-1989, טווח זמן של 30 שנה.
אחת המסקנות העיקריות על פני כל השנים הללו, הייתה שמי שהיו להם השקעות אלטרנטיביות ששולבו כחלק ממכלול הנכסים שלהם, הצליחו להגדיל את התשואה ולהפחית את התנודתיות של התיק.
כך, תיק נכסים שכלל 40% מניות, 30% איגרות חוב ו-30% השקעות אלטרנטיביות, הניב בתקופה של 30 שנה, תשואה ממוצעת של 8.1% בתנודתיות נמוכה יותר.
לעומתו תיק שהכיל 60% מניות ו-40% איגרות חוב הניב תשואה ממוצעת של 6.85% בלבד, בתנודתיות של 7.98%.
כלומר תיק שכלל יותר מניות שהן נכסים בסיכון גבוה יותר, הניב תשואה נמוכה יותר כשלא הכיל כלל השקעות אלטרנטיביות.
לא כל ההשקעות האלטרנטיביות מייעלות את תיק הנכסים
מסקנות חשובות נוספות היו שלא כל ההשקעות האלטרנטיביות הן בעלות מתאם 0 לשוק ההון.
נעצור רגע להסביר את המונח הזה.
כשאנחנו החלטנו להקצות חלק מההשקעות שלנו לאפיקים אלטרנטיביים, עשינו את זה מתוך חשיבה וידיעה שבמשבר פיננסי כמו שנת 2008, אם יבוא שוב, אנחנו רוצים שחלקים גדולים ככל האפשר יושפעו ממנו כמה שפחות, או לא יושפעו ממנו כלל.
לכן, אם אנחנו בוחרים בהשקעות שיתנהגו בצורה זהה לחלוטין לשוקי ההון, בעת משבר, לא הרווחנו דבר מאותו פיזור והקצאה של נכסים.
כלומר פיזור שאינו יעיל. כשההשקעה האלטרנטיבית מושפעת במלואה מהמתרחש בשוק ההון, אז המתאם הוא 1. כלומר כששוק ההון יעלה גם ההשקעה תושפע לחיוב באותו אופן וכשיירד היא תיפגע בהתאם.
על פי ג’יי פי מורגן וכפי שניתן לראות בגרף, בחלוקה לסוגי נכסים שלא מושפעים משוק ההון, נמצא כי תשתיות, נדל”ן אמריקאי, ונדל”ן באירופה, היו בעלי מתאם קרוב ל-0 למדד 500 המניות בעלות שווי השוק הגבוה בארה”ב, S&P 500. תחום נוסף ומאוד מסקרן בעולם האלטרנטיבי נוגע להשקעות בתחבורה.
אותן השקעות גם הניבו בממוצע תשואות גבוהות של כ-10% בממוצע וגם היו בעלות קשר (מתאם) שלילי או חלש לשוקי ההון.
אפשר, אם כן, לתהות, מדוע אם השקעות אלטרנטיביות, לפי המחקר של ג’יי פי מורגן, וגם מבדיקות של מומחים אחרים, משפרות כמעט כל תיק השקעות, מדוע הן לא מילה שגורה בכל בית בישראל? אחרי שרכשנו בעצמנו ידע והשכלה פיננסית ראויה, למדנו ממפגש עם עשרות מומחים, שעשירים נוהגים תמיד להשקיע גם בנכסים אלטרנטיביים.
הם לאו דווקא הפכו לעשירים בזכות ההשקעות האלטרנטיביות, אבל ללא ספק הגדילו את הונם בזהירות ובאחריות, בסיוע אותן השקעות.
לדעתנו, זה מה שצריכים לעשות גם משקי בית בישראל שיש להם הון פנוי להשקעה, ולא רק משקי בית עשירים. מבחינתנו זה צמצום פערים, לא רק בידע ובהשכלה הפיננסית, אלא גם בהון ובהשקעות.
בישראל יש לא מעט גופים שמציעים השקעות אלטרנטיביות, אבל משק הבית נדרש לרכוש ידע ולהיות אקטיבי בבחירתם.
העובדה הזאת גורמת לרבים לוותר מראש על המהלך. נדרשת אקטיביות ותכנית פעולה, ויתור על חלק מהזמן הפנוי שלנו ולימוד של תחום חדש.
הצגנו כאן על קצה המזלג את המסקנות החשובות והפרקטיות ביותר שמצאנו.
קחו שליטה ובקרה על הניהול הפיננסי המשפחתי שלכם, ובחנו מה היקף החשיפה שלכם גם לאפיקים אלטרנטיביים.
אתם לא צריכים לנהל את אותן השקעות, אלא לבחור את הגופים הנכונים שדרכם תבצעו אותן.
תיק ההשקעות ששומר על העליונות האקדמית של אוניברסיטת הרווארד
53.2 מיליארד דולר זהו תיק ההשקעות הכי גדול בעולם של מוסד אקדמי והוא שייך לאוניברסיטת הרווארד.
היא נחשבת לאוניברסיטה המובילה והיוקרתית בעולם, כבר שנים ארוכות, מנהלת את הנכסים שלה ביד רמה.
אם תרצו, מצוינות אקדמית לצד מצוינות בהשקעות שמושגת בין היתר בזכות השקעות אלטרנטיביות.
האם שילוב כזה נשמע לכם מוכר?
אותה עליונות בהשקעות מעניקה להרווארד מקורות כמשאבים כספיים משמעותיים לטובת התקציב השוטף שלה.
חרף השימוש בחלק מכספי המקורות והרווחים למטרת הוצאה, היא מצליחה להגדיל אותו בעקביות מדי שנה.
תיק ההשקעות של האוניברסיטה הוא יוזמה שנולדה מתוך הצורך לאפשר לה הגדרתה “לעמוד במשימתה”, כלומר לשמור על מעמדה כגוף האקדמיה הטוב בעולם.
במאמרים הקודמים שלנו הסברנו רבות על החשיבות של השקעות ותשואות והיכולת שלהן להגשים את המטרות והיעדים האישיים שלכם.
בעיקר, המשמעות של השקעות כדי לקבל בחזרה את הבעלות על הזמן שלכם. הנה, אוניברסיטת הרווארד מכריזה באותיות קידוש לבנה, מדוע תיק ההשקעות שלה הוא העוגן בשימור העליונות שלה.
הנה, דוגמה חיה ואמיתית לאופן שבו השקעות מסייעות לה לשמור על תחרותיות.
החלק השלישי של סדרת המאמרים שלנו על עולם ההשקעות האלטרנטיביות יצלול לאסטרטגיה מאחורי תיק ההשקעות של האוניברסיטה ומה אפשר ללמוד ממנו.
ממה מורכב תיק ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד?
האוניברסיטה מחלקת את ההשקעות שלה בין נתח קטן יחסית של מניות סחירות (14%), השקעות ישירות בהון של חברות לא סחירות (34%), קרנות גידור (33%), נדל”ן (5%) ועם שיעור קטן מאוד של איגרות חוב ממשלתיות ומזומנים (5%). יהיו שירימו גבה למראה פרופיל הסיכון של אוניברסיטה
בשנה הפיסקאלית שהסתיימה בסוף יוני 2020, היא רשמה תשואה של 7.3%. כלומר עבור האוניברסיטה שנת הדיווח הכספי מתחילה ביולי שהוא החודש הראשון לדיווח ויוני הוא החודש האחרון בכל שנה.
אם הייתם עוצרים לבדוק את תיק ההשקעות שלכם בסוף יוני 2020, כששוקי ההון טרם חזרו לרמות שבהן נסחרו טרום משבר הקורונה, ספק אם התשואה שלכם הייתה חיובית.
אז איך היא עושה את זה? הלכנו לבדוק גם את השנה הפיסקאלית של 2021 ומצאנו שהיא הצליחה לרשום תשואה של 34%.
אותה תשואה גבוהה אפשרה לה להעביר 2 מיליארד דולר מהרווחים מתוך תיק של 53.2 מיליארד דולר, לטובת התקציב התפעולי של האוניברסיטה.
כך היה גם בשנת 2020, אוניברסיטת הרווארד לבדה משתמשת ב-2 מיליארד דולר בכל שנה מתיק ההשקעות שלה כדי להשקיע בעצמה.
ליהנות מתשואה ולהשתמש בחלקה לצריכה שוטפת
אפשר לראות ש-2 מיליארד דולר של רווחים על תיק ההשקעות הם כ-3.7%. מדוע השיעור הזה מהתיק משנה משהו? האוניברסיטה, כמו גם גופים אחרים בעולם שמנהלים תיק השקעות, לא מצפים לתשואות כה גבוהות על פני ממוצע רב שנתי.
אנחנו בהשקעות שלנו, גם לא מצפים לתשואות כאלה. אבל שמחים מאוד שהן מגיעו
הנחת העבודה שלנו היא להניב תשואה שנתית ממוצעת של 7% נטו בשנה. מי שמצליחים לעמוד ביעד כזה, יכולים לאחר הגדלת ההון שלהם, למשוך כ-3% מהרווחים בין אם בדרך של תזרים מזומנים או פרויקטים שמסתיימים, לטובת צריכה שוטפת, רווחה ובילויים וכמובן שגם לטובת פיתוח אישי ואולי עסקי.
כשיש לכם את המשאבים הכספיים אתם יכולים להיות תחרותיים במגוון רחב של תחומי חיים.
אל תטעו, למרות התשואות שנראות גבוהות, הרווארד נוקטת בגישת השקעות שמרנית, באופן יחסי.
מרבית השקעותיה אינן באפיקי סיכון משמעותיים, היא מנהלת תיק השקעות שחלק גדול ממנו לא מושקע כלל בשוק ההון.
האסטרטגיה הזאת הביאה אותה לספוג ביקורת מסוימת באתר הפיננסי מרקטוואצ’ מהפרשן הכלכלי מארק האלבט.
על פי החישובים של האלבט, מאז 2007 האוניברסיטה לא מצליחה להכות את מדד S&P 500.
בין השנים 2020 ל-2021 החליטו באוניברסיטה להפחית את פרופיל הסיכון.
דירקטוריון ההשקעות שלה שכולל שורה של פרופסורים מהסגל האקדמי החליט להקטין את ההשקעה במשאבי טבע (בניהם נמנות גם סחורות שונות) ולהגדיל את ההשקעות שלה בפרייבט אקוויטי, כלומר השקעה בחברות שאינן נסחרות בבורסות.
אפשר להסיק מכך שהאוניברסיטה כנראה רואה מגמה שנצפתה גם בקרב מספר קרנות הון סיכון: הפער בין השוק הסחיר לשוק שאינו סחיר ובו יש חברות פרטיות הוא גבוה מדי.
בנוסף לכל אלה, היא גם הגדילה את רכיב המזומן ל-8%.
עוד סיבה לכך שאנחנו מביאים אותה כדוגמה היא בשל הגישה הפסיבית שלה בניהול ההשקעות.
למרות הידע הרב והפרופסורים לכלכלה שנמצאים במסדרונותיה למכביר.
אין בפועל בחירה והקצאה של נכסים ספציפיים. השיטה שלה דוגלת בבחירת מנהלי הקרנות הטובים ביותר בכל אחת מהקטגוריות ומקצה אליהם את הכספים וההשקעות.
יש שיטענו שבדרך הזאת תשלום דמי הניהול הוא גבוה, איננו יודעים מה העלויות של ניהול ההשקעות היות וההסדרים לא חשופים. אך בדיוק כפי שבכירי האוניברסיטה רוצים להתמקד בנושאים האקדמיים ולא להפוך למומחים בנכסים ספציפיים, גם אנחנו מעוניינים להקצות את הזמן והמשאבים שלנו רק להקצאת הנכסים שלנו ולבחירת שחקנים מובילים. אנחנו שמחים לשלם דמי ניהול לגופים שמצליחים להשיא לנו תשואות וערך לאורך הזמן.
תשואות התיק של הרווארד ב-2021
בשנה האחרונה האוניברסיטה מתחבטת באשר למידת הסיכון שהיא צריכה ליטול בתיק ההשקעות שלה, כשהנטייה שלה היא לייצר תשואות יציבות וברמת וודאות גבוהה ככל שניתן.
מסיבה זו היא החליטה לבחור בקרנות גידור וקרנות פרייבט אקוויטי שיהיו חשופות כמה שפחות לשוק המניות.
האם הגישה השמרנית של הרווארד תוכיח את עצמה בעידן של ריבית אפסית? כך או כך, הרווארד הצליחה לכרוך את ההצלחה של תיק ההשקעות שלה, יחד עם תקציב המצוינות האקדמית.
כשאתה נוהג באופן הזה, אין לך יכולת להתפשר על בדיקה ואיכות ההשקעות שלך, במיוחד כשמדובר בהשקעות אלטרנטיביות. למרות שיש לה תיק השקעות בשווי עצום, היא מבינה את החשיבות בהגדלה זהירה של ההון שהוא המקורות שלה, שיעמדו לראשותה בעתיד.
מה חשוב לדעת לפני שמגדילים את תיק ההשקעות האלטרנטיביות
אחרי שקראתם את שלושת המאמרים הראשונים בסדרת “עולם ההשקעות האלטרנטיביות”, אנחנו מקווים שהצלחתם לרכוש עוד ידע מונגש ואתם אולי תוהים ומחפשים כלים פרקטיים כדי להתחיל איתם.
בחירה במסלול של השקעות אלטרנטיביות דורשת לרוב תכנון ותכנית כלכלית, שתתחשב במטרות ביעדים שלכם קדימה.
מהי רמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת?
זו השאלה הראשונה והחשובה שאתם צריכים לענות עליה.
אנחנו נוהגים להגיד את המילים סיכויים לצד סיכונים, אבל מודעים לכך שלא כל דבר מתאים לכל אחד.
כמו בתחומי השקעה נוספים, המשקיעים נדרשים להבין גם את הסיכונים, הרי אין מי שלא מעוניין לייצר לעצמו רווח.
עם זאת, חשוב מאוד שאופי ההשקעה תתאים לאופי המשקיע, יש לזכור שהמשקיע צריך להיות מסוגל לישון טוב בלילה, כשהוא יקבל הודעה שיש למשל עיכוב בלוחות הזמנים של הפרויקט בו הוא השקיע.
בעולם ההשקעות האלטרנטיביות מתחלקים הסיכונים לדרגות ורמות שונות, ברמה הפשטנית החלוקה היא לשלוש דרגות, שונא סיכון, אדיש לסיכון ואוהב סיכון.
מרבית האנשים נמנים על שתי הקטגוריות הראשונות, ורק מעטים הם אוהבי סיכון.
מהם צרכי הנזילות שלכם?
למשל, מי שמייעדים את הכספים בעתיד להוצאה גדולה של רכב, דירה, עזרה לילדים ועוד, צריכים לקחת בחשבון שאופי ההשקעה צריך להתאים לצרכי הנזילות שלהם.
לחילופין, הם יכולים לבחון את האפשרות להשקיע, אבל ליטול הלוואה זולה כדי להימנע ממצב שבו ההשקעה לא תתבצע.
מהם מקורות ההשקעה שלכם?
השקעות אלטרנטיביות ברובן אינן נזילות ברמה היומית, או החודשית, בניגוד להשקעות בשוק ההון או בהשקעות באפיקים כמו גמל והשתלמות.
מי שבוחרים להקצות את ההון שלהם לאפיקים אלה, צריך לקחת בחשבון שכאשר אתם מקצים את הכספים הם נדרשים בדרך כלל להשקעה בטווח של 3-4 שנים.
לעתים, ההשקעות משלמות דיבידנד רבעוני, חצי שנתי או שנתי.
כשמתקבל תזרים מזומנים מהפרויקט אז ניתן להיפגש עם חלק מהכספים במרוצת הדרך.
אתם צריכים להחליט האם המקורות שבהם אתם מעוניינים להשתמש הם רק הון עצמי, הלוואות, או הלוואות בשילוב של הון עצמי.
המקורות שלכם יקבעו את טווחי ההשקעה שלכם ואת אופי ההשקעות.
ככל שתטלו הלוואות למימוש ההשקעות חשוב, שהן לא תהיינה לטווח קצר, או שלא ידרשו פירעון שוטף של קרן וריבית, בשעה שההשקעות שלכם לא מניבות תשלומים שוטפים של קרן וריבית.
אנחנו באופן אישי מאמינים שמשק בית מבוסס כלכלית, צריך ויכול להשתמש במקורות שיש לו כדי לקבל הלוואות זולות על מנת להשקיע אותן.
למשל, ההלוואות כנגד קופות גמל, קרנות השתלמות ולעתים גם הלוואות על חשבון דירה להשקעה או למגורים, שנמצאת כבר בבעלות המשפחה.
מהם היעדים בהסתכלות קדימה?
האם אתם משקיעים לטווח ארוך? האם הכנתם תכנית כלכלית מסודרת שבה ההשקעות שלכם משתלבות? האם אתם מסוגלים להמתין כשלוש שנים לסיום של פרויקט השקעה בנדל”ן? כשרוצים להשיג מטרות נשגבות, נדרשים לסבלנות ותכנון.
האם יש לכם תכנית כיצד תשקיעו את הסכומים שיתקבלו כתזרימי מזומנים מהשקעות מניבות במהלך השנים? יש לכם יעדי חיסכון חודשיים שיוכלו להקצות את הכספים באופן שוטף אל מכשירי השקעה פנסיוניים במטרה לקבל מינוף כנגד הכספים? כל אלה דורשים מענה ואפילו תכנית של תזרימי מזומנים.
בפרק הבא נחשוף את הקצאת הנכסים בתיק ההשקעות שלנו, בדגש על אפיקי ההשקעה האלטרנטיביים שבחרנו.
איך אנחנו מקצים את ההשקעות האלטרנטיביות שלנו? (נכון לתחילת 2022)
הערה: התיק נבחן ומותאם כל הזמן למגמות ושינויים, אך חלק הארי ממנו מוקצה באופן ברור וקבוע להשקעות נדל״ן בחו״ל.
הפרק האחרון בסדרה על השקעות אלטרנטיביות מביא אותנו לחשוף כיצד אנחנו מקצים את ההשקעות הפרטיות שלנו נכון להיום.
בצניעות ובענווה, נספר שמודל ההשקעות שגיבשנו לעצמנו, הוא תולדה של לימוד בלתי פוסק, מאחרים.
הצלחנו ללמוד מהטובים ביותר ואנחנו שואפים לבחור את המנהלים הטובים ביותר ולאורך שנים.
איננו נחים על זרי הדפנה, אנחנו ממשיכים ללמוד כל העת ונמשיך גם בעתיד, זאת מתוך שאיפה בלתי פוסקת לשיפור ועשייה.
לפני שנתחיל, חשוב לנו להבהיר במאמר זה שאיננו מספקים כאן המלצה לאיש, באשר להקצאה האישית הנכונה בתיק הנכסים שלנו. מה שנכון לנו, זהו לא בהכרח ההרכב עבורכם.
פוליסות חיסכון ואפיקי השקעה במניות 25%
אם נחזור לפרק שבו פתחנו את הסדרה, דיברנו על איגרות חוב והתשואות באיגרות חוב שהפכו לאפסיות ואפילו שליליות, אז אפשר להבין מדוע אנחנו בחרנו להעדיף את מסלולי המניות.
כשאנחנו בוחרים להשקיע בשוק ההון, אנחנו מעדיפים להיות בצד הסיכויים ולבחור השקעות חוב שיניבו יחסי סיכוי-סיכון טובים יותר.
כמי שחיים את עולמות ההשקעות כבר שנים, הצלחנו להתגבר על מכשולים פסיכולוגיים ולסגל תפיסה של סיבולת סיכונים. נכון, זה משהו שלא מתאים לכל אחד, או שלא כל אחד יוכל לחיות ברמת סיכוי וגם סיכון גבוהה.
נחפש גם מכשירי השקעה בשוק ההון שניתן למנף מהן כספים זולים אותם נרחיק משוק ההון לעבר התיק האלטרנטיבי שלנו
קרנות אלטרנטיביות בנדל”ן חו”ל 55%
השקעות נדל”ן בחו”ל כשבחירת הגופים המנהלים היא איכותית, הן מהאפיקים שמעניקים את יחס הסיכוי-סיכון הטובים ביותר.
האחיזה בנכס נדל”ני שניתן לממש גם אם הפרויקט נתקל בקשיים, מגבילה את שיעור ההפסד.
מרבית ההשקעות שלנו הן בארה”ב, אנגליה וגרמניה, ומעט השקעות בספרד.
מאמינים שנמשיך להשקיע במדינות כאלה בשנים הקרובות כשאליהן מתחילות להצטרף הולנד ואוסטריה, מדינות מערביות שיש בהן משטרים דמוקרטיים יציבים ולאורך שנים ארוכות.
אנחנו תומכים גדולים של השקעות נדל”ן בחו”ל, גם מהסיבה שכאשר מתממשים סיכונים מסוימים, למשל משבר כמו קורונה, או ירידת מחירים חדה, יזם ההשקעה, אם ביצע נכון את התהליך, יכול לקבל החלטות כמו דחיית לוח הזמנים כדי למזער את הנזק.
קרנות חוב 10%
קרנות המעניקות הלוואות או אשראי חוץ בנקאי לחברות ועסקים בארץ ובחו״ל במודל חוב בכיר מגובה בטוחות חזקות. השקעה בקרנות חוב מספקת יציבות ורמת וודאות גבוהה יותר לעומת אפיקי השקעה ישירים בנדל”ן או במניות.
מטבעות קריפטוגרפיים 2%
זהו החלק עם הסיכוי וגם הסיכון הגדול ביותר בתיק הנכסים שלנו, החלטנו להקצות לאפיק זה חלק קטן מההון שלנו כחלק מגישת צל״ש/טר״ש.
קרנות פרייבט אקוויטי ושותפויות מו”פ 3%
השקעות בפרייבט אקוויטי הוא תחום חדש אליו נכנסנו בשלוש השנים האחרונות, עיקרו הוא השקעה בחברות שאינן ציבוריות, או שעתידות להיות מונפקות או להימכר בהחזרים גבוהים. היתרונות הן היעדר נזילות שמביאה לכך שהתחרות של משקיעים רבים עליהן היא נמוכה יותר.
כמובן שלא כל ההשקעות בקרנות הללו הופכות למוצלחות. במקרים רבים ההשקעות הן בחברות סטארטאפ שעתידות להיות מונפקות.
קרנות משפטיות 3%
אנחנו שמחים לבצע השקעות שתורמות ומחזירות לחברה. זה גם מה שמנחה אותנו מבחינה עסקית, חלוקת הידע שלנו לציבור הרחב ללא תמורה.
הקרנות המשפטיות תורמות לחברה בכך שמסייעות, בעיקר לאוכלוסיות ממעמדות נמוכים, לממן תביעות שסיכויי הזכייה בהן גבוהים במיוחד.
בזכות מימון התביעות, מתאפשר לשכור את אנשי המקצוע הטובים ביותר, ובכך להגדיל עוד יותר את התמורה הכספית.
כך נוצרת שורת רווח משולשת: התובע אינו חסר אונים בגלל מעמדו החברתי, המשקיעים מנתבים את כספם למטרות חברתיות וצופים גם תשואה נאה מאוד על השקעתם וגם הקרנות המשפטיות מצליחות לייצר שיוויון חברתי.
חנויות איקומרס 2%
כאן מדובר בעסק למקצוענים, הוא דורש ידע, הבנה וגם מומחיות. היכולת להרוויח תלויה גם בהבנת השינויים, המגמות וטעמי הצרכנים. זהו עסק יזמי לכל דבר.
והכנסות בכל מצב טבע
הרעיון שעומד מאחורי בניית התיק שלנו הוא מגוון של סוגי השקעות שלעתים אין ביניהם כל קשר או תלות.
למשל, קרנות השקעה משפטיות הן בלתי תלויות בשום מצב עולם אחר.
הרי מה בין מימון תביעה בגין התעמרות במקום העבודה או פגיעה משמעותית אחרת, למחזור העסקים? אנחנו רוצים תיק נכסים כזה שיאפשר בכל מצב לייצר החזרים מסוימים ותשואות, כך שגם במשבר החמור ביותר, נוכל לייצר לעצמנו הכנסות פסיביות לפחות מחלק מההשקעות הקיימות.
מהסיבה הזאת כ-80% מהנכסים שלנו מוקצים לעולם האלטרנטיבי לשוק ההון. כאן באה לסיומה סדרת המאמרים על השקעות אלטרנטיביות, אנחנו מקווים שקיבלתם ערך וידע.