לפני שנדבר על משכורת שלישית, נציג קצת תמונת רקע. במעלה המאה ה-21 הרוב המכריע של האנשים הנמנים על מעמד הביניים בעולם המערבי מגלה כי הוא זקוק להשלמת הכנסה ו/או הכנסה נוספת ו/או הכנסה צדדית ו/או הכנסה פסיבית, שאינן קשורות במישרין ליגיעת כפיו ולעבודה ה”רגילה” המכונה הרבה פעמים 08:00-17:00.
למה זה קרה לנו? הרי עד לפני כ-40/50 שנים, לפחות בישראל, בבתים רבים היה מפרנס יחיד, לרוב הגבר, שהיה נושא על כתפיו את העול הכלכלי של המשפחה בשעה שהאישה ניהלה את משק הבית וגידלה את הילדים (ברוב שעות היום).
ככל שחולף הזמן, הקדמה, הטכנולוגיה ויוקר המחיה משתלטים על חיינו, החל להתהוות בור חשבונאי אצל משפחות רבות שדחק בבן הזוג השני (כאמור, לרוב האישה) לצאת גם מהבית למעגל העבודה ולהשלים את החוסר הגדל.
לצד התייקרויות ושפע מתפרץ בכל תחום בחיים שלנו, גם המדינות הסוציאליות ביותר החלו מקצצות בתקציבי הרווחה והתמיכה. זה נכון לקצבאות הילדים, לקיצבאות הזיקנה ולעוד שורה ארוכה של קיצבאות שבהן המדינה (ובמקרה שלנו, מדינת ישראל) בחרה משיקולים פוליטיים כאלה ואחרים להקטין את התמיכה והסובסידיה המשולמת לאזרחיה.
במאה ה-21 בישראל, המצב הרווח במעמד הביניים הוא כזה שגם שני בני זוג שעובדים משרות מלאות שעות ארוכות, יתקשו לעיתים קרובות לתחזק משפחה (2-3 ילדים) ברמת חיים מניחה את הדעת. בנוסף הם יתקשו ליצור לעצמם עצמאות כלכלית לשליש האחרון של חייהם וכן לשמר יכולת לעזור כלכלית לילדים שלהם, שיגדלו לתוככי עולם דיגיטלי, כאוטי, מוטרף ובלתי צפוי בעליל.
מהי הכנסה צדדית / השלמת הכנסה?
השלמת הכנסה בימינו היא למעשה משכורת שלישית שחייבת להגיע לתוך התא המשפחתי כדי להשריד את המשפחה ברמת חיים ממוצעת פלוס. צריך לקרוא לילד בשמו, משפחה שלא תדע לייצר לעצמה הכנסה פסיבית (משכורת שלישית) לצד המשכורות הקיימות מעמידה את עצמה בסכנה מוחשית כל העת להתדרדר לעבר קו העוני.
הטרמינולוגיה שלנו היא נחרצת בהרבה – אנחנו מדברים ב”רבים”: “הכנסות פסיביות”, “נכסים מניבים”, חיפוש מתמיד אחר “הזדמנויות עיסקיות”, שאיפה ל”רווחה כלכלית” ובחינה מתמדת “איפה להשקיע את הכסף” ואיפה ניתן למקסם תשואה על הכסף שלנו”.
למה אנחנו מדברים ב”רבים”? כי ההבנה שלנו והניסיון שלנו מראים שאנחנו לא יכולים להסתמך על מקור פרנסה אחד ויחיד שיצטרף “למאבק” המשפחתי, כיוון שאנחנו חיים בעידן של חוסר יציבות וחוסר וודאות ועל כן אנחנו חייבים לייצר לעצמנו מגוון מקורות הכנסה פסיביים. והדגש הוא על מגוון ועל פסיביים או לפחות משכורת שלישית.
בואו נצלול לעומק להבין מדוע אנחנו חושבים שצורת ההשתכרות של משכורת או שתיים (או שלוש) של תא משפחתי, היא צורה שלא נותנת מענה ראוי לאתגרי המאה ה-21.
מה אנחנו יכולים לומר במידה רבה של וודאות על מה צופן לנו העתיד?
- תוחלת החיים מתארכת כל העת – זו לא השערה, זה מדעי. המדע, הרפואה והטכנולוגיה מאריכים ויאריכו את חיי האדם כל העת. קשה לחזות עד לאיזה גיל השלישיה הזאת תאריך את חיי המין האנושי, אבל תוחלת חיים ממוצעת של גיל 100 שנה היא לא מדע בדיוני בכלל.
- יוקר במחייה עולה כל העת – גם כאן מדובר בנתונים אמפיריים בדוקים שכולנו רואים ומרגישים יום יום. החברה המערבית היא חברת שפע שמזמן מייצרת לעצמה הרבה יותר ממה שהיא מצליחה או צריכה לצרוך. קחו כל תחום של הוצאות “MUST” שלכם בחיים (אוכל, שכר דירה/משכנתא, חשמל, מים, ביטוחים, חינוך, תקשורת, ארנונה וכו’) ותראו על ציר הזמן של עשר השנים האחרונות איך כל הדברים התייקרו ולרוב הרבה יותר מעליית האינפלציה. המגמה הזאת רק תתעצם, כי זו טיבה של הכלכלה המודרנית וזו טיבה של תרבות הצריכה המאפיינת אותנו (ואני לא שופט את התרבות, אני רק מתאר אותה).
- הפנסיות שלנו – תתרחקנה ותתכווצנה. בעברית פחות ספרותית אני רוצה לומר כאן שרוב האנשים בני ה-40+ וה-50+ לא יודעים שני נתונים מאוד חשובים בנוגע לעתידם – הם לא יודעים באיזה גיל הם יפרשו לפנסיה והם גם לא יודעים מה תהיה הקיצבה החודשית שלהם בגיל פנסיה. אני לא יודע איך אנשים נערכים לשליש האחרון של החיים בלי שני הנתונים האלה.
- מדינת הרווחה הסוציאלית תלך ותאבד ממעמדה והיכולת שלה לתמוך באזרחיה הוותיקים והנזקקים. גם כאן, הנתונים לקוחים מתוך סקירות ודוחות שעוסקים בסוגיה מתי המוסד לביטוח לאומי יגיע לחדלות פירעון.
רק ארבעה היגדים, אבל הם מציירים תמונה מאוד ברורה ומציאות שאנחנו צועדים לכיוונה בצעדי ענק.
המסקנות שלנו היו מאוד ברורות
- חובה ליצור מגוון לפחות משכורת שלישית או מקורות הכנסה פסיביים שאינם תלויים ביגיעת כפינו ואינם תלויים בזמן שלנו, כי אנחנו לא נוכל לעבוד עד יומנו האחרון אבל כן נצטרך לכלכל את עצמנו עד יומנו האחרון.
- חייבים תוכנית פעולה ארוכת טווח שבה נגדיר לעצמנו בצורה מדויקת ומפורטת כמה כסף נרצה להרוויח מהכנסות פסיביות ומתי זה יקרה. אם לא תהיה התייחסות לסכום ולתאריך של הכנסה צדדית, זה לא יצליח.
- חייבת להיות מחויבות זוגית לתהליך! גם כאן, אם הזוג לא שם לעצמו את האתגר הזה כמצפן מול עיניו לאורך כל שנות התהליך, הסיכוי שלו להצליח יקטן פלאים.
- חייבים להתחיל ללמוד איך לבנות מנגנון של הכנסות פסיביות שפועל לצד ובמקביל לחיים ה”רגילים”, עד לשלב שהוא מייצר את מסת ההכנסות הפסיביות שאליהן כוונו חיצי המטרה שלנו.
- מנגנון ההכנסות הפסיביות חייב להגדיל את עצמו כל הזמן להשלמת הכנסה אפקטיבית. אי אפשר לעצור בסכום הראשוני שאותו ביקשנו להשיג. המנגנון ימשיך ויגדיל את ההון המשפחתי לצד הזרמת כספים שוטפים למחייה.
- ביום שהמנגנון של השלמת הכנסה יגיע למסה הקריטית שרצינו, אנחנו יכולים לוותר על מכירת הזמן שלנו למעסיק (בהנחה שאנחנו שכירים) ולהתחיל לנהל את המשאב היקר ביותר בחיים – הזמן.