כנראה שרובכם שמעתם כבר, באיזשהו שלב של חייכם, את המונח הלא ממש ברור הזה, “תודעת שפע”. גם תודעה, גם שפע. מה זה בכלל? ולמה כדאי שנאמץ את התודעה (עם השפע) הזו? איך זה ישרת אותנו?
אולי נתחיל מהגדרות. מהמילון. מהי “תודעה” על-פי מילון ההווה? תודעה היא “הַכָּרה, כלל התחושות, המחשבות והרגשות של אדם שבאמצעותם מתגבשת תחושת העצמי שלו ותפיסתו את המציאות”.
המילון מדבר גם על “מערך של רעיונות או אמונות או תפיסות המשותפת לקבוצת אנשים או לדור מסוים”, ולבסוף מזכיר גם “מודעוּת”.
כל המילים האלה מתארות “תודעה”.
אם נרצה להגיד את זה אחרת, בשתי מילים, כנראה שנדבר על “תפיסת עולם”. וברקע לשתי המילים האלה, אפשר להזכיר את המטען האישי של כל אחד ואחת מאיתנו, שכולל את סך המאפיינים, היכולות, המחשבות והחוויות שלנו.
אפשר גם לדבר על מגוון השפעות חיצוניות-סביבתיות – ההורים שלנו (גנטיקה), חינוך, חברה, תרבות ועוד ועוד – שמעצבות את התודעה.
ולבסוף, נוסיף שלדעתנו התודעה ומאפייניה הם שמאפשרים לנו גם לדמיין את העתיד שלנו.
דרכה של תודעת השפע
אז איך כל זה קשור אלינו? נתנו רמז ממש במשפט האחרון… העתיד. וגם במונח “שפע” – שאגב, ההגדרה המילונית שלו הרבה יותר פשוטה, היא מסתכמת פשוט ב”הרבה”, או ב”הרבה מאוד”.
אבל בואו נתחיל בהווה (כי על העבר כבר למעשה דיברנו במסגרת העיסוק בהגדרות). התודעה, שמתקיימת ברחבי המוח, נועדה בראש ובראשונה להגן עלינו.
זוכרים את האדם הקדמון? שם המשחק הוא הישרדות; גם של חיינו-אנו וגם של החיים האנושיים שניצור ונמשיך לקיים באמצעות הצאצאים שלנו.
המוח קולט אינסוף פרטי מידע, מסוגים שונים, לאורך כל שעות היום והלילה (כן, גם בשעות השינה, ולא ניכנס כאן לכל נושא התת-מודע, אבל זה כנראה גם חלק מהעניין).
הוא נאלץ לסנן את התוכן שהוא קולט ולסדר את מה שנשאר ב”מגירות” שנשמרות לטווחי זמן כאלה ואחרים – זהו השילוב שבין זיכרון לתודעה.
נשמע תהליך הגיוני בסך הכול, אבל יש כאן בעיה. אמרנו הישרדות, נכון? אז אם אנחנו רגילים לחשוב בראש הישרדותי – עוד מימי האדם הקדמון ועד לחינוך שקיבלנו מהורינו – המשמעות היא גם שהרגשות הדומיננטיים שמנהלים אותנו ואת התודעה שלנו הם בעיקר פחד, דריכות וחשדנות; שפה ומיומנות של זיהוי איומים יותר מאשר זיהוי הזדמנויות.
אתם מתחילים להבין את הבעיה…? איך נראה הזדמנויות ליצירת שפע, אם נחשוב (רק) על הסיכונים הטמונים בהן?
אבל יש גם חדשות טובות. קודם כל, לא כולנו חונכנו על בסיס הישרדות מתגוננת וחרדה, אלא על בסיס הישרדות מלאת ביטחון, המושתתת על חינוך שמעודד התנסות ומעודד טעויות, חינוך שמורכב ממסרים חיוביים ומצמיחים.
חינוך כזה תורם לעיצוב תודעה שיודעת לזהות הזדמנויות יותר מאשר איומים.
אלה שני סוגים עקרוניים של טיפוסים, או של תודעה. אבל אמרנו שהתודעה מושפעת מהסביבה, אז מזה נובע שהיא גם מתפתחת ומשתנה, נכון? כאן טמונות עוד חדשות טובות, עבור מי שאולי מזהה את עצמו עם הסוג הראשון, שנוטה לזהות איומים יותר מאשר הזדמנויות.
החדשות הטובות הן שאנחנו יכולים לעצב ולשנות את מבנה התודעה שלנו. זה במרחק החלטה.
תודעת השפע שלנו
אנחנו, עמית והגר, גדלנו במשפחות “רגילות”, הורים שכירים “רגילים”, בתים “רגילים”. לא הרגשנו כל מחסור. בדיעבד אנחנו מבינים, שמה שהיה חסר – כמו בבתים רבים אחרים – זה חינוך פיננסי.
למדנו להסתפק במה שיש ולשמוח על מה שיש (שזה חשוב! הכרת תודה היא חשובה!), אבל לא למדנו שאפשר להעז לרצות יותר ולדמיין יותר. הורגלנו לחשוב בראש של “מספיק” ולא בראש של “עוד”.
היום אנחנו חושבים בראש של “עוד”, אך גם יודעים להכיר תודה על מה שיש. הראש שלנו פתוח לשפע – שפע של רעיונות, של כיווני התפתחות, וכן, גם של כסף.
הרחקנו מעלינו ומכל צדדנו את החסמים השונים שלא אפשרו לנו לראות את האפשר.
אנחנו מאמינים שצריך לנצל את החיים שניתנו לנו, ולשאוף למצב שבו נוכל לצמצם את העיסוק בתיעדוף ובהתחשבות במגבלות; למצב שבו לא נצטרך לחכות לכל מיני שלבים עתידיים שכביכול יאפשרו לנו להגשים את החלומות שלנו: לחכות לתקופה שאחרי הצבא, אחרי האוניברסיטה, אחרי החתונה, אחרי הילדים, אחרי המשכנתה והכי מוכר – לחכות לפנסיה.. אה, וגם לסוף השבוע.
לנו נמאס לחכות לשלבים שהכתיבו לנו, שעבור חלק מהאנשים לא באמת נושאים איתם איזושהי בשורה… השיפור המיוחל לא בהכרח מתרחש כמתוכנן (ובינתיים החיים התקצרו).
אנחנו החלטנו לשנות את התודעה שלנו ולפעול כדי לקצר את ההמתנה ליום שבו נוכל להגשים את החלומות.
החלטנו לחשוב עושר. עושר באושר, עושר בהכרת תודה, עושר בקידום העושר שלנו שיוכל לספק לנו כל מה שנרצה – בחיים השוטפים ובליקוט החוויות – מבלי לתעדף ומבלי להיכנס לשיקולים של “זול” לעומת “יקר”.
איך עושים את זה?
הניסיון האישי שלנו מלמד ששינוי כזה כרוך בשני מהלכים: החלטה ולמידה. אחרי שמחליטים שרוצים, באמת רוצים, לחיות בתודעה של שפע, צריך להתחיל “לעבוד בזה”.
לקרוא, להאזין ולצפות בכל תוכן רלוונטי לנושא – ואפרופו שפע, יש ברחבי העולם והאינטרנט שפע של אנשים טובים ומצליחים שעשו את הדרך הזו ומשתפים בה.
צאו ולימדו, על בסיס יום-יומי (מוזמנים גם לאתר שלנו – ליקטנו כמה פיסות השראה טובות בהקשר הזה).
אמרנו על בסיס יום-יומי, ונוסיף גם שזה צריך לקרות לאורך זמן. הרבה זמן. לא להתלהב ולהרפות, אלא להמשיך ולהיחשף לתוכן רב ככל האפשר.
כדאי גם לחזור על משהו שאהבתם שוב ושוב. בדיוק כמו שאנחנו מקשיבים שוב ושוב לפלייליסט המוזיקלי שלנו.
יש תפיסות שלמות שמדברות על חשיבות החזרתיות בהפנמה של מסרים. נסו את זה על תודעת השפע.
במקביל לפתיחות ולקשב שאנחנו מתחילים להפגין כלפי הסביבה שלנו, צריך גם לנטרל רעשים פנימיים, שיפריעו לקליטה… ציניות, חשדנות, פסימיות – כל הגישות האלה צריכות לפנות את מקומן לגישות החיוביות יותר, שמאפשרות לתודעת השפע (ולשפע בכבודו ובעצמו) להיכנס לחיינו, בין היתר דרך אותם תכנים שהזכרנו.
ברור שזה לא פשוט, בטח ובטח אם אנחנו נתונים בקשיים כלכליים בחיי היום-יום. הקשיים האלה עלולים ממש להרוס כל ניסיון ללמוד ולגבש תודעה של שפע, אבל אנחנו מאמינים שאפשר לעשות את זה גם בתוך הקושי.
יש אנשים שהוכיחו שאפשר. זה עניין של החלטה ורצון עמוק מאוד לשנות, גם אם זה ייקח קצת יותר זמן.
אוקי, אז החלטנו שאנחנו רוצים ויצאנו לדרך הלמידה והתחלנו לדבר על הנושא הזה עם אנשים אחרים, בלי ציניות ובלי יותר מידי ספקנות.
עכשיו איך תודעת השפע יוצרת שפע? איך הרוח והחומר קשורים בהקשר הזה? הנה כמה דוגמאות מהדרך שלנו.
תודה
כלום לא מובן מאליו בעולם הזה. לא העובדה שאנחנו חיים בכלל, לא הבריאות שלנו, לא העובדה שאנחנו פוקחים את העיניים במיטה חמה בבוקר, לא האהובים שסביבנו ולא החופש הבסיסי שזכינו לו במקום מושבנו (לעומת אזורים אחרים בעולם, שיושביהם לא נהנים מכל זה).
בקיצור, כל מה שיש לנו הוא כבר שפע בפני עצמו. חשוב וכדאי לזכור את זה, בייחוד כשהיום-יום לעיתים שוחק לנו את ההבנה הזו.
תקרת זכוכית
אנחנו הבנו לפני שנים שהתקרה שאנחנו חיים תחתיה ניתנת לניפוץ. אומנם מקום העבודה שלנו יכול לספק לנו גם עניין וגם תחושת ערך גדולה, אבל הוא גם יכול לשחוק אותנו עד דק, והשגרה תהפוך לחיים עצמם והמשכורת (שאת גובהה מישהו קבע עבורנו) תיכנס לחשבון הבנק מידי חודש, והתקרה (הנמוכה) תלך ותתחזק.
כשהבנו שזה המצב, החלטנו לאתגר את עצמנו ולהגביה את התקרה ממש ממש גבוה. דמיינו את עצמנו במקום גבוה מאוד, ותודעת השפע שאפפה (ועדיין אופפת) אותנו היא הדלק שגרם לנו לצמוח לגובה, להתמקד בערך שאנחנו יכולים להביא לעולם (ששווה הרבה כסף!), ולהמשיך להגביה תִקְרות.
השקעה בעצמנו
זה נכון שהמיקוד שלנו הוא בהשקעות פיננסיות, אבל הבסיס של ההשקעות הכספיות הוא השקעה בעצמנו, בנפש ובגוף שלנו, בפיתוח הידע ומיומנויות החשיבה שלנו, ביחסים שלנו עם בני הזוג, עם המשפחה ועם החברים שסביבנו.
מה המשמעות המעשית של השקעה בעצמנו? המשמעות היא הקצאת משאבים – זמן וכסף. והרבה מהם. כי זו ההשקעה הכי רווחית שיש.
חוויות
תודעת שפע היא הכלי הראשון במעלה לאסוף חוויות. ההסתכלות החיובית על העולם, האמונה ביכולת להגשים, הסקרנות והרצון לטעום, להתנסות, לחוות – אלה הן המרכיבים של תודעת השפע, שמהווים גם מנוע שמסייע בהתמודדות עם חסמים.
ניתן דוגמה קטנה כדי להמחיש את העניין הזה. דוגמה בגובה של 15,000 ₪. נניח שהסכום הזה הוא מה שדרוש לחופשה מפנקת שתמיד חלמתם עליה באחת מערי אירופה הקלאסית.
אנשים שלא חיים את תודעת השפע יגידו לעצמם ש”לא מתאים עכשיו”, “יקר מידי” וכו’. אגב, גם אם יהיה ברשותם הסכום הזה, זמין ומוכן לשימוש.
אחרים, שכן יאמצו את תודעת השפע, קודם כל יוסיפו מילה אחת קטנה לפני הסכום עצמו: “רק”. “רק 15,000 ₪”. זו מילה שיכולה לעשות מהפכה באופן שבו אנחנו חושבים.
לאחר מכן, אותם אנשים שחושבים שפע יחשבו על דרכים לגייס את הסכום הזה. דרכים חוקיות כמובן… דרכים יצירתיות שקשורות בתכנון (למשל תוכנית עבודה או חיסכון ייעודי מתוך השוטף) ובהיכרות עם כל האפשרויות העומדות לפניהם (למשל הלוואה נוחה מבני משפחה, או שימוש בכסף שחוזר מהשקעות וייעוד שלו ל”חגיגת הצלחות”).
סוג אחר של חוויות שאנחנו רוצים לעצמנו ויכולים להשיג כשאנחנו בתודעת שפע הוא למשל מוצרי צריכה גדולים כמו בית בשכונה נחשבת או מכונית יקרה במיוחד.
מילת הקסם במקרה הזה היא “שכירות”. לא חייבים לרכוש כל דבר שרוצים, אפשר גם לשכור אותו! השכירות מוזילה באופן משמעותי את מחיר המוצרים האלה.
היא הופכת אותם לאפשריים מבחינתנו, כאן ועכשיו (ולא אי-שם בימי הפנסיה) – הבית הנחשק הופך לעלות חודשית של “רק” 17,000 ₪ במקום מיליונים, והמכונית שחלמנו עליה מתורגמת ל”רק” 5,000 ₪ בחודש במקום מאות אלפים. בלי שנרגיש, המחשבה הזו על “רק” ועל “זה אפשרי” מייצרת מהלכים אקטיביים מצידנו; אקטיביות, שיכול להיות שתביא אותנו ליעדים שסימנו לעצמנו אפילו מוקדם ממה שתכננו.
מול הילדים
הורים שיאמצו תודעת שפע ישפיעו (לחיוב!) על התודעה של הילדים שלהם. זוכרים את חומרים הגלם של התודעה, שדיברנו בתחילת המאמר? חומרי הגלם של ילדים שיגדלו בבית שמדברים בו את שפת השפע יהיו חומרים חיוביים ומצמיחים.
לא יהיו בבית כזה משפטים כמו “אין לנו עכשיו כסף לזה”, או “נראה לך שהכסף פשוט גדל על העצים?”, או “זה יקר מידי”; אבל כן יהיה בבית כזה חינוך פיננסי.
כן יהיה שיח על מה קונים – נכס (שמייצר הכנסות) או נטל (שמייצר הוצאות) ועל רכישת מותרות (שהיא מותרת! אבל צריך לנהל את הדרך אליה בצורה נבונה, תוך שהילד או הילדה יצטרכו להסביר את השיקולים, לבצע סקר שוק ולפרט את דרכי המימון המתוכננים – למשל שימוש בכספים שחסכו או בהלוואה מאיתנו, ההורים).
הרבה יותר מעניין ונחמד, לא?
טוב, אחרי כל זה, חשוב להדגיש, שברור שתהליך של התעשרות או של יצירת שפע כספי הוא תהליך מתמשך. אבל למה שלא נהנה מהדרך? למה שלא נתייחס לעצמנו כבר עכשיו כעשירים, באופן שבו אנחנו מסתכלים על העולם ומתנהלים בו? אנחנו לא מכוונים לפזרנות מיותרת (עושר לא שווה לפזרנות, אגב), אלא לתפיסת העולם שלנו, ולמהלכים קטנים שננקוט בפועל.
כך לדוגמה, כשאנחנו יוצאים לחגוג משהו, או סתם כך את החיים עצמם, אנחנו יכולים לפרגן לעצמנו ולא להישאב לתודעת החסר או למגבלות התקציב.
אפשר לפרגן גם למלצרים שמגישים לנו את המנות שפרגנו לעצמנו, כך נשלב אפילו גם נתינה, שהיא חלק בלתי נפרד מתודעת השפע. ואם כבר בנתינה עסקינן, אנחנו מציעים בחום להעניק כמה שיותר לכמה שיותר אנשים.
הנתינה היא הריבית דריבית של השפע.
עד כאן המבוא לתודעת השפע. אנחנו מקווים שהדברים יחלחלו ויגרמו לכם להבין עד כמה התפיסה הזו אפשרית ועד כמה היא הכרחית לבניית תשתית ההשקעות וההון הפרטי שלכם, ממש כמו קרקע דשנה הדרושה לגידול עצי פרי…
מרגישים עשירים, מעשירים את הסביבה
בהצלחה!
