הכנסה נוספת – המדריך למשכורת הנוספת

המדריך של עמית והגר ליצירת משכורת נוספת

המדריך של עמית והגר למשכורת נוספת (1)_page-0001
  1. מבינים את הרקע – הקדמה

אנחנו מדברים הרבה על עצמאות כלכלית ואנחנו באמת מאמינים במושג הזה על אף היותו חמקמק ונתון לאין ספור פרשנויות. למדנו גם עם השנים, בעקבות אלפי אנשים שנועצו בנו וביקשו ללמוד מאיתנו "איך עושים את זה", שלרבים וטובים המונח "עצמאות כלכלית" מייצר תחושת אי-מסוגלות. 

כלומר, אנשים מבינים שאין כאן קסמים והתעשרות מהירה, מבינים שצריך להשקיע סכומי כסף נכבדים לתקופות לא מבוטלות כדי להגדיל את ההון העצמי ורק בשלב מאוחר יותר, בין חמש לעשר שנים מנקודת ההתחלה, רק אז הם יוכלו להגיע למדרגות הראשונות של "העצמאות הכלכלית". 

התהליך הזה מרפה את ידיהם של רבים והם מתקשים לדמיין את עצמם מגיעים ליעדים הפיננסים שהציבו לעצמם. הרבה פעמים "עצמאות כלכלית" נתפסת כ"ציפור בשמיים", שהיא כמובן גבוהה יותר מ"ציפור על העץ", שגם כדי לתפוס אותה צריך להשקיע מאמצים.

ואז נוצר מצב שהוא בעייתי לדעתנו: אנשים מבינים שהם צריכים לנקוט פעולות לחיזוק החוסן הכלכלי של משפחתם, אבל הציפור בשמיים... היא כל כך גבוהה שהם בכלל לא מרימים את המבט אליה ושבים לשגרת החיים, שעל פי רוב היא שיגרת ה"ג'אגלינג על החיים", שיגרה שבה הם מתעדפים כל הזמן את הרצונות שלהם לנוכח שמיכה תקציבית קצרה וצרכים ארוכים.

רוב האנשים שמדברים איתנו מתכנסים לממוצע של "משפחת BREAK EVEN", כלומר הם כל העת חיים סביב גובה המשכורות שלהם ומכאן נגזרת רמת חייהם. המסוכן במצב הזה הוא שאין להם מענה תקציבי ל"הפתעות" שמזמנים לנו החיים.

לכן, בפער הזה שבין המורכבות להגיע ל"עצמאות כלכלית" לבין "לא לעשות כלום כדי לשריין את המשפחה שלנו מבחינה פיננסית", אנחנו חושבים שנכון לדבר על המונח "משכורת נוספת" לתא המשפחתי. אם אתם זוג אז זו תהיה המשכורת השלישית ואם את/ה לא בזוגיות אז זו תהיה המשכורת השנייה.

הרציונאל הוא מאוד ברור: יוקר המחיה בישראל ואתגרי המאה ה-21 לא מותירים לנו ברירות ואנחנו חייבים לתת מענה טוב יותר לצרכים הכלכליים של כולנו. איך עושים את זה? שולחים את הכסף שלנו לעבוד. 

אם אנחנו עובדים קשה – אין שום סיבה שהכסף שלנו לא יעבוד קשה גם הוא. ויותר מזה, נרצה את הכסף שלנו מסייע לנו בחיי היום יום ולא רק בגיל 70, אחרי שחסכנו אותו 50 שנה לפנסיה. אנחנו חיים כאן ועכשיו. אנחנו מתמודדים עם יוקר מחיה כאן ועכשיו, אז לא נזניח תכנון פנסיוני ארוך-טווח, אבל כן נסיט כספים נוספים בהווה, שייצרו לנו את הדלתא התקציבית שתעזור לנו לצלוח טוב יותר את החיים. זו היא "המשכורת הנוספת" עליה נכתוב ונסביר במדריך זה.

9
  1. שואלים – למה המשכורת הנוספת היא MUST?

בואו נסתכל רגע במראה. 

מעמד הביניים בישראל נשחק לנוכח שורה של "איומים" במציאות חייו, במציאות חיינו. מס הכנסה, מע"מ, מס בריאות, ביטוח לאומי, מס על הדלק, מס על הרכב (טסט), מס רכישה (בנדל"ן), מס שבח (בנדל"ן), עמלות בכל שירות פיננסי (לבנקים יש יותר מ-100 סוגי עמלות) ועוד ועוד ועוד.

אם נעשה חישוב גס, נגיע למסקנה שעל כל שקל שאנחנו מרוויחים ה"שותפים" שלנו מהמדינה לוקחים בשקט 60 אגורות. במילים אחרות על כל 10,000 ש"ח הכנסות נישאר עם 4,000 ש"ח בכיס (ואנחנו יודעים שיש מדרגות מס וכל היופי הזה אבל הן מתאימות לרמות ההכנסה הנמוכות ביותר. אי אפשר לקיים משפחה משכר מינימום).

אז למעשה, עוד לא אמרנו בוקר טוב בתחילת החודש, וכבר גילחו לנו את הארנק. וזה חשוב לשלם מיסים כי על בסיסם המדינה מספקת לנו שירותים ותנאים סוציאליים וכל הדברים האלה שאזרחים מצפים לקבל מהמדינה שלהם תמורת המיסים שהם משלמים. מה אנחנו מקבלים מהמדינה זה כבר דיון אחר, אבל בואו נאמר שהעובדה שאנחנו משלמים מס בריאות בכל חודש לא באמת פוטרת אותנו מתשלום לקופת החולים, וכולנו גם נחזק ונגביר את החוסן הבריאותי שלנו במסלולי "מושלם" ו"פלטיניום" ("כי לא חוסכים בבריאות")... הוצאות הבריאות של משפחה ממוצעת יגדלו (אחרי מס הבריאות ששילמנו בתלוש השכר) בעוד מאות רבות של שקלים בכל חודש. ועדיין נשמע בקביעות שקופות החולים בגירעון.

אותו דבר קורה בהרבה תחומים אחרים בחיים. הסתכלו סביב ונסו לסמן את המקומות שאנחנו נדרשים לשלם "אקסטרות" על אף ששילמנו מיסים ישירים ועקיפים למכביר. כמה עמותות וגופי תרומה וגופים נזקקים יש במדינה הזאת? כולם רוצים עוד ועוד תרומות. זה חשוב לתרום ואנחנו מקפידים לתרום לדברים שנראים לנו מאוד חשובים אבל אז אתה שואל את עצמך, "רגע, תקציב המדינה הוא 500 מיליארדי שקלים. הוא נגבה מאיתנו האזרחים בחיוך, ברון ובשמחה, אז למה התקציב הזה לא מחולק בצורה שתייתר ותצמצם את כל אותן עמותות?!"
למה צה"ל, הצבא הטוב בעולם, שתקציבו השנתי נע באזור ה-70 מיליארדי שקלים, למה הגוף הגדול והחזק הזה צריך לקיים "שירותרום" כדי לגייס 10 מיליון שקלים, שישמשו לרכישת שולחנות פינג-פונג ומזגנים לחיילים בגבולות? ייתכן שמסורת ה"שירותרום" כבר לא איתנו (אנחנו לא בדיוק עוקבים), אבל זאת הייתה רק דוגמה קטנה לעומס הפיננסי שכולנו חיים בתוכו.

נגיד ש"התרגלנו" לשלם מלא מיסים ואנחנו חיים טוב, או לפחות מרגישים ככה, אז למה זה MUST להביא הביתה עוד משכורת כל חודש?

ישנן חמש סיבות מרכזיות שהופכות את עניין המשכורת הנוספת ל-MUST:

  1. תוחלת החיים שלנו עולה כל הזמן – בזכות המדע, הרפואה והטכנולוגיה.
  2. יוקר המחיה עולה כל הזמן – אנחנו חיים בתרבות שפע מערבית וחשופים לפיתויים רבים ולהצעות בלתי פוסקות, שמחיריהן עולים לאורך הזמן.
  3. הפנסיות מתרחקות ומתכווצות – רוב האנשים בארץ בגילאי 60 ומטה לא יודעים בדיוק באיזה גיל הם יוכלו לפרוש (אם יבחרו לעבוד עד לגיל פרישה בחוק) ואף אחד לא באמת יודע מה תהיה הקצבה הפנסיונית שלו (שהיא כמובן נגזרת של תוחלת החיים העולה).
  4. מדינת הרווחה הסוציאלית הולכת ומאבדת מיכולותיה לתמוך באזרחיה ובטח באלה המבוגרים.
  5. הורים שרוצים באמת לעזור לילדים שלהם להתבסס כלכלית, בעומק המאה ה-21, יצטרכו
    סכומי כסף נכבדים שאינם זמינים עבור רוב המשפחות המהוות חלק ממעמד הביניים בישראל.

קשה להתווכח עם חמש הנקודות האלה כי כולם יודעים שהן נכונות. קשה לכולנו לעכל את העניין הזה מאחר שמדובר ב"עתיד", כי "זה רחוק", או כי "זה מעבר להרי החושך"; כדאי "לסגור את החודש קודם", ובכלל – "איפה אנחנו בפסח השנה?". 

אבל אם אנחנו רוצים לחיות נכון יותר, טוב יותר ובטוח יותר – זוהי קריאת ההשכמה.

8
  1. מבינים את המספרים – מהו הנטו של המשכורת הנוספת? 

כמה זה "עוד משכורת"?

בהחלט שאלה טובה. מצד אחד נרצה שהיא תהיה משמעותית. מצד שני ככל שהמשכורת הנוספת תהיה גבוהה יותר זה אומר בהכרח להשקיע סכומים גבוהים יותר או לחכות יותר זמן, עד שההון שלנו יגדל לסכום שיוכל לייצר תזרים מזומנים בגובה שנרצה.

מהניסיון שלנו בהשקעות ב-9 השנים האחרונות – אפשר לבנות "תוכנית עסקית" שמגלמת 7% נטו מהון עצמי מושקע. במילים אחרות, כדי לייצר משכורת נוספת של 10,000 ש"ח נצטרך להשקיע כ-1.7 מיליון ש"ח במספר השקעות, כחלק ממודל ההשקעות (המספרים כאן הם ממוצע, "כלל אצבע" המסתמך על מגוון רחב של השקעות שלנו ועוד מאות השקעות שאנחנו מכירים את התוכניות העסקיות שלהן. אין לראות במספר 7% מספר "קדוש". יכולות להיות השקעות עם תזרים גבוה קצת יותר וכאלה עם תזרים קצת יותר נמוך...).

אז הבנו את "תג המחיר" של המשכורת הנוספת שנרצה. עכשיו על הזוג או היחידים להגדיר מהו המספר שאליו הם שואפים. אנחנו מאוד ממליצים שהסכום המיועד יהיה סכום משמעותי. אנחנו חושבים שהמשכורת הנוספת צריכה להיות לפחות 30% משכר הנטו של התא המשפחתי. שזה לא יהיה סכום כזה שבקלות "יישאב לשוטף" וייעלם מייד עם הגעתו. לצורך הדוגמה, אם שני בני הזוג מרוויחים ביחד 20,000 ש"ח, גובהה של משכורת נוספת צריך להיות לפחות 7,000 ש"ח. 

הסכום הזה יכול לתת מענה מכובד לבלת"מים של החיים ועל פי רוב היינו מציעים לחלק אותו לשניים – לפחות חצי ממנו לנתב להשקעות ולצמיחה פיננסית נוספת, ועם היתרה אפשר לשפר את איכות החיים. כן, זו לא בושה לחיות טוב יותר. זה אפילו מומלץ. ברגע שמגיע סכום נוסף מידי חודש, שאינו קשור ביגיעת הכפיים של מפרנסי הבית, מייד משתררת אווירת ביטחון אחרת בכל ההתנהלות הכלכלית בבית. זה בדוק. הניסיון שלנו גם מלמד שזה "מדבק". הדרך למשכורת הנוספת (עליה נרחיב בהמשך) ו"ההגעה ליעד" מכניסות אנרגיות מיוחדות בכל הבית. שמענו על אין סוף סיפורים שהורים נשאבו לאתגר, שיתפו את ילדיהם בתוכנית וביעדים, וכל בני המשפחה הפכו לשותפים לעשייה ולשיח עשיר ומלמד מאוד סביב נושאים פיננסיים שונים, שכידוע אינם נלמדים כמעט בשום מקום.

לסיכום, אחרי ההבנה של חשיבות החתירה למשכורת נוספת ולאחר חשיבה של מפרנסי התא המשפחתי מהו היעד המספרי של משכורת זאת, נוצר יעד חדש מוגדר מאוד: סך ההון העצמי הדרוש להשקעה כדי ליצור 7% תשואת נטו שנתית.

כשה -X המספרי כבר ברור – מתבהרת התמונה. נוצר מספר שמשקף מטרה ברורה. תמיד יותר קל לכוון למטרה כשיש מטרה (כי עד עכשיו לא הייתה לנו מטרה בכלל, אז כל חץ זוכה...).

כמובן שיעד ההון העצמי צריך להתכתב עם המציאות הפיננסית. זוכרים שדיברנו על ציפור על העץ לעומת ציפור בשמיים? אז כדאי שנקפיד שהיעד המספרי של ההון העצמי שלנו יהיה "מאפשר הגעה", ואנחנו גם ממליצים שההגעה אליו לא תמשך יותר מ-4 שנים.

במספרים זה נראה ככה: יש לנו הון עצמי של 400 אלף ש"ח, אנחנו רוצים משכורת נוספת של 7,000 ש"ח. לצורך כך נצטרך להגדיל את ההון העצמי שלנו ל-1.2 מיליון ש"ח, אז אומר שנצטרך להגדיל את ההון העצמי שלנו ב-800 אלף ש"ח תוך 4 שנים.

אם זה מציאותי או לא – נברר מיד, אבל לפחות יש לנו יעד מאוד ברור של "כמה" (800 אלף ש"ח) ו"מתי" (תוך 4 שנים).

עכשיו אפשר לצאת לדרך.

7
  1. מסמנים את הגדלת ההון כיעד מרכזי (אדישים לתזרים)

נזרום עם הדוגמה מהסעיף הקודם. כדי לייצר לזוג שמרוויח 21 אלף ש"ח את המשכורת השלישית נצטרך להגדיל את ההון העצמי שלנו ב-800 אלף ש"ח תוך 4 שנים.

ראשית, חשוב מאוד להבין שהרגע הצבנו לעצמנו יעדים כמותיים מאוד ברורים. רוב האנשים שחושבים על השקעות לא תמיד חושבים על יעדים מדידים במונחים של לאן ומתי הם שואפים להגיע. לדעתנו, הגדרת יעד כזה היא חלק משמעותי במסע להשגתו.

יש שיאמרו לעצמם "אמאל'ה! מאיפה אני מביא עכשיו 800 אלף ש"ח בארבע שנים?!" ויש שיגידו "וואלה, זה רק 800 אלף שח ויש לי עוד 4 שנים להגיע ליעד הזה. באמת לא כזה מסובך…".

אנחנו כמובן מצדדים באפשרות השנייה. היא משלבת הכרה באתגר (הלא טריוואלי) עם תחושת מסוגלות. זאת תחושה קריטית להצלחת התהליך. יחידים או זוגות שייכנסו לתהליך כזה מתוך אמונה ומתוך תחושת מסוגלות יגדילו מאוד את הסיכויים להגיע ליעד. חשוב גם לזכור שאצל רוב האנשים יהיה מדובר בתהליך שכאמור תחמנו אותו עד 4 שנים. זה לא אירוע שמסתיים תוך שבוע או חודש.

נקודה חשובה נוספת היא הכספים החוזרים מהשקעות – עלינו להבין שלאורך השנים שבמהלכן נכוון ליעד של הגדלת ההון העצמי ל-1.2 מיליון ש"ח, לא נוכל להשתמש בכספים האלה ל"שוטף" (מינוסים, הוצאות מחיה, סגנון חיים וכו'). אם יחזור תזרים מההשקעות, הוא חייב להיות מנותק משאר הכנסות התא המשפחתי; הוא חייב להצטבר, כלומר לגדול ולהגדיל את עצמו ובשלב כלשהו הכסף הזה ישרת חוב או הלוואה נוספת שאיתה נבצע עוד השקעות. כלומר זה הופך אותנו לאדישים לתזרים הזה. הוא לא ישפיע על החיים שלנו עד ליום שנגיע להון העצמי המיוחל 1.2 מיליון ש"ח. דמיינו שהדלי מלא חלב רק בהגיעו להון עצמי של 1.2 מיליון ש"ח. אם נשתה מהחלב לפני שהדלי יתמלא – הדבר יקשה עלינו למלא אותו ולמעשה יעכב את הגעתנו ליעד.

6
  1. בוחנים אפשרויות מינוף – גם בעידן ריביות גבוהות (מנגנון "בלון" מלא/חלקי)

ישנן שתי שאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו כעת:

  1. מאיפה ניתן לקבל או ללוות כסף לצורך השקעתו, כדי להגיע ל-1.2 מיליון ש"ח?
  2. איך נגרום לכסף שלנו לעבוד מהר יותר וגדול מהר יותר מקצב של 7% בשנה?

כאמור חסרים לנו 800 אלף ש"ח שאותם אנחנו צריכים להשיג במשך 4 שנים. איך לעזאזל עושים את זה? 

כאן צריך להבין שאנחנו צריכים להסתייע באנשים אחרים (כי לנו כאמור אין ולהם יש), או במונח המקצועי "כסף של אנשים אחרים", ובאנגלית Other People's Money) OPM).

כמובן שאין הכוונה, חלילה, לקחת מאנשים כסף ללא רשות. הכוונה היא פשוט להתמנף באמצעות כספים שאינם שלנו, או בעברית פשוטה – לקחת הלוואה או הלוואות. אם נשכיל ללוות כספים זולים ולהשקיע אותם בתבונה כך שגם יגלמו סיכונים נמוכים להשקעה וגם יגלמו תשואה, או ריבית גבוהה יותר מזאת שנשלם על הכספים שלווינו – נוכל להגדיל את ההון שלנו מכסף שהוא לא שלנו.

אולי זה נשמע מסובך אבל זה ממש לא. הנה דוגמה שתבהיר זאת: נניח שלווינו 1,000 ש"ח ממישהו (תיכף נברר מיהו) למשך 3 שנים בריבית של 4%. נניח שהשקענו את הכסף הזה באפיק השקעה שמשלם 10% תשואה בשנה, ולאחר שלוש שנים יהיה ברשותנו 1,300 ש"ח (נשאיר את הריבית דריבית בצד כרגע). אחרי 3 שנים נחזיר את ההלוואה המקורית – 1,000 ש"ח ובנוסף נחזיר 4% מחיר הכסף שלווינו, כלומר עוד 120 ש"ח, כך שנישאר עם רווח של 180 ש"ח (הרווחנו 300 ש"ח מההשקעה שלנו ושילמנו 120 ש"ח ריבית). כלומר, התעשרנו ב-180 ש"ח מכסף שהוא לא שלנו. ככה, למעשה, אפשר, תיאורטית, להגדיל את ההון שלנו עד אין סוף...

כמובן שבמינופים והלוואות ישנם סיכונים לא מבוטלים שצריך להכיר, לגדר ולהתאים לצרכים של כל אחד ואחת, אבל בפשטות – צבירת הון וצבירת עושר מתבצעת בצורה הזאת (להוציא כאלה שזכו בירושות או כל מיני זכיות שרק אחרים זוכים בהן).

איפה נמצא את הכספים של האנשים האחרים?

מייד נפרט שורה של אפשרויות למינוף כספים, אבל חשוב להבין שאין גבול למקומות שמהם ניתן ללוות או לקבל או להרוויח כסף. הכול חוזר ליצירתיות ולמתן ערך (שגם עליו נדבר בהמשך).

נתחיל במקום הטבעי למציאת הלוואה בתנאים טובים – התא המשפחתי. הורים, אחים, סבים. הגרעין המשפחתי הוא מקור אפשרי לקבלת הלוואה בתנאים מתחשבים מאוד בהיבטי ריבית על ההלוואה וצורת ההחזרים שלה. הורים או סבים בעלי יכולות כלכליות ו/או בעלי מכשירים פיננסים שצוברים הון וגדלים שנים ארוכות יוכלו, אם ירצו, לתת לכם הלוואות זולות יחסית ובתנאים מתחשבים בצרכים וביכולות שלכם (ושימו לב לא דיברנו על מענקים, אלא כספים שנחזיר אותם במלואם עם ריבית). כדי למקסם את המהלכים בתא המשפחתי מומלץ להגיע עם תוכנית עסקית שתסביר מה מטרת ההלוואה וכיצד אתם מתכוונים להחזיר אותה.

מכאן והלאה יש מגוון מקורות שישמחו להלוות לכם כספים:

  1. העברת חשבון משכורת לבנק חדש יכולה לזכות אתכם בהלוואה בתנאים מצוינים. לעיתים אפילו בלי ריבית.
  2. הלוואה כנגד קרן השתלמות – רוב בתי ההשקעות שמנהלים קרנות השתלמות יסכימו להלוות לכם 60%-78% מההון הצבור בקרן לאחר 6 שנים, בריבית שנעה סביב ריבית הפריים ואף מתחת לה, לתקופות של עד 7 שנים, עם אפשרות ל"בלון" מלא (קרן וריבית יוחזרו בתום התקופה) או חלקי (קרן תוחזר בסוף התקופה בעוד הריבית תוחזר במהלך שנות ההלוואה).
  3. הלוואה מקופת גמל להשקעה ומפוליסת חיסכון – אלה הלוואות על חשבון מכשירים פיננסיים, שהתנאים שלהן דומים מאוד לתנאי ההלוואה שניתן להשיג מקרנות ההשתלמות. במכשירים אלה אין צורך להמתין 6 שנים למינוף, ולמעשה אפשר למנף מתוכם כספים מייד עם פתיחתם בחברות הגמל והביטוח. כאמור, הריבית נעה באזור הפריים מינוס/פלוס 0.5%.
  4. הלוואה מקרן פנסיה – אפשרית בצורת אחוז מסוים (באזור ה-28%) מסך התגמולים שנצברו בקרן הפנסיה (כלומר החישוב הוא רק על חלק מכספי הפנסיה), בריבית של פריים פלוס 0.5% עד פריים פלוס 2%.
  5. הלוואות מהבנק – כאן המגוון הוא גדול. לרוב, ההלוואה שהבנק יהיה מוכן לתת תהיה "הלוואה לכל מטרה". היום הריביות שלה נעות באזור 8-6%. בבנק, יכולת המיקוח, דירוג האשראי שלכם והאיתנות הפיננסית שלכם יוכלו לסייע או להזיק לכם בקבלת תנאי ההלוואה. בכל מקרה, הבנק הוא כידוע "שוק עם מזגנים", כך שככל שתהיו יותר אסרטיביים ודורשי הטבות, כך יגדלו הסיכויים שלכם לחלץ הלוואה טובה יותר.
  6. הלוואה כנגד שיעבוד נכס נדל"ני – הבנק ישמח להלוות כנגד שיעבוד נדל"ן, ושורה ארוכה של חברות אשראי חוץ-בנקאי גם מתחרות על פלח שוק זה. הריביות כאן גבוהות יחסית, בטווח של 10%-5%.
  7. הלוואה חברתית – ישנן כיום שלוש חברות ישראליות ("טריא", "BTB" ו"בלנדר") שמנהלות הלוואות והשקעות בין אדם לחברו, ללא גורם מתווך "מסורתי", קרי הבנק או חברות האשראי. כאן הריביות יכולות לנוע בטווח של 11-4%.
  8. הלוואות מחברות אשראי – נחשבות להלוואות היקרות ביותר. הריביות כאן יכולות "בשקט" להגיע למספר דו ספרתי (לא להתקרב….).
  9. שוק אפור ודומיו – לא להעז להתקרב...

הערה חשובה: 

במהלך שנת 2022 הריביות עברו האצה שלא זכורה כדוגמתה ב-50 השנים האחרונות. מתחילת השנה החלו הבנקים המרכזיים בעולם להעלות בחדות ובתכיפות את הריבית, שלאורך יותר מעשור הייתה בסביבה אפסית. זאת, כדי להילחם באינפלציה שהרימה ראש בכל העולם.

העלאות ריבית אלה הן מציאות קיימת (המדריך נכתב בפברואר 2023) והן יישארו איתנו ברמתן הנוכחית ואף צפויות עוד לעלות, כנראה גם לתוככי שנת 2024. 

ריביות אלה מייקרות את הכסף ולמעשה מכבידות על המינוף במודל שלנו, אבל זה לא אומר שהשימוש במינוף סיים את תפקידו בהגדלת העושר שלנו. זה אומר שהמינוף שהיה "קל" מאוד לאורך יותר מעשור הפך למאתגר הרבה יותר בעת הנוכחית. מינופים בסביבת הריבית הנוכחית צריכים להיבחן היטב.

5
  1. מגדילים הכנסות (ומנסים לצמצם הוצאות)

לצד הסטת כספים נזילים לטובת השקעות במודל – ואם נחזור לדוגמה המלווה אותנו, הכוונה היא להון העצמי שאיתו יצאנו לדרך, אותם 400,000 ש"ח – אנחנו חייבים כאמור להיות מאוד אקטיביים בדחיפת מודל ההשקעות שלנו. 

זכרו: יש לנו פער (גדול) של 800 אלף ש"ח שאנחנו צריכים להשלים כדי להגיע ליעד המשכורת הנוספת. הבנו מאיפה אפשר לגייס כספים במינופים ובהלוואות, אבל כיצד נממן את ההלוואות האלה? ברוב המקומות שנוכל ללוות כסף הגוף המלווה ידרוש החזר חודשי על ההלוואה. אם לא יהיה לנו עודף תקציבי חיובי, מתמשך וקבוע מידי חודש, לא נוכל להגיע ליעדים שלנו. 

לכן, מה שדרוש מכל מי שנכנס למהלך של השגת משכורת נוספת זה להגדיל ככל הניתן את הכנסות התא המשפחתי ובמקביל לנסות ולצמצם את ההוצאות של התא המשפחתי. ככל שנשכיל להשאיר אצלנו יותר כסף "פנוי" בסוף כל חודש, כך נוכל להפנות אותו לתשלום של אותן הלוואות שאיתן נבצע את ההשקעות שלנו. 

במילים אחרות, המשימה המרכזית של היחידים או הזוגות הפועלים להשגת המשכורת הנוספת היא אחת: להגדיל ככל שניתן את הפער החיובי בין הכנסות להוצאות. אנחנו קוראים למשימה זאת "מסע האלונקות של התא המשפחתי". כאן תימדד המחויבות האמיתית והרצון האמיתי של התא המשפחתי להגיע ליעד המשכורת הנוספת.

יחידים או זוגות שחיים באיזון תקציבי, כלומר מוציאים את מה שהם מרוויחים, לא יצליחו להגיע ליעד שלהם. זה מאוד פשוט, אם במשימה של הגדלת ההון העצמי ל-1.2 מיליון ש"ח ישתתפו רק ה-400,000 הקיימים, ייקח שנים ארוכות להגיע ליעד, וכזכור היעד "סומן" ל-4 שנים.

המחויבות – הפרטנית והזוגית – היא לפרוץ את תקרת הזכוכית של הכספים שנכנסים מידי חודש ולייצר דלתא עודפת של כספים, שצריך להרוויח "לפני 09:00 ואחרי 17:00". כלומר, האמירה היא שיש להרוויח עוד כספים מחוץ לשעות העבודה שאליהן התרגלנו. בפשטות, אם רוב המשפחות מוציאות פחות או יותר את מה שהן מרוויחות ביום עבודה "רגיל", אז האתגר הוא לאתר את הזמן הנוסף ביממה (ויש כזה) שבו נוכל להרוויח כספים עודפים.

סה"כ לא מסובך: אם אנחנו מצויים בעבודה ה"רגילה" 10 שעות ביממה, אז צריך לראות איך עושים עוד כסף ב-14 שעות הנותרות. 

כאן הכי קל להגיד, "הם חיים בסרט", איפה ואיך נוכל להרוויח יותר?! זה, כנראה, מה שרוב האנשים מספרים לעצמם בשלב שבו הם צריכים להגביה את הסטנדרטים שלהם. מי שנשאר בקולונוע ובסרטים ובסיפורים שהוא מספר לעצמו, לא יצליח לעמוד באתגר.

מי שהיעד של המשכורת הנוספת, על יתרונותיה וחשיבותה, גורם לו להרהר ברצינות, חייב בשלב הזה לעצור הכול, לעשות ריסטארט למחשבות ולפרדיגמות שעל פיהן התנהל עד עכשיו ולהתחיל "לשבור את הראש" (ונרחיב על זה בפרק הבא).

ראשית, נכון להבין קודם כל כמה ועל מה אנחנו מוציאים כסף בכל חודש. אין בית אחד בישראל שלא יכול להקטין הוצאות על ידי שינוי הרגלים. אנחנו לא דוגלים בסגפנות לסוגיה, אבל החיים לימדו אותנו שכסף, כמו מים, נכנס בצד אחד של הצינור ויוצא בצד שני, אבל תמיד יהיו חורים בצינור הזה שיגרמו לחלק מהכסף ולחלק מהמים ללכת לאיבוד. המשימה הראשונה היא לאתר את החורים ולסתום אותם.

איך עושים את זה ? 

עושים בקרה מתמשכת על סך ההוצאות של התא המשפחתי במשך מספר חודשים.

ככל שההוצאות שלנו תהיינה יותר שקופות וברורות לנו יותר, כך נדע איפה וכמה ניתן להקטין אותן. בצורה הזאת אנחנו מעריכים שרוב המשפחות בישראל יכולות לקצץ 20-10% מההוצאות החודשיות לאחר ניתוח מתמשך שלהן במשך מספר חודשים. קיצוץ שלא אמור לפגוע ברמת החיים אלא "לסתום את הנזילות בצינור". אם מישהו רוצה לרדת ברמת החיים כחלק ממהלך טקטי של שנתיים-שלוש כדי להאיץ את ההגעה ליעד – זאת גם אפשרות, אך פחות מומלצת בעיננו. אנחנו מעדיפים להשקיע את הזמן והחשיבה בהגדלת ההכנסות ולא בכניסה לחיי סגפנות.

אז הבנו כמה אנחנו מוציאים בחודש. אנחנו יודעים כמה אנחנו מרוויחים בחודש. עכשיו צריך לסמן מטרה בכמה אנחנו מתכוונים להגדיל את ההכנסות שלנו. כאן ברור דבר אחד, ככל שהפער בין הכנסות להוצאות יהיה גדול יותר, כך נוכל להגיע ליעד שלנו מהר יותר, כי יהיה ברשותנו יותר כסף שיוכל לשרת את חובות המינופים שבהם נבצע השקעות במודל.

אבל להגיד "אני רוצה כמה שיותר" זה לא חוכמה. צריך להתחיל ממספר כלשהו וצריך גם שהמספר הזה יתכתב עם היכולת שלכם באמת להגדיל את ההכנסות. אנחנו חושבים שאפשר להתחיל החל מ-5,000 ש"ח עודפים בצורה רציפה ועקבית בכל חודש. זה סכום ראשוני שיוכל לשרת הלוואות משמעותיות (בצורה של החזרים חודשיים). אם יהיו ברשותנו 5,000 ש"ח פנויים בכל חודש, שיופנו לטובת תשלום ההלוואות, זה סכום נאה להתחלה (אבל לא מספיק עדיין כדי להגיע ליעד).

העודף התקציבי הופך ל״מס הכנסה אישי״ ומשלם הלוואות שמושקעות במודל. ככל שנוכל לגייס יותר הלוואות בתנאים יותר נוחים עבורנו (ריביות נמוכות ככל הניתן והחזרי "בלון") יפעלו במודל יותר כספים להגדלת ההון העצמי שלנו. כמובן שאין כאן קסמים והכל תלוי ביכולת גיוס הכספים שלנו. אם לדוגמא, נצליח לגייס מהתא המשפחתי (סבים והורים) 400,000 ש"ח ב"בלון" מלא ל-7 שנים (מבוסס על מינוף מקרנות ההשתלמות שלהם) ועוד 400,000 ש"ח מהלוואות שנחזיר בהן קרן וריבית במשך 4 שנים על בסיס העודפים התקציביים שלנו, אז בהחלט ניתן להתקרב ואף להגיע ליעדים שלנו מקץ 4 שנים. אם הסכומים שנצליח למנף יהיו קטנים יותר אז משך הזמן בהגעה למשכורת הנוספת יתארך. זה פחות טוב אבל עדיין טוב בהרבה להגיע למשכורת הנוספת ב-6 שנים (במקום ב-4) מאשר לא להגיע אליה כלל.

אבל איך מגדילים את ההכנסות?

4
  1. מוכרים ערך – איך מזהים את הערך שלנו ומתחילים להרוויח ממנו כסף?

העולם של שנת 2023 הוא עולם בתנועה מטורפת. אחרי שנות הקורונה, ההלם שעברנו כולנו, החיים שהשתנו ולכאורה חזרו למסלולם. לכאורה, כיוון שגלי ההדף של הקורונה עוד לא סיימו את תנועתם ואת השפעתם עלינו – האינפלציה והריביות הגבוהות שנכנסו לחיינו במהלך 2022 הן חלק מהגלים האלה. כולנו לומדים לשחות עכשיו במים עמוקים יותר ועכורים יותר.

אבל לטלטלות על החיים שלנו יש גם השלכות על היכולת של כל פרט להשתכר יותר, בתנאים נוחים יותר ובזמן קצר יותר. נוודות דיגיטלית היא לא תופעה שולית כלל, עבודה היברידית הפכה מקובלת בכל העולם, צורות העסקה קבועות, רצופות ונטולות דינמיוּת מתחלפות במודלים של "פרי לנסר" שהולכים ותופסים נתח משמעותי בשוק העבודה העולמי.

היום, בשביל להרוויח כסף לא חייבים מקום עבודה אחד, לא חייבים להתחייב למעסיק אחד, לא חייבים משרד, לא חייבים ותק, לא חייבים תואר ובכלל לא חייבים המון דברים שעד לפני כמה שנים היו "תנאי הכרחי" אצל רוב המעסיקים.

היום צריך חשיבה יצירתית, צריך יכולות בין-אישיות, צריך יכולת לימוד עצמית וצריך מקלדת עם חיבור לאינטרנט.

אנחנו לא טוענים שכולם צריכים להתפטר, להסתובב בבית עם פיג'מות ולמצוא את היעוד שלהם ואת הפרנסה שלהם דרך המקלדת. אנחנו כן אומרים שהאמונה שקשה לעשות כסף, או שקשה להגדיל את ההכנסות שלנו, היא אמירה מגבילה, מקטינה שאינה מתכתבת עם התקופה שבה אנחנו חיים.

חמושים בתובנה שאין מקום להסתפק בתקרת הזכוכית בגובה המשכורות של התא המשפחתי ושהגדלת ההכנסות של התא המשפחתי היא MUST – נותר רק להתחיל, ולפצח איך עושים את זה.

אנחנו מדברים הרבה על "מכירת ערך". לצד מה שרובנו עושים כדי להתפרנס – מכירת הזמן שלנו – חשוב לאתר את הערך שאנחנו יכולים להביא לשוק, את הסחורה שלנו שתהיה שווה וערכית לאנשים (ורצוי להרבה אנשים). הדבר הזה שאנחנו מכנים "ערך" הוא מנוע הצמיחה הכלכלי שלכם וסביר שיוכל גם להצמיח אתכם לעולמות נוספים.

כיוון שאנחנו פועלים על פי תִכנוּת שבעיקרו הוא גנטי ונטוע מאות ואלפי שנים לאחור, נוצקו לנו בתת מודע פרדיגמות כאלה, בסגנון "זמן תמורת כסף". הרוב המכריע של המין האנושי ב-6,000 שנות ההיסטוריה המתועדות פעל לפי המשוואה הזאת. רק ב-200 שנים האחרונות, שהכלכלה העולמית התפתחה מאוד ואנשים התחילו לחשוב פילוסופית ומתמטית על הזמן והכסף, החלו להיווצר תובנות שאתגרו את המשוואה ומהן נולדה הכרה שאומרת, שאם הזמן הוא משאב קשיח-מוגבל וכסף הוא משאב נזיל-לא מוגבל (אפשר להדפיס כסף בלי הפסקה), אזי ערכו של הזמן שווה הרבה יותר מהערך של הכסף ואם זה כך, החלפת זמן בכסף זו עסקה לא טובה לבני האדם. הם יוצאים ממנה מופסדים והיא גורמת להם לחיות תחת תקרות זכוכית שמוגבלות בזמן העומד לרשותם, שאותו יחליפו בכסף. 

כאן החל לבצבץ הצורך בהכנסת רכיב נוסף למשוואה, הלא הוא ה”ערך” (VALUE). אם בזמן המוגבל של האדם הוא ידע לייצר מוצרים בעלי ערך אמיתי לאנשים אחרים, אז הוא יהפוך ל”מחליף זמן בערך”; לערך שהוא ייצר יכול להיות שווי כספי עצום בכל קנה מידה, בטח לעומת שווי הזמן (המוגבל) שהיה ברשותו עד כה.

ניתן דוגמה אחת שתבהיר את הדברים.

מורה למתמטיקה יכול ללמד שיעור פרטי במשך שעה אחת תלמיד אחד תמורת 100 ש”ח. הוא יכול ללמד כיתה של 20 תלמידים תמורת 500 ש"ח לשעה (נגיד שמישהו ישלם לו סכום כזה גבוה לשיעור בודד).
אבל הוא יכול גם לעלות לוובינר אינטרנטי של שעה שבו ישתתפו 1,000 תלמידים שכל אחד מהם ישלם “רק” 10 שקלים. במקרה האחרון הוא ירוויח על אותו ידע שלו 10,000 ש"ח לשעה(!).

הטכנולוגיה מאפשרת תרחיש כזה בכל רגע מכל מקום על פני כדור הארץ. 

השאלה הגדולה היא איך הגיע המורה הזה למצב שיש 1,000 איש שרוצים לשמוע אותו בוובינר? התשובה הפשוטה היא, שהמורה הזה הביא את עצמו למצב שהוא מייצר ערך כזה שיצר לו פרסום, הכרה, הערצה, השראה ברמות כאלה שרבים כל כך ירצו לשמוע כל מילה שלו. כך למעשה המונח “ערך” מגלם מאחוריו הרבה עבודה, הרבה עשייה, הרבה הצלחות, הרבה כישלונות, הרבה מוניטין טוב, הרבה מאוד ידע מקצועי פרקטי אמיתי.

כל אלה במרוצת השנים הפכו את המורה הזה ל”מותג” ולמותג הזה יש ערך שיכול להכניס לו בשעה 10,000 ש”ח. בנוסף המורה הזה מקליט את הוובינר הזה ומוכר אותו בלופ אוטומטי לכל מי שרוצה לשמוע בשעות שנוחות לו (זה נקרא בשפה המקצועית “ירוק עד”, או: EVERGREEN) וכך, אותה שעה שהוא השקיע מזמנו ממשיכה לייצר לו הכנסות נוספות בלי הגבלה מבלי שהוא אפילו נוכח פיזית בשיעור הזה.

בספר שלנו – "עצמאות כלכלית זה לא חלום" הקדשנו פרק שלם לדוגמאות ולסיפורים מהחיים על עשיית כסף מערך, ובאתר שלנו גם מופיע מאמר שאף מרחיב לעוד סיפורים ודוגמאות שיכולים לתת השראה בנושא חשוב זה. חפשו את המאמר "לעשות כסף מערך – סיפורים אמיתיים מהחיים".

מה אפשר ללמוד מהדוגמה הזאת? זה פשוט, כסף עושים מנתינה או ממכירת ערך.

עכשיו הכדור חוזר אליכם. תפצחו את זה(!): במה אתם הכי טובים? על מה אתם מדברים בהתרגשות? איפה זזה לכם הבטן? מה היעוד שלכם? מה הכוח הנסתר שלכם? תשברו את הראש ותתחילו לסמן לעצמכם חוזקות.

ייתכן שהערך שלכם יהיה מושתת על המקצוע או על העיסוק היומיומי שלכם וכאן תצטרכו רק לחשוב איך מייצרים לו חשיפה והגדלה. לדוגמה, מתכנת שמרגיש ויודע שהוא ממש טוב בתכנות יכול לזרום עם הנכס הזה ולהשקיע זמן וחשיבה איך מהתכנות הוא מייצר עוד כסף חוץ מהכסף שהוא מרוויח בעבודתו ה"רגילה".

וייתכן שהערך שלכם נחבא או מוצנע או הוזנח כל השנים ואינו קשור כלל לעשייה שלכם בחיים. במקרה כזה תצטרכו קודם כל לחשוף ולגלות אותו ולאחר מכן לדייק אותו עד שתרגישו ש"אפשר לצאת איתו לשוק". מטבע הדברים כאן התהליך יהיה ארוך יותר.

בנימה אישית, רצינו לספר על אנקדוטה שלנו בהקשרים אלה: כידוע אנחנו (עמית והגר) עבדנו שנים ארוכות במערכת הביטחון. מטבע הדברים עסקנו במשימות ייחודיות שאינן חלק מארסנל "העבודות הרגילות" בשוק העבודה. הייתה נהוגה אצלנו אמירה שהדהדה במסדרונות, אשר נאמרה על פי רוב על-ידי מנהלים בארגון, לפיה "אין לכם מקבילה באזרחות". 

אמירה זו, גם אם לא נאמרה בכוונה תחילה, חיזקה קבעונות מחשבתיים, שהיו גם ככה מקובעים היטב, שלמעשה אין לנו מה לחשוב על קריירה אחרת או על עבודה אחרת, כי אנחנו אמנם טובים במה שאנחנו עושים, אבל "העבודה הזאת קיימת רק כאן". במילים אחרות, "חברים, עדיף לכולנו להישאר בכלוב הזהב עם ההגנות הסוציאליות המפליגות, כיוון שהערך שאנחנו מספקים כאן הוא ייחודי רק לכאן, ואם תנסו לצאת לשוק, תגלו עד מהרה שהכישורים שלכם לא מספיק טובים…".

במבט לאחור, בחלוף 6 שנים מאז ש"יצאנו לאזרחות", גילינו שהאמירה הזאת משוללת כל יסוד. הכלים, היכולות והכישורים שצברנו במקום העבודה הקודם אִפשרו לנו לייצר המון ערך להמון אנשים, מעולמות תוכן שונים לחלוטין מאלה שבהם עסקנו במשך 37 שנים במצטבר.

אל תקשיבו לאנשים שרוצים "להגן" עליכם. הקשיבו רק לעצמכם. 

3
  1. בוחרים הזדמנויות השקעה – מתרשמים, חוזרים להתייעץ איתנו, משקיעים

טוב, יש הבנה שחייבים משכורת נוספת, יש הון, לפחות הון ראשוני של 150,000 ש"ח (זה פחות או יותר סכום ההשקעה המינימלי במודל ההשקעות שלנו). צריך להתחיל להשקיע.

במהלך השנים וככל שאנחנו נחשפים ומעמיקים את הידע הפיננסי שלנו אנחנו מבינים שבעולם של הזדמנויות בלתי מוגבלות חשוב לשמר על אסטרטגיית השקעות מושכלת וברורה ולדבוק בה לאורך זמן.
האסטרטגיה שלנו נבנתה מלימוד מתמשך ומהרבה התנסויות, והתעצבה לכדי מודל שנועד לשרת את המטרות שלנו: 

  • "לקנות" את הזמן שלנו ולנהל אותו באופן עצמאי. מכאן נולדה ההבנה שכל ההשקעות שלנו תהיינה פאסיביות.
  • להגן על הקרן שלנו ככל הניתן. מכאן נולדה ההבנה שאת מירב המאמצים שלנו נשקיע בבחירת השותפים שלנו להשקעות.
  • לייצר תשואה עודפת על הכסף מתוך בחירה של אפיקי השקעה סולידיים יחסית וכאלה המייצרים אלטרנטיבה לשוק ההון. מכאן נולדה ההבנה שאנחנו נבנה את החלק הארי של תיק ההשקעות שלנו על נדל״ן, ובשל מחירי הנדל"ן בארץ פנינו לנדל"ן בחצי הכדור המערבי.

ולמה דווקא נדל"ן? 

מאחר שמדובר במוצר עם ביקוש קשיח, שערכו עולה ומשתבח עם השנים, שניתן לרכוש בכספים שהם לא שלנו (Other People's Money). זה גם מוצר שמייצר תזרים שוטף ויכול לשחרר לנו את הזמן שלנו מהצורך לעמוד בפקקים בדרך לעבודה, וגם – נדל"ן הוא מוצר, שבבחירת השותפים הנכונים יהווה מבחינתנו השקעה פאסיבית.

אז כשיש אסטרטגיית השקעות ברורה שמונעת מתוך מטרות לטווח ארוך, נותר רק לדבוק בה ולהשקיע על פיה.

ובכל זאת, איפה הפיזור כאן, הכול נדל"ן בחו"ל? זה מספיק מפוזר?

אכן שאלה שמעסיקה אותנו כל הזמן והתשובה עליה ברורה לנו ומורכבת מכמה מנגנוני הגנה:

  • ההשקעות בנדל"ן בחו״ל תהיינה רק ב"עולם העשיר" – ארה״ב, קנדה ומערב אירופה.
  • נדאג לפיזור מתמיד – בבחירת ״שחקני האלפא״ שלנו, בגיאוגרפיה ובסקטורים. 
  • כלל האצבע שלנו אומר שלעולם לא נשקיע יותר מ-20% מההון אצל שחקן אחד – מרשים, מבטיח ומשכנע ככל שיהיה.

לצד הפורטפוליו הנדל"ני שמכיל 80-70% מההון שלנו, נפעל להשקיע את יתרת האחוזים בעולמות שלא יהיו בקורלציה ישירה לנדל"ן בחו״ל (וברור שלא יהיו בקורלציה ישירה לשוק ההון), וכמובן שיעמדו בתנאי הסף שלנו
– בחירת שותפים חזקים, ותיקים, אמינים, שינהלו את ההשקעות שלנו. 

למעשה, אפשר לומר שלצד ה״רפתות״ הנדל"ניות שלנו המפוזרות גיאוגרפית ומנוהלות ע״י מספר ״רפתנים״, אנחנו מחפשים גם ״לולים״, ״מטעים״ ו״שדות״, שיש ביקוש מתמיד לתוצרת שלהם ושהם יספקו לנו תזרים מזומנים רציף וקבוע. בצורה כזאת אנחנו מגדילים את מעגלי הפיזור ובכך גם את ההגנה על ההון המושקע שלנו.
זאת אסטרטגיית ההשקעות שלנו. היא כנראה לא מושלמת אבל היא עובדת לנו טוב ומספקת לנו את הסחורה – תזרים כספי, רציף, הולך ומתרחב בעולם תזזיתי והפכפך.

נסיים בחיזוק שקיבלה האסטרטגיה שלנו מבחור רציני (לא כמונו), הארי מרקוביץ’, זוכה פרס נובל לכלכלה ואבי תיאוריית “החזית היעילה”, שמצוטט כמי שאמר: “Diversification is the Only Free Lunch in Finance”.

הזדמנויות ההשקעה של "שחקני האלפא" איתם אנחנו משקיעים שוב ושוב מקבלים אצלנו במה וחשיפה. למעשה כל הזדמנויות ההשקעה שפתוחות ברגע נתון אצל "שחקני האלפא" שלנו זמינות לצפייה אצלנו באתר, ללא עלות. חפשו באתר שלנו את "הזדמנויות ההשקעה שלנו".

אנו מציעים למי שרוצה לבחון את האפשרות להשקיע במודל ההשקעות שלנו עם שחקנים שאיתם אנחנו משקיעים לעשות את התהליך הבא:

  1. כנסו לאתר שלנו (https://amithagar.co.il/).
  2. חפשו את "הזדמנויות ההשקעה שלנו".
  3. בחרו לכם 3-2 הזדמנויות לצפייה (ישנן תמיד יותר הזדמנויות אבל אנחנו מציעים להתחיל עם מדגם, כדי להתמקד). שימו לב שבכל הזדמנות השקעה מופיעים 4 נתונים: מיקום ההשקעה, משך ההשקעה, פרוסת השקעה מינימלית וסוג ההשקעה – מניבה (תייצר תזרים במהלך שנותיה והקרן תוחזר בסופה לאחר המימוש שלה), או יזמית (הקרן והרווחים מגיעים ביחד בסוף העסקה לאחר המימוש שלה).
  4. צפו בנחת בהזדמנויות שבחרתם.
  5. צרו קשר טלפוני עם "שחקני האלפא" שצפיתם בכנסים שלהם (הפרטים שלהם מופיעים בהקלטות הכנסים, ובמידת הצורך פנו אלינו ואנחנו ניתן לכם את פרטי ההתקשרות שלהם), ותאמו איתם פגישה שתתקיים אצלם במשרדים או ב"זום".
  6. מטרת הפגישות האלה עם ה"שחקנים" היא להבין את פרטי העסקה ופרטי התוכנית העסקית ולקבל תשובות לכל השאלות שמעניינות אתכם בהזדמנות שצפיתם. רשמו לעצמכם את עיקרי הדברים ששמעתם מ"שחקני האלפא" בנוגע להזדמנות ההשקעה שלהם.
  7. כעת, יש לכם ממד השוואתי טוב בין 3-2 הזדמנויות השקעה.
  8. בשלב הזה אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר דרך האתר, או בווטסאפ במספר 050-9086614, ולהזמין אותנו לשיחת היוועצות. נתאם שיחה בהקדם, שבמהלכה נערוך יחד ניתוח ראשוני של הזדמנויות ההשקעה שנחשפתם אליהן, ונוודא שהבנתם מהם הסיכויים ומהם הסיכונים בכל אחת מהן. בנוסף, נוכל לתת לכם "צבע" רב על השחקנים ועל ההזדמנויות מתוך הניסיון הרב שיש לנו איתם. כזכור, אנחנו משקיעים לפחות פעם אחת עם כל שחקן שמקבל אצלנו חשיפה באתר. יש שחקנים שאנחנו משקיעים איתם שנים רבות בשורה ארוכה של השקעות, כך שאנחנו יכולים לספק הרבה ידע על התנהלות ההשקעות מצד המשקיעים.
  9. בשלב הזה אתם כבר אחרי מסע לימודי לא קצר – צפיתם ב-3-2 כנסי משקיעים ("הזדמנויות"), נפגשתם עם "שחקני האלפא" וצללתם איתם לפרטי הזדמנויות ההשקעה; חזרתם לשוחח איתנו ולקבל את הפרספקטיבה שלנו להזדמנויות אלה ולאפשרות שהן מתאימות/לא מתאימות לכם. כעת אתם בשלים לקבל החלטה מושכלת: משקיעים את הסכום שרציתם עם אחד מהשחקנים שהכרתם. במקרה כזה, יהיה לכם מאוד ברור עם מי השקעתם ובמה השקעתם, או לא משקיעים אם לא מצאתם "שחקן" שהתחברתם אליו מספיק או עסקה שמתאימה בדיוק למידותיכם.
  10. אם בחרתם להשקיע, אנחנו ממליצים "לחיות עם ההשקעה" פרק זמן של מספר חודשים, לראות שהיא לא מפריעה לכם בשגרת החיים ושאתם מבינים אותה ואת הרציונל של מודל ההשקעות. אם הכול מתחבר לכם ואתם רוצים לבחון איך להפוך את ההשקעות האלה למנגנון שיגדיל את ההון העצמי שלכם ולאחר מכן ייצר לכם את המשכורת הנוספת – אתם מוזמנים לתאם איתנו שיחה אסטרטגית בזום. בשיחה זו נשמע אתכם ואת הרצונות שלכם ונסביר מה אפשר לעשות כדי להתקרב ואף להגיע ליעדים שלכם. מחכים לכם!
  11. מה יקרה בשיחה שתעשו איתנו אחרי ההשקעה הראשונה?
    נחשוב ונתכנן ביחד איך להשקיע את היתרה של ה-400 אלף ש"ח שהיו הון נזיל (כזכור, יתכן והתחלתם השקעה ראשונה בסכום נמוך יותר), נבחן האם כדאי את היתרה להשקיע במכשיר פיננסי בשוק ההון וממנו למנף כספים ולהשקיע אותם בעוד השקעה אלטרנטיבית. כך נוציא את כל ה-400 אלף ל"עבודה". לאחר מכן זה תלוי בכם ובקצב שבו תשכילו לגייס עוד הון עצמי, או הון ממונף (כפי שהסברנו לעיל) ובכל פעם שתהיה ברשותכם אפשרות לעוד השקעה (כ-150-200 אלף ש"ח) אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ולתאם פגישה נוספת. בפגישות האלה נבחן את סטטוס ההשקעות עד עכשיו ואת אפשרויות ההשקעה העכשוויות כדי למקסם את המהלכים שלכם בדרך ליעד ההון העצמי אליו אתכם מכוונים. ביום שתגיעו להון העצמי שכיוונתם, אפשר להסיט את ההשקעות להשקעות מניבות (בניגוד להשקעות יזמיות בהן על פי רוב אין תזרים במרוצת שנות ההשקעה) והתנובה הממוצעת של כלל ההשקעות שלכם צריכה להיות בגובה המשכורת הנוספת אליה כיוונתם את כל התוכנית. כשתגיעו למשכורת הנוספת, אנחנו מבטיחים לכם שכבר תדעו איך ממנה לייצר לעצמכם עוד משכורת ולאחריה עוד אחת. זה הולך ונהיה קל יותר עם הניסיון המצטבר. אנחנו, בכל מקרה, נשמח לסייע וללות אתכם גם בהמשך.
2
  1. מתגברים על מכשולים

בדרך להגדלת ההכנסות שלנו וליצירת משכורת נוספת צפויים מכשולים לא מעטים. בבסיס העניין מדובר במכשולים תודעתיים שהם לדעתנו הבעייתים ביותר, לצד מכשולים "שוטפים" – או במילים אחרות, החיים עצמם.

לנקוט מהלכים כאלה זה בעיקר מפחיד.
פחד הוא לא משהו שנעלם אלא פחד צריך להיות מנוהל. וכשאנחנו אומרים מנוהל, אנחנו מתכוונים שצריך לפרק את הפחדים, לפורר אותם לחתיכות קטנות ולתת לכל חתיכה מענה הולם. יותר קל להתמודד עם כמה פחדים קטנים מאשר עם פחד ענק ומשתק.

וכך נוכל להתמודד בדיוק עם הדברים שאנחנו מרגישים שכובלים אותנו לכיסא. 

כשאנחנו רצינו לנהל את הפחד שלנו, שאלנו את עצמנו:

  • מה הכי מפחיד אותנו בדרך שלנו? 
  • עד כמה הלא-נודע משתק אותנו ועוצר אותנו מלפעול?  
  • איך נייצר בתוך מודל ההשקעות פיזור סיכונים מובנה? 
  • איך נתכונן לתרחיש קיצון?
  • איך נתייחס לפחד הקשור בהשקעות בהווה, לעומת הפחד הגדול יותר מפני העתיד, בתרחיש שבו לא נשקיע כבר עכשיו?

רק אחרי שהצלחנו לפרק את כל הקשיים – הגענו להבנות שאנחנו מוכנים לצאת לדרך.

שאלות כאלה יכולות לקבל מענה כאשר אתם נמצאים במקום של מוכנות ושל בשלות תודעתית – בין אם זה ברמה האישית ובין אם זה ברמה הזוגית. מי שיבין שנכנסים עכשיו ALL-IN ושיש להתנהל אחרת – הבשלות התודעתית הזאת היא שתביא את ההצלחה.

אז איך מתגברים על המכשולים התודעתיים ווה"שוטפים"? 

אנחנו פועלים בשלושה מישורים כדי להביא את עצמנו לתוצאות הפיננסיות שאליהן אנחנו מכוונים. אנחנו מטפלים ב"למה" שלנו, מטפחים את התודעה שלנו ועוסקים בלמידה רציפה ובלתי מתפשרת

למה יצאנו לדרך?

אם ה"למה יצאנו לדרך" ברור, אז מבחינתנו יש עכשיו חומה מאוד חזקה שיכולה לספוג עבורנו את כל הפחדים והכישלונות שנחווה בדרך. עכשיו כל אחד בוחר איך להתייחס לאמירה הזאת ועד כמה הוא מוכן לצאת לדרך. 

מבחינתנו זה היה פשוט, כי זה עניין של תודעה. ה"למה" שלנו היה מורכב מכמה עמודי תווך: הרצון לשחרר את הזמן שלנו (הזמן הוא המשאב היקר בחיים); ההבנה שנולדה מתהליך הלימוד, שתהליך של הגדלת ההון המשפחתי על ידי השקעות הוא לא בבחינת פריבילגיה אלא חובה על כולנו (משכורת נוספת היא MUST); הרצון שלנו לחיות טוב ואפילו טוב מאוד (זוכרים את הג'אגלינג?) וכן הרצון להעניק לילדים שלנו כלים ופרקטיקות שיעזרו להם לצלוח את אתגרי החיים במאות ה-21 וה-22.

תודעה

כדי לנקוט מהלכים כמו אלה שאנחנו נקטנו, ובכלל כדי להניע שינויים גדולים, חייבים להיות במיינדסט מאוד ספציפי. מיינדסט של תודעת שפע שבו המודע והתת-מודע במוח שלנו מאפשרים לנו לנוע ולפעול במציאות שונה מזו שפעלנו עד אותה נקודת זמן. 

ננסה להסביר את זה. 

סך החוויות, הזיכרונות, המשפחה, הסביבה, החברים והגנטיקה שלנו מקבעים לנו 95% מצורת החיים. המוח שלנו לא אוהב הפתעות. המוח שלנו נועד להשריד את הגנים שלנו ולכן ככל שהחיים שלנו נמצאים במקום מוכר ונוח ומוגן יחסית, המוח שלנו לא ימהר לעשות שינויים מחשבתיים-תודעתיים שעלולים להביא אותנו לאזורי סכנה שיגרמו לנו לסכן את העברת המטען הגנטי שלנו הלאה. קוראים לזה אבולוציה. הוא, המוח שלנו, בסך הכול דבק במשפט "לא מחליפים הרכב מנצח". 

וכאן בדיוק טמון האתגר: אם לא נעקור מהמוח שלנו פרדיגמות, אקסיומות, פחדים, תודעת חסר ועוד ועוד, ובמקומם נזרע ונשתול תודעת שפע, תחושות מסוגלות, אמונה עצמית, ביטחון עצמי ועוד מחשבות מעולמות הסיכויים, לא נצליח לעשות מהלכים שוברי שוויון.

מהניסיון שלנו, משקלה של התודעה בהצלחת המהלך שעשינו היה לפחות 80%. כלומר, אם לא היינו מבצעים טיפול שורש תודעתי, לא היינו מגיעים לתוצאות שאליהן כיוונו (וגם לא היינו כותבים את המדריך הזה).

למידה

פחד שהוא מנגנון יעיל בדרך כלל (אגב, באבולוציה שלנו ובשרידות ה"הומו ספיאנס" לפחד היה תפקיד משמעותי מאוד). הוא נובע על פי רוב מבורות, מחוסר ידע, מ"מסכים" שמסתירים לנו את "הנוף", ועוד. השיטה היעילה ביותר לטפל בבורות ובחוסר ידע היא פשוטה מאוד – ללמוד!

  • השקעות מפחידות אותך – תלמד על השקעות.
  • נדל"ן מפחיד אותך? – תלמד על נדלן.
  • נדל"ן בחו"ל מפחיד אותך – תלמד על נדל"ן בחו"ל.
  • מיסים מפחידים אותך – תלמד על מיסוי.
  • הלוואות ומינופים מפחידים אותך – תלמד עליהם.

לומר בשנת 2023 שיש משהו נורא מפחיד שמשתק אותי, זה כמו לספר חצי סיפור. אין היום שום נושא בעולם שאין עליו מספיק חומרים גלויים וחינמיים שיכולים להפוך כל אחד למומחה בתחום שהפחיד אותו.

אז ה"למה", התודעה והלמידה הם המכשירים שמטפלים בתחושת המסוגלות, בפחדים, באובדן הביטחון בעצם היציאה לתהליך ובכל ה"איומים" שיכולים להסיט אותנו מהגעה ליעד, המוגדר היטב, כאמור. 

ברור לכם לאן אתם שואפים ומה נדרש ממכם וברור לכם שזה תהליך; זה לא אירוע חד פעמי או קסם כלשהו. יש כאן דרך לצעוד ויש בצדדיה גם אבנים וקוצים, אבל מטרות המסע נהירות לכם. צריך להכיר בהתמשכות הדרך ולהתרגש מהתהליך. התוצאה בסוף הדרך תהיה עוד פרס עבורכם, והדרך עצמה תהיה לא פחות מהנה אם תבואו אליה מוכנים, ותגלו לכל אורכה פרסים רבים בדמותן של הצלחות קטנות – בחיים שלכם, בזוגיות שלכם ובמשפחתיות שלכם.

1
  1. בוחנים כל רבעון את סטטוס ההתקדמות

לכאורה, סיימנו את המדריך, או לחלופין אנחנו מוכנים להתחיל לצעוד בשביל המשכורת הנוספת. 

כפי שהסברנו, משך המסע הוא נגזרת של ההון הנזיל הנמצא ברשותנו ויעד המשכורת הנוספת שהצבנו לעצמנו. 

ההשקעות במודל שלנו הן פאסיביות אבל תצטרכו להיות מאוד אקטיבים באיתור ההשקעות המתאימות לכם ובאיתור הון נוסף שיושקע כל העת כדי להגדיל את קצב הגדלת ההון העצמי, עד ליעד המיוחל. 

כפי ששמתם לב אנחנו מאמינים בתוכניות ובתכנונים. חשוב לקבוע את היעדים של "כמה" ו"מתי", וחשוב לבדוק כל הזמן שאנחנו פועלים בהתאם לתוכנית העסקית שבנינו. בסך הכול המשימות שלנו הן ברורות: להגדיל את הפער שלנו בין הכנסות להוצאות, ולהשקיע פער זה (לרוב במינופים) בחזרה בתוך המודל, עם "שחקני אלפא" שהתחברנו לעשיה ולחזון שלהם.

אי אפשר וגם אין צורך לעשות עצירות ובדיקות על בסיס יומי או שבועי. לדעתנו, נכון לבצע יישור קו על המהלכים הפיננסים האלה פעם בשלושה-ארבעה חודשים. ניתן להיעזר במכשיר מעקב העסקאות הנמצא באתר שלנו באזור האישי כדי לצפות בקצב ההתקדמות (קישור).

מטרתן של הבקרות האלה היא להזכיר לנו שיש לנו מנגנון בהקמה המתנהל מעצמו במקביל לחיים ה"רגילים" שלנו. זה אמנם מנגנון שמופעל ע"י מיקור חוץ, אבל הוא חלק מאיתנו ובעיקר הוא משווע לעוד דלק שידחוף אותו קדימה. 

עבדו מסודר, עצרו 4-3 פעמים בשנה לבחון סטטוס, תעדו את הדברים באקסל הרלוונטי ובדקו את רלוונטיות התוכנית העסקית הראשונית איתה יצאתם לדרך. זה לא בושה להתאים אותה למציאות משתנה.
בהצלחה!!

עמית והגר - מחברים אנשים לניסיון שלנו.

ברוכים הבאים לפלטפורמה – חדש