דיברנו כבר בהרחבה על המהלך של מינוף הכספים שלנו באמצעות פוליסת חיסכון שממנה אנחנו יכולים למשוך בהלוואה עד 80% בפריים מינוס חצי ובבלון מלא ל-7 שנים.
את זה כולם כבר מכירים ומי שלא מכיר אנחנו ממליצים לו לשמוע את הפודקאסט הזה (פרק 71, מצורף גם כאן למטה) או לקרוא את המאמר שלנו שעוסק בפוליסת החיסכון.
אבל היום נעסוק בשאלה שמטרידה רבים וחוזרת על עצמה שוב שוב: “איך נערכים להחזרת ההלוואה הזאת אחרי שבע שנים?”
תכלס שאלה מצוינת שמעידה על מחשבה ותכנון. הלוואות צריך גם להחזיר. אבל לפני שנסביר איך עושים את זה חשוב לנו רגע לחדד את זווית הראיה שלנו בנוגע להלוואות.
רובנו חונכנו לא להיות בחובות, ללא הבדלה כלל בין חוב טוב לחוב רע, ואם כבר לקחנו על עצמנו חוב, או הלוואה במילה אחרת, אז חשוב מאוד להחזיר אותו מהר ככל האפשר (כי הרי לא טוב להיות בחוב). אז אתם יודעים שאנחנו מבקרים רבות מהדעות והפרדיגמות הכלכליות שהשתרשו אצלנו בדורות האחרונים.
הסוגיה של רתיעה והדרה טוטאלית של כל מה שמריח כמו חוב היא סוגיה מרכזית שאנחנו עוסקים בה. הגישה שלנו מפרידה בין חוב טוב לחוב רע – בפשטות – חוב טוב הוא חוב זול שנועד להיות מושקע כדי לייצר לנו הכנסה ורווח גבוהים מעלות החוב וכך למעשה בזכות החוב אנחנו מגדילים את ההון העצמי שלנו או מייצרים לעצמנו תזרים מזומנים. וחוב רע זה חוב שנועד לכסות על התנהלות כלכלית קלוקלת שלנו בה חרגנו מההכנסות שיש לנו, הוצאנו יותר כסף ממה שהרווחנו ונכנסו לעולם האפל של מינוס צרכני. החוב במקרה הזה רק יחמיר את מצבנו ובמהרה, אם לא נתקן את ההתנהלות הכלכלית שלנו, החוב הזה יוסיף עוד משקולת על חיינו.
אבל בהנחה שלקחנו חוב טוב והוא חוב “זול” יחסית, וההחזר שלו לא מכביד עלינו (כן יש דברים כאלה) אז ההסתכלות שלנו עליו הפוכה לגמרי ממה שלימדו אותנו. חוב כזה נשאף בכלל לא להחזיר לעולם או לכל הפחות, לדחות עד כמה שניתן את החזרתו. כן מה ששמעתם, על אף שלימדו אתכם למהר ולפרוע את החובות שלכם, החשיבה הפיננסית הנכונה היא אחרת – אם החוב הוא טוב ואנחנו יודעים לייצר ממנו כסף, אז למה למהר להחזיר אותו? איפה ההגיון כאן?
יופי, עכשיו אנחנו חמושים בזוית ראייה חדשה או אחרת על חובות ועל המוטיבציה שלנו להחזיר אותם במהירות האפשרית, אז איך בפועל אנחנו מתנהלים עם חוב קטן או גדול שצריך להחזיר אחרי תקופה ממושכת. וכאן, אנחנו מזכירים אנחנו מדברים על חובות שלקחנו ממכשירים פיננסים כדוגמת קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון. אלה המכשירים הזולים ביותר כיום שמהם אפשר למנף כספים שלנו לתקופות של עד 7 שנים.
ניתן דוגמה מספרית כדי להמחיש את הדברים
נאמר שפתחנו פוליסת חיסכון באחת מחברות הביטוח והשקענו בה מיליון שח במסלול הכללי. לאחר ההפקדה ניתן ברוב המכריע של המקרים למנף מתוך המיליון הזה סכום שיכול להגיע ל-80%, כלומר 800 אלף שח בריבית של פריים מינוס חצי עם בלון מלא ל-7 שנים.
הבנו שיש כאן הלוואה שאם תושקע חכם תוכל לתת לנו מכפיל כוח להגדלת ההון שלנו ולכן ניקח את ההלוואה הזאת ונשקיע אותה במסגרת מודל ההשקעות שלנו.
השנים חולפות ה-800 אלף שח המושקעים מייצרים לנו הגדלת הון או תזרים מזומנים והנה אנחנו מגיעים לשנה השישית מהיום שלקחנו את ההלוואה. עד עכשיו, להזכירכם לא החזרנו לחברת הביטוח ריבית או קרן על הכספים שלווינו מהפוליסה שלה. נותרה עוד שנה אחת להתנהלות זאת לפני שנתבקש להחזיר את הקרן (800 אשח) ואת הריבית.
בהגיענו לשנה השישית אנחנו מתחילים לפעול מול ההלוואה הזאת.
דבר ראשון אנחנו יוצרים קשר עם חברת הביטוח בה מושקעת הפוליסה שלנו ושואלים האם ניתן להאריך את משך ההלוואה לתקופה נוספת (ארוכה ככל האפשר). אם חברת הביטוח אומרת שניתן להאריך אז השאלה הבאה היא באילו תנאים. אם תנאי ההלוואה נותרים כדאיים עבורנו במבחן מחיר הכסף של ההלוואה למול הכסף שהרווחנו בשש השנים האחרונות מההלוואה הזאת, אז בהחלט נפעל להאריך את ההלוואה וכפי שציינו קודם, מבחינתנו נאריך אותה שוב ושוב כל עוד היא תהיה במחיר כדאי עבורנו.
ייתכן גם מצב שחברת הביטוח תסכים להאריך את ההלוואה אבל בתנאים שאינם משתלמים לנו, כלומר היא תייקר את מחיר ההלוואה. במקרה זה נצטרך לפרוע את ההלוואה. וכמובן התרחיש האחרון שחברת הביטוח לא תסכים כלל להאריך את ההלוואה וגם כאן נצטרך לפרוע אותה.
אוקיי, אז אנחנו מתכנסים לשני התרחישים האחרונים שבהם צריך לפרוע את ההלוואה ולשלם קרן וריבית (במידה ולקחנו גרייס מלא). שימו לב שנותרה לנו עוד שנה לביצוע המהלך. סהכ הרבה זמן שניתן לתכנן את המהלכים הפיננסים שלנו בהתאם. כלומר לא חיכינו לדקה ה-90 כדי לברר עם חברת הביטוח את המדיניות שלה לגבי הארכת ההלוואה המקורית.
מאיפה נביא עכשיו 800 אש”ח קרן ונגיד בחישוב גס ומחמיר עוד 200 אש”ח ריבית (בהנחה שהלכנו על מסלול הלוואה של בלון מלא או גרייס מלא)?
אז התשובות מגוונות
ראשית, למי שמצוי בעולם הכספים וההשקעות יש מטבע הדברים עוד השקעות בעוד מקומות ועוד נישות. יש לבחון האם אפשר להנזיל השקעות אחרות או שיש כאלה שמסתיימות במהלך השנה הקרובה ואז ניתן לייעד הכספים האלה לתשלום הקרן והריבית.
שנית, אם אין כספים פנויים או כאלה שעתידים לחזור במהלך השנה הקרובה, אפשר לבחון את האפשרות לקחת הלוואה ממקום אחר בתנאים טובים (אם מוצאים כמובן) ואיתה לשלם את ההלוואה והקרן שהגיעו לפרקן.
שלישית, אם אין כספים פנויים ואין אפשרות לקחת הלוואה אחרת, אפשר תמיד למכור את הפוליסה וכך לסגור את ההלוואה. תזכרו שבפוליסה הפקדנו מיליון שח והיא צמחה וגדלה עם השנים באחוזים כאלה ואחרים – הסבירות שבשע שנים בפוליסה יהיו פחות מהמיליון שהפקדנו בתחילת הדרך היא מזערית. ולכן, בהנחה שיש סכום הגדול ממיליון בפוליסה 1.1, 1.2, 1.5, 1.7 כולם מספרים שעושים שכל לאור היסטוריית התשואות של הפוליסות, נמכור את הפוליסה (נממש בשפה המקצועית) ועם הכספים שבידינו נסגור את ההלוואה הזאת.
בסבירות גבוהה מאוד ישאר לנו רווח לאחר המהלך הזה של עשרות עד מאות אלפי שקלים שיוכל לשמש אותנו לפתיחת פוליסה חדשה או להשקעות אחרות ללא מינוף של הפוליסה.