קרנות ההשתלמות, קופות הגמל ופוליסות החיסכון הן המכשירים הפיננסיים המקובלים ביותר בישראל. אלה מכשירים שמאפשרים לציבור הישראלי לחסוך ולהשקיע ולהגדיל באמצעותם את ההון שלו, תוך ניצול הטבות מס אטרקטיביות. וכשהתנאים מאפשרים – הם מאפשרים גם למנף את כספי החיסכון כדי להגדיל אף יותר את ההון העצמי.
קראו על – איפה כדאי להשקיע כסף?
קרן ההשתלמות – למה אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו לקרן כזו ומדוע ממש לא כדאי לפדות אותה?
קרן השתלמות היא אפיק חיסכון שכיח בשוק העבודה הישראלי, והיא נחשבת גם לאחד מאפיקי ההשקעה המשתלמים והחשובים ביותר שקיימים היום. מרבית הכספים המושקעים בה מנותבים לשוק ההון (שנזכיר שלאורך שנים, המגמה הכללית בשוק ההון היא חיובית, גם אם יש גלי משבר).
מהו היתרון הגדול ביותר של האפיק הזה? הטבה ייחודית של פטור ממס רווחי הון. זהו האפיק היחיד בישראל שמעניק את הפטור הזה במועד משיכת הכספים (שש שנים מפתיחת הקרן, ואילך; התניה למשיכה: אי-חריגה בתקרת ההפקדה השנתית, שמשתנה משנה לשנה, גם עבור שכירים וגם עבור עצמאיים).
מכאן, שאין ספק שנעדיף להגדיל את החיסכון באפיק הזה לאורך שנים, ובכך ליהנות מאפקט הריבית דריבית. ערכה של הטבת הפטור ממס יכול להסתכם בעשרות אלפי שקלים לאורך חיי הקרן ואף למעלה מכך.
נשמע מצוין, נכון? אז איך זה שחלק גדול מאיתנו לא מעריך/מפנים/מיישם את ההבנה הזו, שלפיה כדאי לנו לשמר את החיסכון ולא לפדות אותו כשהקרן הופכת לנזילה?? כולנו בוודאי שמענו על סיפורים מלאי גאווה של חברים ובני משפחה שסיפרו על פתיחת קרן ההשתלמות הנזילה ושימוש בכספים לחופשה גדולה בחו”ל, קניית רכב, סגירת משכנתה וכו’… אלה הן טעויות קלאסיות, הנובעות מחינוך פיננסי קלוקל, או מהעדר חינוך פיננסי.
אם ממש צריכים את הכסף, הדבר הנכון לעשות בהקשר של קרן השתלמות הוא לא לפדות אותה, אלא לקחת הלוואה על חשבונה. פדיון מלא ייעשה רק אם ממש הגענו למצב של “אין ברירה”.
יתרונות נוספים של קרן ההשתלמות
אז פרט ליתרון הגדול שציינו, של הפטור ממס רווחי הון, איזה יתרונות נוספים יש לקרן ההשתלמות? נציין כאן את המרכזיים שבהם:
הלוואות לטובת צריכה – ככלל, עדיף שלא. אבל אם צריך, לפנינו אפיק אטרקטיבי יחסית. אומנם בעידן הנוכחי של ריביות גבוהות כבר לא מדובר ב”כסף (כמעט) בחינם”, כפי שהיה בשנים האחרונות, אולם עדיין מדובר באפיק בעל יתרונות מובהקים. בגדול, חלק מהקרנות מאפשרות הלוואות בגובה של עד 80%, לתקופה של עד 7 שנים, בתנאי החזר של “בלון” מלא (קרן וריבית בסוף התקופה) או חלקי (החזר ריבית לאורך התקופה וקרן בסופה). היתרון הגדול הוא, שלצד ההלוואה, הכסף שצברנו ושאנחנו מוסיפים לצבור בקרן ההשתלמות ממשיך לצמוח במנגנון ריבית דריבית.
הלוואות לצורך השקעה – מנגנון ההלוואות של קרנות ההשתלמות (חלקן לפחות) יכול לשרת אותנו גם כמנוף פיננסי. שוב, סביבת הריבית הגבוהה שאנחנו חווים (ראשית 2023) מפחיתה את האטרקטיביות, אבל לא מבטלת אותה לחלוטין. שווה לבדוק ולבחון אפשרות של השקעה שהבסיס שלה הוא הלוואה שניקח על חשבון הקרן שלנו, שתמשיך “לעבוד” עבורנו בשוק ההון.
חיסכון משלים לפרישה – “עץ” ההשתלמות יכול להמשיך לפרוח וללבלב לאורך כל ימי חיינו, עד הפרישה וגם לתוך הפרישה. אם אין לנו צורך בכספים – אין שום טעם למשוך אותם (ואם כבר למשוך, אז עדיף כהלוואה, כפי שאמרנו, ולא כפדיון של הקרן עצמה). בכל אופן הסכומים שנצבור וההטבה הייחודית של פטור ממס רווחי הון יעמדו לרשותנו בכל רגע נתון (כנראה, אלא אם כן יחולו שינויי חקיקה משמעותיים…).
נקודה למחשבה
סוגיה מעניינת לבחינה: האם כשכירים נעדיף העלאה בשכר או הפקדה לקרן השתלמות בסכום זהה?
לא כל השכירים במשק נהנים מהפרשות המעסיק לקרן ההשתלמות. על רקע יתרונותיה הייחודיים שציינו, מעניין שהדרישה השכיחה יותר מהמעסיקים היא העלאה בשכר, ולא פתיחת קרן… מבחינת המעסיק אין הבדל בין ההוצאות שלו בשתי האפשרויות, אבל מבחינת העובד – השוני הוא משמעותי. כדאי ללכת על אפשרות ב. מדוע?
צמצום תשלומי מיסים – הפקדה לקרן השתלמות נחשבת להוצאה מוכרת, ולפיכך היא מקטינה את סך ההכנסה החייבת במס, וכן את גובה דמי הביטוח הלאומי הנגזר ממנה. אגב, אם תקבלו במקום ההפקדה לקרן העלאה בשכר הברוטו – למעשה תגדילו את תשלום המיסים שלכם…
התנהלות פיננסית מצמיחה – ההפקדה של המעסיק (בין אם כהפרשה חדשה לקרן או כתוספת להפרשה קיימת) היא סכום כסף שמוזרם לאפיק השקעה, ולא “נשאב לשוטף”, לצריכה. נקיטת מהלך של חיסכון והשקעה לפני צריכה הוא מהלך נכון, הרגל בריא שכדאי לאמץ.
הרגל עתידי – אפרופו הרגלים, קרן השתלמות היא הרגל שקשה להיפטר ממנו, ובעצם אולי גם לא צריך להיפטר ממנו… אם וכאשר נחליף מקומות עבודה, נרצה לדרוש מהמעסיקים העתידיים את התנאי הזה של הפרשה לקרן השתלמות.
בשורה התחתונה
אם אין לכם קרן השתלמות תחתרו לייצר לעצמכם אחת כזו (השוו תשואות ודמי ניהול). אם היא כבר קיימת, אל תפדו אותה לעולם, אפשרו לה לצמוח לעד ותהנו מפירותיה הייחודיים (תשואות פטורות ממס, מנגנון הריבית דריבית, הלוואות ע”ח הקרן).
קופת גמל להשקעה
מה זה בכלל?
קופת גמל להשקעה היא מכשיר פיננסי חדש יחסית, שבדומה לקרן ההשתלמות, מאפשר חיסכון והשקעה לא מוגבלים בזמן (אך עם תקרת הפקדה שנתית בסך כ-76,000 ש”ח, נכון להיום), וכולל גם הטבות מס מסוימות.
התגלגלות המוצר הזה נעוצה בקופות הגמל המסורתיות, שבשנת 2008 הפכו למוצר חיסכון לטווח ארוך, שניתן למשוך את הכספים המופקדים והצומחים במסגרתן כקצבה, רק לאחר גיל הפרישה (כלומר, מוצר משלים לקרן הפנסיה). בעקבות זאת, משרד האוצר אישר (2016) את קופת הגמל להשקעה כמוצר חיסכון פנסיוני נוסף, אך ייחודי.
מה הם היתרונות הייחודיים?
אטרקטיביות המכשיר הפיננסי הזה נעוצה בעיקר בנזילות מצד אחד (בכל נקודת זמן, תוך תשלום מס על הרווח בלבד) ובהטבות המס על התשואה מצד אחר (פטור ממס, בשימוש כקצבה, אחרי גיל 60).
בנוסף, ניתן לשנות את מסלול ההשקעה בקופה בכל רגע נתון (למשל מסולידי למנייתי ולהפך), וכן להעביר את הכספים בין החברות המנהלות – ללא מיסוי.
בכל הנוגע להלוואה על חשבון הכספים הנצברים (שממשיכים “לעבוד” בשוק ההון וליהנות ממנגנון הריבית דריבית) – בדומה לקרנות ההשתלמות, גם קופות הגמל להשקעה מאפשרות ללוות עד 80% מהסכום הצבור, לתקופה של עד 7 שנים. בשונה מקרן ההשתלמות – אין צורך להמתין 6 שנים לנזילות בכלל ולגובה הלוואה מקסימלי בפרט.
איך חוסכים וכמה חוסכים?
החיסכון בקופה זו יכול להיעשות באמצעות הפקדות חד פעמיות או בהפקדות חודשיות קבועות (או באמצעות שילוב שלהן), והוא מתבצע על בסיס אישי-שמי. כלומר, משפחה בת 5 נפשות יכולה לחסוך מידי שנה סכום נאה של כ-350,000 ש”ח.
אגב, זהו אפיק חיסכון והשקעה מעניין מאוד גם לילדים – ניתן להפקיד כאן למשל את דמי הכיס החודשיים או חלק מהם, וליהנות מהיתרונות הייחודיים של המכשיר הזה (מישהו אמר חינוך פיננסי..?).
פוליסת חיסכון
ביטוח? חיסכון? השקעה?
פוליסת חיסכון היא מוצר שהשיקו חברות הביטוח – מכשיר שמאפשר השקעה בעיקר לטווח הזמן הבינוני, ברמות סיכון שונות. הוא נטול הטבות מס פנסיוניות, אך גם אינו מוגבל בסכומי ההפקדות/ההשקעות, ומאפשר נזילות מלאה.
חרף השם שכולל את המונח “פוליסה”, המכשיר הזה הוא לא מכשיר ביטוחי/פנסיוני, אלא מכשיר חיסכון והשקעה בלבד, בשוק ההון. שמות נוספים לאותה גברת, או לאותו אדון, הם “פוליסה פיננסית” או “חיסכון מנוהל”. בכל אופן, לא מדובר במוצר ביטוחי ולא מדובר במוצר פנסיוני.
מה הם היתרונות?
הפקדה – גמישה ובלתי מוגבלת. אין סף מינימלי הקבוע בחוק (החברות השונות כן יכולות לקבוע רף כניסה) ואין תקרת הפקדה שנתית; ניתן להפקיד באופן קבוע או חד פעמי, או מעת לעת.
משיכה – גמישה ובלתי מוגבלת. אין נקודות יציאה מוגדרות או קנסות, ניתן גם למשוך ״קצבה״ חודשית קבועה. על הרווחים המושכים ישלמו מס רווחי הון (ללא הטבות מס כלשהן).
בדומה למכשירים הקודמים, גם כאן ניתן לבחור את המסלול המתאים ואת רמת הסיכון המתאימה, וכן לקבל הלוואות על חשבון סכום הכסף שנצבר בפוליסה (עד 80% מהסכום הצבור). כמובן שכל זה לאחר ועל בסיס השוואה בין חברות הביטוח השונות.
השקעה בפוליסת חיסכון מאפשרת פיזור סיכונים ייחודי, נוכח הנכסים הלא-סחירים שבהן הן משקיעות בעצמן (נדל”ן מניב, תשתיות, קרנות פרטיות ועוד). אלה נכסים עם רגישות פחותה לתנודות שוק ההון, ומכאן שגם יסייעו לשמר יציבות יחסית של התיק גם בזמן משברים בשוק.
אז כדאי?
בהחלט. פוליסת חיסכון היא אפיק חיסכון והשקעה שמתאים גם למי שאין בידיו סכומים גדולים הפנויים לחיסכון ולהשקעה, בין אם באופן חד פעמי ובין אם בהפקדות חודשיות. המכשיר הזה מאפשר גם גמישות רבה ונזילות רבה, כך שהוא זמין בכל נקודת זמן.
מאחר שההשקעה היא בשוק ההון, מומלץ להתייחס למכשיר הזה לטווח בינוני-ארוך, ולא לטווח קצר, כדי לצמצם את החשיפה לתנודות הקיצוניות בשוק ולאפשר גם “תיקון” או התאוששות לאחר תקופת ירידה. לא מעטים בוחרים במכשיר הזה גם כאפיק חיסכון ארוך טווח לילדים (וגם כאן אפשר להגיד מילה על חינוך פיננסי…).
לסיכום
שלושת המוצרים שסקרנו כאן, קרן ההשתלמות, קופת הגמל להשקעה ופוליסת החיסכון, הם מכשירים פיננסיים שמשמשים אותנו במודל ההשקעות שלנו. הם גם אפיקי חיסכון מצוינים לטווח ארוך (מנגנון הריבית דריבית) וגם מאפשרים לנו להגדיל את ההון המושקע שלנו, באמצעות הכספים שניתן “לקנות” על חשבונם (סביבת ריביות גבוהות בהחלט מצמצמת את האטרקטיביות, אבל לא מבטלת אותה לחלוטין. כל מקרה לגופו).
בבואנו לבחור את החברה המנהלת ואת מסלולי החיסכון וההשקעה, מומלץ לערוך השוואה איכותית ולבחון היטב את הנתונים השונים – תשואות, סיכונים, דמי ניהול. המידע זמין לנו במגוון פלטפורמות ובאמצעות שורה של מדדים, למשל אתר גמל נט (של רשות שוק ההון) ומדד שארפ (האוניברסלי). גם אתר “הר הכסף” של משרד האוצר והמסלקה הפנסיונית זמינים לנו תמיד (בעיקר לבירור יתרות), ובמידת הצורך תמיד ניתן להתייעץ עם מומחים בתחום.
כלקוחות, כדאי לדגום את האזור האישי באתרי החברות שמנהלות את כספנו – כדאי לעקוב באופן עתי אחר ההפקדות, אחר דמי הניהול ואחר התשואות. זאת, במקביל לבחינה רוחבית של המסלולים האפשריים בחברות השונות, ששווה לבצע אחת לתקופה. זה חלק מאחריותנו האישית והפיננסית.
ולסיום – מה עושים בזמן משבר?
בעיקר לא נבהלים. המכשירים הפיננסיים הנ”ל הם מכשירי חיסכון והשקעה לטווח ארוך. משיכה של הכספים המופקדים בעת משבר פיננסי תקבע הפסד ותמנע את היכולת ליהנות מהתשואות שעוד תגענה, עם התאוששות השווקים שגם יומה יגיע. אם מאוד חוששים, אפשר “להסתפק” בעברת הכספים למסלולים סולידיים יותר או בין חברות.
בהצלחה!