לאחרונה המונח הזה, “קרן כספית”, עלה לכותרות כמקום בטוח יחסית ורווחי יחסית להניח בו את הכסף שלנו – בעיקר בתקופה היקרה שאנחנו חווים.
כמשקיעים, סביבת הריבית הגבוהה פוגשת את כולנו בהתייקרות ההלוואות השונות – ממשכנתאות ועד מינופים כאלה ואחרים, אבל מהצד החיובי של העניין, אותה סביבה ממש יכולה להוות גם הזדמנות למי ששואל את עצמו איפה כדאי להשקיע כסף בתקופה שכזו. אלה המשקפיים שדרכם אנחנו בוחרים להסתכל גם על המכשיר הפיננסי שנקרא “קרן כספית”.
אז מה זה בעצם קרן כספית?
הקרן היא למעשה אפיק השקעה לטווח קצר (סביב 90 יום); סוג של קרן נאמנות שמנהלים בתי ההשקעות השונים.
קרנות כספיות קיימות בישראל משנת 2008, ומהוות חלופה סולידית לשני “חדרים” בנקאיים המוכרים לכולנו. האחד הוא חשבון העו”ש – שכסף ש”שוכב” בו כמובן שלא זוכה לריבית או לתשואה כלשהי, והשני הוא הפיקדונות הבנקאיים – אפיק חיסכון שמציעים הבנקים ללקוחותיהם, עם רמת ודאות גבוהה יחסית ועם תשואה מסוימת, רק נמוכה בד”כ, גם ביחס לריבית במשק וגם ביחס לאפיק הקרן הכספית, למשל…
אחד המאפיינים המרכזיים של הקרנות הכספיות הוא הרכיבים שלהן, הסולידיים וקצרי הטווח, כגון: פיקדונות בנקאיים (פק”מ), אג”ח ממשלתיות (מק”מ) וקונצרניות וניירות ערך מסחריים (נע”מ). חלק מהקרנות הזמינות לציבור הן שקליות וחלקן דולריות – הקרנות הדולריות בעלות פוטנציאל רווח גדול יותר, אבל גם כרוכות בסיכון רב יותר.
לא ניכנס כאן לכל הניואנסים של הקרנות האלה, אלא רק נסמן את היתרונות המרכזיים שלהן בעת הזו, בעיקר בהשוואה לפיקדונות הבנקאיים שרבים בוחרים בהם – שלא בצדק – כ”מבצר” להגנה על הכסף.
- תשואה – הקרנות הכספיות מציעות תשואה שהיא נגזרת של הריבית במשק, וגבוהה יותר מזו שמציעים הבנקים עבור פיקדונות (שנעה בין 1.5% לבין כ-4% – כתלות בתקופת ההפקדה). בהקשרי הפיקדונות מעניין לציין, שההפקדות של הקרנות הכספיות בבנקים זוכות לריבית גבוהה המכונה “ריבית ג’מבו”, בגלל היקפם, בשונה מהריבית הנמוכה יותר שמקבל הלקוח “הקטן”. מה שנקרא, יתרון הגודל.
- נזילות – השקעה בקרן כספית אינה תלויה ב”נעילת” הסכום לפרק זמן קבוע מראש (כפי שמתרחש במקרה של פיקדונות). למעשה, ניתן לפדות את הכסף (קרן+תשואה, במקרה שיש תשואה…) בכל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה. במילים אחרות, קרן כספית היא אפיק המאפשר גמישות מלאה ורמת נזילות גבוהה.
- מיסוי – על רווחים בקרן הכספית נשלם מס רווחי הון ריאלי בשיעור של 25% (כלומר, בקיזוז האינפלציה). המשמעות היא אטרקטיביות גבוהה בתקופות של אינפלציה גבוהה, נוכח הקיזוז הגדול יותר מתוך הרווח הממוסה. זאת לעומת הפיקדונות הבנקאיים, שעל הרווחים במסגרתם נשלם מס נומינלי בשיעור של 15%.
- עלויות – השקעה בקרנות כספיות כרוכה בעלויות נמוכות, בראשן: היעדר עמלות קנייה ומכירה ודמי הניהול נמוכים יחסית, העומדים היום בממוצע על 0.13%.
מה קורה בתקופה האחרונה בארץ בהקשר של קרנות כספיות?
העניין הרב של הישראלים בניצול סביבת הריבית הגבוהה להצמחת הכסף שברשותם תורגם לביקוש נרחב לקרנות הכספיות, נוכח היתרונות שלהן. עשרות מיליארדי שקלים מנוהלים כיום בכמה עשרות הקרנות הללו, הפועלות כיום בישראל.
החברות המציעות את המוצר הזה לציבור גובות דמי ניהול – אלה, כאמור, מתאפיינים בשיעורים נמוכים יחסית. בהתאם לביקוש העלו חלק מהחברות את שיעור הגבייה, ב-1 בינואר 2023 (זה המועד השנתי היחיד שבו החברות רשאיות לשנות את דמי הניהול). חברת איילון למשל לא העלתה את דמי הניהול, ואפשר לומר שהיא “נתקעה” עם מוצר זול מידי, שלא מניב לה את הרווח שציפתה לו. לפיכך, הדרך שלה להגדיל בכל זאת את הרווח היא להגביל את היצע המוצר הזה – הצטרפות של משקיע אחד תלויה בעזיבה/מכירה של משקיע אחר. כך מספר היחידות הנמכרות לציבור נותר קבוע ומוגבל.
דרך התמודדות נוספת של איילון ושל בתי השקעות נוספים היא פתיחת קרנות כספיות נוספות, זהות לאלה הקיימות, אך עם דמי ניהול גבוהים יותר (מוצרים שנותרו עדיין אטרקטיביים יחסית). כאן חשוב להדגיש שהרגולציה מגבילה את בתי ההשקעות לניהול שתי קרנות זהות בלבד.
ומה עוד על הפרק?
הרשות לניירות ערך, שהיא הגורם המפקח על פעילות הקרנות הללו, פועלת לפיתוח האפיק הזה ולהרחבת נגישותו, כך שיותר ויותר משקיעים “קטנים” יוכלו ליהנות מסביבת הריבית הגבוהה יחסית. בהקשר זה נבחנת למשל אפשרות של מסלולים שנתיים הכוללים “תשואה ידועה מראש” (במחיר של רווחים פוטנציאליים נמוכים יותר), ושל אישורי שיווק הקרנות לא רק ליועצי השקעות, אלא גם לגורמים פיננסיים מפוקחים אחרים.
בשורה התחתונה
קרן כספית היא אפיק השקעה מעניין, תחליף טוב ל”חדרי השינה” הבנקאיים, שכדאי לכולנו להכיר. אומנם לא מדובר במוצר ששייך לעולם ה”קלאסי” שלנו, של ההשקעות האלטרנטיביות, אולם כפי שאנחנו מקפידים להגיד תמיד: השקעות הן דרך חיים, שהעקרונות המובילים שלהן הם התמדה מצד אחד וגמישות מצד אחר. עלינו להיות קשובים כל הזמן להתפתחויות בשטח, לשינויים, למאפיינים, למקומות שבהם הכסף שלנו יכול לצמוח בצורה המיטבית עבורנו. נראה שקרן כספית היא מקום שצריך להיבחן ככזה, מקום סולידי, בהקְשר (היקר) הנוכחי.
ואם ניתלה באילנות גבוהים, נזכיר את נגיד בנק ישראל, ד”ר אמיר ירון, שטען כבר לפני כחצי שנה ש”יש מסלולי השקעה סולידיים – שאינם הפיקדונות בבנקים – למשל השקעה בקרנות כספיות שהן נזילות לחלוטין ואפילו בטוחות יותר. הן מעניקות היום ריבית גבוה יותר מזו של הפיקדונות…”.
בהצלחה!