המונח “הכנסה פסיבית” עשוי להישמע לרבים כמנותק מהמציאות, כחלום בעל סיכויי הגשמה נמוכים במיוחד, אם בכלל.
אז לאותם רבים שתופסים את המונח הזה כחלום רחוק, נגיד שאפשר להפוך אותו למציאות. אפשר לייצר אפיקי הכנסה פסיביים.
בואו נתחיל רגע עם הגדרות, כבסיס לכל היתר. אז “הכנסה פסיבית” היא מצב שבו כסף נכנס לחשבון הבנק שלנו באופן בלתי תלוי בהשקעת זמן-עבודה תמורתו.
במילים אחרות, זה מצב שבו אנחנו בוחרים את העיסוקים שלנו במנותק משיקולי פרנסה.
אנחנו יכולים לבחור להתנדנד על ערסל במרפסת ולבהות בחלל האוויר או לקרוא ספר מוצלח, לטייל ברחבי העולם, לסייע למשפחות נזקקות, ללמד ילדים מתמטיקה, להקים סטארטאפ או לרוץ מרתונים; או גם וגם וגם.
וכל זה – בזמן שהכנסה כספית שוטפת מנתקת עבורנו את הקשר ההדוק (מידי) בין עבודה לבין כסף.
את החלום הזה אפשר להגשים באמצעות יצירת מנגנון של הכנסות פסיביות (כן, ברבים) – מנגנון שיגרום לנו לבחור את העבודה שלנו, את העיסוקים שלנו, מתוך רצון ולא מתוך כורח הישרדותי.
למה אנחנו צריכים את זה בכלל?
מצב כזה של בחירה חופשית הוא כנראה מה שרוב האנשים ירצו להיות בו. למה זה לא קורה? נדבר על זה מיד, אבל לפני כן חשוב גם לדבר על למה חובה לייצר מנגנון כזה של הכנסות פסיביות.
בתמצית, אלה הן הסיבות הראשיות לכך, לפחות כפי שנראה כעת:
- תוחלת החיים שלנו הולכת ועולה – העלייה הזו גוררת גם העלאה של גיל הפרישה… אנחנו לא רוצים לעבוד לנצח.
- הפנסיות הולכות ומתרחקות מאיתנו – ע”ע סעיף 1. העובדה שהעומס על הקופות האלה הולך וגדל, הקצבאות העתידיות גם הולכות ומתכווצות.
- יוקר המחייה עולה – וכנראה ימשיך לעלות. וכאן אין צורך להכביר במילים סביב חשיבות הכסף בעולם יקר יותר ויותר.
- המדינה הסוציאלית – ע”ע סעיף 3. זו מגמה שתקשה על המדינה לתמוך באזרחיה, בעיקר המבוגרים שבהם.
- ברבורים שחורים – הקורונה המחישה את עוצמתם של תרחישים בלתי צפויים (טוב, יש כאלה שיגידו שהתרחיש היה צפוי לגמרי… אבל עבור חלק ממשקי הבית שחלק ממקורות ההכנסה שלהם נמחקו ברגע – זו הייתה הפתעה קשה לעיכול).
אלה חמש נורות אזהרה אדומות… אנחנו הבחנו בהן ולא התעלמנו מהן, וממליצים גם לכם לא להתעלם ולדאוג לעתידכם ולעתיד משפחותיכם.
אז איך עושים את זה? איך יוצרים הכנסה פסיבית, או משכורת שנייה או שלישית לבית שכל הזמן של האנשים הבוגרים שחיים בו כנראה מושקע כבר בעבודה…?
מוזמנים לקרוא על אחד הכיוונים במאמר נוסף שלנו, “דירה להשקעה מעבר לים – איפה קונים?”, או להישאר כאן ולהעמיק את ההבנה סביב הנושא.
האקטיבי בדרך לפסיבי
המונח “הכנסה פסיבית” עלול להטעות, ואפילו פעמיים – גם במשמעות שלו (כאמור, הכוונה היא לבחירת העיסוקים ולא בהכרח לבטלנות מתמשכת) וגם בדרך אליו (שלא חייבת להיות בפקקים על הכביש).
הטענה שלנו, שמבוססת על שנים של ניסיון, היא שצריך להיות מאוד אקטיבי כדי לייצר הכנסות פסיביות. האקטיביות הזו מורכבת ממספר שלבים: החלטה שרוצים, למידה רחבה, העמקה באפיקים הרצויים ו… השקעה!
וכדי לייצר הכנסות פסיביות משמעותיות מבחינתנו, צריך להשקיע הרבה כסף – גם שלנו, וגם של אחרים (בדמותם של “חובות טובים” שכדאי לאתר ולנצל).
במילים אחרות, בסוף התהליך ההכנסות שלנו אכן תהיינה פסיביות – כלומר לא תלויות בזמן-עבודה שלנו – אבל עד השלב הזה נצטרך לעבור דרך.
דרך אישית וזוגית, תודעתית בעיקר, אבל גם מעשית. נצטרך להגדיר לעצמנו מטרות ברורות והקדיש זמן רב ללמידה – עדיף בשעות הלא-מנוצלות של היממה, ותתפלאו לשמוע שיש לא מעט כאלה (בפקקים, כחלופה לשעות המסך הרבות מידי, במהלך ריצה או חדר כושר, ועוד ועוד…).
חשוב להדגיש, שהשלב הזה של הלמידה הוא תהליך מתמשך שלמעשה לא יסתיים לעולם, כי הלמידה בכלל ותחום הפיננסים בפרט הם אינסופיים… כמו כל דבר בעולם שלנו, הם גם מתפתחים כל הזמן, ואם אנחנו מבינים את זה – גם אנחנו מתפתחים איתם.
אז אמרנו דרך, או תהליך. אמרנו החלטות והגדרות, אמרנו למידה והעמקה, ואחרי ובמהלך כל אלה אמרנו שיש גם עשייה. מהלכי השקעה של ממש.
זה השלב הכי קשה בתהליך, אבל הוא הכרחי כדי להגיע באמת להכנסות פסיביות. השלב הזה הוא הכי קשה, כי הוא הכי מפחיד.
הוא הכי מפחיד, כי הוא כרוך בסיכון, והמוח שלנו – התפקיד שלו ושל הפעלת מנגנון הפחד הוא להזהיר אותנו מפני הסיכונים.
ככה אנחנו בנויים כנראה משחר האנושות, הישרדות הייתה שם המשחק וגם במאה ה-21 המשחק הזה עדיין רלוונטי – ע”ע חמשת הסיבות לצורך לייצר הכנסות פסיביות, שמשום מה המוח החכם שלנו מתעלם מהן.
הוא יודע לשרטט ביד אומן תרחישי אימה של הפסדים גדולים ופשיטת רגל של משק הבית שלנו, כתוצאה ממהלכי השקעה, אבל הוא לא דואג להזהיר אותנו מהאיומים האמיתיים של העת הנוכחית, שהם לא האריות שבג’ונגל… עוני אמיתי מאיים עלינו בשליש האחרון של חיינו, שעלול גם לקצר את חיינו (בשיא של מגמת העלייה בתוחלת החיים), דווקא אם לא ננקוט מהלכי השקעה.
מוזמנים לחשוב על זה רגע.
לצד משחק ההישרדות וה”למה צריך”, חשוב גם לא לשכוח את ה”למה כדאי”, כלומר אותם תרחישים טובים שהתחלנו איתם – חופש הבחירה והשפע שהחיים מזמנים לנו.
האקטיביות שאנחנו מדברים עליה תוכל להביא אותנו למקום של פסיביות בכל הנוגע לצורך לשרוד כלכלית, ולפעלתנות רבה, מבחירה, בכל יתר ערוצי החיים והחלומות שלנו.
זה עובד בכלל?
כן. לנו זה עובד. אנחנו בדרך הזאת ב-9 השנים האחרונות, מאז ינואר 2014, עשינו ועושים כל הזמן את כל מה שכתבנו כאן למעלה, וזה עובד. אנחנו עדיין מאוד אקטיביים באיתור הזדמנויות להשקעות פסיביות – מבחירה, ולצד הנאה גדולה גם מהעשייה שלנו וגם מההכנסות שזורמות לחשבון הבנק שלנו ומאפשרות לנו את העשייה.
שנינו סיימנו את העבודה במערכת הביטחון הישראלית “מוקדם” מהמתוכנן – עמית בפרישה בגיל 46 והגר בהתפטרות בגיל 35. אנחנו חיים מהכנסות פסיביות ומאוד אקטיביים בסיוע לאחרים לבנות את מודל ההכנסות הפסיביות המתאים להם.
מבין כל אפיקי ההשקעה הרבים שיכולים לייצר הכנסות פסיביות, הנישה המרכזית שבחרנו בה היא נדל”ן, ומעבר לים.
למה דווקא נדל”ן?
מדובר במוצר עם ביקוש קשיח מאוד – אנשים תמיד יזדקקו לקורת גג וכנראה גם יוותרו על הרבה הוצאות אחרות לפני ההוצאה על קורת הגג הזו.
נדל”ן גם משביח את ערכו לאורך השנים, באופן בולט ביחס למוצרים אחרים, ובנוסף, נדל”ן מאפשר לנו לקבל מימון גדול יחסית לטובת ההשקעה בו (מינוף).
למה דווקא מעבר לים?
מחירי הנדל”ן בישראל עולים ברציפות כבר 15 שנים, באופן שמצמצם מאוד את התשואה הפוטנציאלית על השקעה בנכנסים.
איפה ועם מי? שאלה מצוינת, מעשית וחשובה מאוד. הבחירה כאן יכולה להיות ההבדל בין הצלחה גדולה לבין כישלון גדול. אם משקיעים בנדל”ן עם הגורמים המקצועיים הטובים ביותר, זה באמת יכול להיות אפיק הכנסה פסיבי מלא.
שחקני האלפא
אנחנו השקענו הרבה זמן וכסף כדי לגבש מודל השקעות יציב, שיגן עלינו, שימזער סיכונים ושיגדיל תשואה.
אנחנו קוראים לו מודל “שחקני האלפא” – יכולים גם לשמוע עליו בהרחבה בפודקאסט ובערוץ היוטיוב שלנו, ובינתיים, הנה העקרונות בתמצית:
- זירות ההשקעה – בעולם המערבי בלבד. מדוע? בעיקר בגלל ערכי הדמוקרטיה, הליברליות, הרגולציה, השפות המוכרות והחוסן השלטוני (היחסי).
- השחקנים – חברות ישראליות, אנשים שמדברים “ישראלית” ואפשר להיפגש איתם. יש לחברות האלה שותפים מקומיים ותיקים, והן גם בד”כ ותיקות מאוד בתחום – “בוגרות” משבר הסאב-פריים (כלומר, שרדו את הקריסה הגדולה).
- העסקאות – שחקני האלפא עצמם מושקעים גם הם בכל עסקה שתוצע למשקיעים.
- המימון – שחקני האלפא יפעלו בשווקים המקומיים לקידום הלוואות/משכנתאות שימנפו את העסקה כולה ואותנו, כמשקיעים, במסגרתה.
- התשואה – המשקיעים יקבלו תשואת Preferred לפני שחקן האלפא והשותף המקומי שלו
- המסגרת המשפטית – שותפות חוזית-משפטית שתגדיר היטב את מעמדנו וזכויותינו בעסקה, באופן שיאפשר לנו להיות פסיביים בניהול ובקידום ההשקעה.
איך “הכנסות פסיביות” הופכות לאסטרטגיה ארוכת טווח?
אחרי כל זה – אחרי ההחלטה, הלמידה, הבחירה וההשקעה עצמה – עכשיו צריך לשמר ולהגדיל ולשפר כל הזמן, לאורך זמן, תוך צפייה קדימה אל עבר העתיד.
כאמור, אנחנו מסייעים לזוגות וליחידים לבנות את האסטרטגיה הזו, שתסייע להם להגשים חלומות. נזמין אתכם כבר כאן – אם עוד לא עשיתם את זה – להיכנס לאתר שלנו, לקבוע פגישה ולהצטרף לאלפים שכבר עזרנו להם.
בינתיים, על קצה המזלג, נגיד שבבסיס השיטה שלנו יש שתי שאלות חשובות: “כמה” ו”מתי”.
כמה הכנסה פסיבית נרצה מידי חודש, ומתי נרצה שזה יקרה. שיהיה ברור, אין כאן קסמים. כדי לייצר כסף פסיבי צריך להשקיע הרבה כסף (נזיל או ממונף). אנחנו מחשבים תשואה שנתית בשיעור של 7% נטו מתיק ההשקעות שלנו.
לצורך הדוגמה, אם נרצה 20,000 שקלים בחודש, כהכנסה פסיבית, אנחנו צריכים שמנגנון ההשקעות שלנו יכלול 3.5 מיליוני שקלים.
לא להיבהל, בדיוק כדי להתמודד עם גיוס הסכום הגדול הזה הכנסנו את שאלת ה”מתי” – פרק הזמן שבמהלכו נפעל להגדיל את ההון העצמי ש”עובד עבורנו” ל-3.5 מיליוני שקלים.
פרק הזמן הזה יימשך לרוב לפחות 5 שנים. הוא תלוי בהון העצמי ההתחלתי ובנכונות שלנו להסתכן באופן מגודר ומחושב.
נכון, זה לא מתאים לכל אחד, אבל כל אחד יכול להתחיל את הדרך – להחליט, ללמוד ולאט לאט ובזהירות, גם להשקיע.
אנחנו יודעים לעזור ולספק הרבה חומר למחשבה בעניין הזה, אנחנו יודעים להציע – מניסיוננו – איך כדי לפעול ולמקסם את הכספים הגלויים והסמויים, ואיך להפוך את ה”כמה” וה”מתי” לתוכניות עבודה ברורות.